אחרי שיא העולם, האתלט מביט פנימה: בשביל מה בכלל לרוץ?

יש את האתלט הסקנדינבי שכולו שלמות. מונדו דופלנטיס שבר אתמול (ראשון) עוד שיא עולמי בקפיצה במוט בתחרות הדיימונד ליג בקטוביץ שבפולין. 6.26 מטר שהם שיפור של סנטימטר על השיא מאולימפיאדת פריז. קשה היה אפילו לנטור לו על הכישלון האחד שלו, בניסיון הראשון בגובה השיא, כי זה נראה יותר מטעמי נימוס. הנשים בדיוק התכוננו לרוץ 100 מטר ולבלגן את הסיטואציה עם שיא עולמי נראה לא לעניין. דופלנטיס סתם ניתר אל המזרון וטיאה קלייטון מג׳מייקה, הדגם הבא של ״הפוקט רוקט” קיבלה את רגעי התהילה הקצרים. יהיו עוד הרבה כאלה לתיכוניסטית קטנת הגוף בשנים הבאות.

אחרי שכולם נרגעו הוא שבר בקלות את השיא. הקהל שר את ״סוויט קרוליין״, ואז הגיע הצילום המסורתי ליד לוח התוצאות. ברגע היסטורי שהזכיר מאוד את השבוע הבא. ההתלהבות שלו אמיתית גם אם לכם זה נראה טריוויאלי. דופלנטיס הוא פשוט חיית אתלטיקה. עוקב באדיקות אחרי האצניות שהיו חברותיו לקבוצה במכללת לואיזיאנה סטייט. רץ 100 מטר נגד קרסטן וורהולם.

הנה סיפור יפה שסיפר לי מאמן ריצות ארוכות פיני שהיה בשבוע שעבר בלוזאן עם שני אתלטים אלמוניים לחלוטין שהוא מאמן. מסתבר שבשנה שעברה מונדו היה קפטן שבדיה במשחק הבינלאומי נגד פינלנד. התמודדויות אתלטיקה בינלאומיות היו פופולריות מאוד עד שנות השבעים ושרדו כנראה רק בסקנדינביה. ״היית צריך לראות. ניגש עם כל אתלט שבדי למקצה שלו. הטריף את הקהל בתנועות ידיים. קפטן אמיתי״.

אז לא, דופלנטיס הוא לא מובן מאליו.

הוא קיבל 50 אלף דולר על השיא העולמי ועוד 10,000 דולר וטבעת בסגנון טבעות אליפות בספורט האמריקאי. זה היה מעט פופוליסטי לטעמי. דופלנטיס בסך הכל עלה מדרגה במהלך שיפור מתמשך שלו לשיא המוט. סקנדינבי אחר שיפר את אחד השיאים הוותיקים בספרים, שיאו של דניאל קומאן בריצת 3000 הלא אולימפית כשקבע זמן של 7:17.55 - שיפור של כשלוש שניות לקומאן. קומאן הקנייתי לא השאיר חותם גדול על המשחקים האולימפיים, אבל היה מכוכבי סדרת הגולדן ליג שקדמה לליגת היהלום.

יאקוב אינגבריגטסן לא מושלם. הפסיד למשל גמר אולימפי. שרוי בסיפור משפחתי סבוך. שרוי בריבים מילוליים עם חלק ממתחריו. אבל למי שצורכים אתלטיקה גם בימים לא אולימפיים הוא גיבור גדול. כי הוא מי שרץ כל ריצה כאילו היא הריצה האחרונה של חייו. כשהוא כבר מבטיח את ניצחונו על קול הוקר בלוזאן בשבוע שעבר, הוא דוחף לרדת שוב מ-3:28.

עוברים רק שלושה ימים נוספים ובפולין הוא נלחם בשיא עולם פחות יוקרתי. כי לאינגבריגטסן יש רק מצב אחד - 100 אחוזי מאמץ. ״זה בידור. צריך לתת לקהל הצגה״, הוא אומר לי בשיחה כמה דקות אחרי השיא. אחד המשפיעים הגדולים של דורנו. מי שפירק מוסכמות אתניות על הצטיינות במרחקים ארוכים ותורם תרומה היסטורית לדמוקרטיות של הענף הפתוח מכולם. ״עבורי תמיד חשוב לתת את המיטב שלי עבור אנשים״.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

״שאלה פשוטה, יאקוב, למה אתה רץ?״, אני מבקש ממנו קצת פילוסופיה של אחרי שיא. ״זו שאלה חשובה", הוא אומר, "אני חושב שיש כמיהה אנושית לרדוף אחרי משהו. עבורי זו התחושה הזו שאתה מביא משהו לשלמות. תחושת ההצלחה הזו ממלאת אותי. בגללה אני מסוגל לעבוד קשה״.