השמועות ידועות, אבל כדי שלא יעמידו פנים שכלום לא קרה, חייבים ראיות חותכות

כלל ידוע הוא שבענפים שבהם השיפוט הוא סובייקטיבי, תמיד קיים חשד לגבי החלטות השופטים, והן משמשות לתחקירים ולסרטים דוקומנטריים ברחבי העולם. שערוריות נרשמו בעבר במשחקים האולימפיים, בתחרויות ההחלקה על הקרח, לדוגמה, שם התברר שתרבות הקומבינה ידועה. ההתעמלות לא רחוקה מכך, וגם השמועות שם רצות לא פעם.

חשוב לציין ולהבהיר: ההופעה של לינוי אשרם במשחקים האולימפיים בטוקיו היתה שווה זהב. הקונספירציות שהפיצו הרוסים לאחר שהגישו ערעור, שנדחה כדין, רק מתדלקות עוד ועוד תיאוריות נגד הישראלים, ומשמשות חומר נגד הענף המקומי - לשמחתנו, עד כה ללא הצלחה. אשרם נקלעה לסערה שהיא לא קשורה אליה, ושמאפיינת סיפורים סביב הענף כבר 50 שנה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ההאשמות של איילת לויט הן חמורות. אם יש ביכולתה להציג לבית המשפט שאכן יש בידיה הוכחות חותכות לכך שנקנו יהלומים ותכשיטים כדי לשחד שופטים - מוטב שתציג את הראיות, כגון חשבוניות או קבלות על הקנייה הזאת. או לחלופין, כפי שהיא טוענת, צ'קים מזויפים. ואם אין בידיה ראיות כאלו - מוטב שתגיע במהירות לפשרה, תפצה את התובעים בסכום כסף לא גדול, וכולם יעמידו פנים כאילו הסיפור ההזוי הזה לא התרחש מעולם.