הנה החדשות: מונדו דופלנטיס לא קבע הערב (רביעי) שיא עולמי. על רקע האוויאן המרהיב ואגם ז׳נבה, במסלול מאולתר על הטיילת וברוח נחמדה לנופשי הקיץ האירופאי אבל לא אידיאלית לקופצים במוט, הוא עבר בניסיון שלישי 6.15 מטרים - שיא תחרות - אבל לא ניסה שיא עולמי. ״זה כל מה שיש לי היום״, אמר לקהל האלפים שהריע. הוא קיבל אזרחות כבוד של אושי, השכונה של לוזאן לגדות האגם וליד המוזיאון האולימפי.
״אני אוהב את הקפיצות בזמן הזה של העונה, אחרי האליפות המרכזית של הקיץ. הכל רגוע ועדיין נשארו לי הרבה קפיצות ברגליים״, הסביר ערב התחרות. חלוקה הגיונית: חצי עונה הוא כותב היסטוריה, וחצי עונה מסתובב בערי אירופה הקלאסיות ומתמלא באנרגיה מהקהל האמיתי של המשחק. אלו שמריעים לו גם אם הביאו שלטי ״6.26״ מהבית וקיבלו בהבנה שהוא לא ניסה.
יש בדופלנטיס נפש של ספורטאי. במסיבת העיתונאים יום לפני התחרות, אירוע קטן עם כ-10-15 אנשי תקשורת, אני שואל אותו בעודו הוא היה אולי הכוכב של אולימפיאדת פריז - ממי הוא שאב השראה. הוא חושב קצת ועונה ״אתה רואה הרבה מאוד ענפים פחות מוכרים. באופן טבעי עקבתי יותר אחרי ספורטאים שבדים. אני חושב שטרולס מורגארד הוא מישהו שנתן לי השראה״. מורגארד, שחקן טניס השולחן השבדי שדורג 19 בעולם, הדיח במשחקים האולימפיים את המדורג ראשון בעולם צ׳אנג שו קין והמשיך במסע מופלא עד הפסד בגמר.
אחרי מסיבת העיתונאים החייזר יורד לטיילת, בוחן את המתקן בו יקפוץ למחרת נגד… מה זה משנה? כמה מהקופצים הטובים בכוכב הלכת אליו נקלע, הם לא רלוונטים. ״בכלל אין לי מוטות שמתאימים לקפיצה של 6.25 מ׳ והוא עובר את הגובה הזה בקלות״, אומר סגן האלוף האולימפי סם קנדריקס.
אבל יש בדופלנטיס משהו אחר שגם 6.25 מ׳ לא יסבירו. האדם ברחוב הרי רק נחשף למספרים האלו. ״הוא הקשיב לאמא שלו, לכן הוא שבר את השיא העולמי״, אומרת גבריאל, לכותב שורות אלו, אבל מביטה על הבן שלה שנמצא לצידה. מתארת את אותו רגע טלוויזיוני מפריז בו האלוף ואימו ניתחו את הקפיצה הקודמת באייפד לפני הקפיצה השלישית המיתולוגית ל-6.25 מ׳. בדופלנטיס יש משהו מהאלוהי, אבל גם משהו מהאנושי מאוד, ילד שהולך בדרכי הוריו ורואה הצלחה במשלח ידו. נחת לאמא הוא עניין שמדבר אל האדם הפשוט.
למשל לקנדריקס. בחור רגיל לגמרי, עושה מילואים, קופץ לעתים רחוקות ל-6 מטרים והוא כרגע סגן האלוף האולימפי. מילואים? תתפלאו! הקופץ האמריקאי למד בקולג’ על חשבון הצבא במטרה להתגייס ליחידה מובחרת. דברים השתבשו כשהתברר שהוא קצת טוב מדי בקפיצה במוט והוא הפך למדליסט אולימפי כבר ב-2016. הצבא סיכם איתו שיחזיר את הימים במערך המילואים ועד 2021 נתן 40 יום בשנה בחיל תחזוקה.
“הוא בחור נהדר ותתפלא, אני קצת מרחם עליו. מה יהיה לו אחרי שיפרוש? כלום לא ישתווה לתהילה הזו. אני כבר מתכנן את היום שאחרי. עוד אולימפיאדה אחת”, הוא אומר. הוא כבר מנהל מועדון אתלטיקה במיסיסיפי ואני שואל אותו על תופעת דופלנטיס. האם הוא מביא ילדים לקפיצה במוט? “להיפך, אולי זה יקרה בטווח הארוך עם ילדים קטנים שרואים אותו. ילדים מוכשרים שכבר נמצאים באתלטיקה הוא קצת מבריח״, אומר קנדריקס.
הוא גאה מאוד בהישגיו. ״אני מאלץ אותו לקפוץ 6 מטר בכל תחרות כי יש לי יציבות שהיו למעטים מאוד״, הוא מסביר בסיום התחרות בה רק הוא ודופלנטיס ניסו 6 מטרים. ״אני האוהד הכי גדול שלו. אני לא אשים לו מטרה על הגב רק בגלל הגדולה שלו, זה לא לעניין״ הוא מסביר את האווירה המיוחדת בערבי הקיץ כשדופלנטיס קופץ.
באלוף אין טיפה יהירות טבעית. בעליל נהנה מחברת מתחריו. ״אני וסם זורקים אותך לאגם אם אתה עושה 6 מטר״, הוא מקניט את זוכה הארד האולימפי, עמנואיל קרליס היווני, לפני התחרות. לצלילי ״זורבה היווני״ קרליס נכשל ב-5.92 מ׳. דופלנטיס אפילו לא נגע ברף כל התחרות עד הנסיון הראשון ל-6.15 מ׳. ״זמן נהדר לקפוץ במוט״, אומר לי קרליס שזכה לשאת את דגל יוון בטקס הסיום של המשחקים האולימפיים.
״יאניס אנטטוקומפו היה בטקס הפתיחה, אתה בחברה טובה״, אני אומר לו.
״לגמרי. הוא לגמרי תומך. הוא הזמין אותי לחתונה שלו״ אומר לי קרליס.
מה מביאים מתנה ליאניס? צ׳ק? ממשיך תחקיר ״ישראל היום״.
״נראה לי חתיכת מוט שבורה. הם יקרים לליבו המוטות השבורים״, אומר היווני.
כמו בכל תחרות אתלטיקה, הוא נותר במקום מזמן אחרי שכולם התקפלו. הוא נשאל על נעל שחתם במהלך התחרות לקופץ שוויצרי צעיר שהודח ראשון. ״זה לגמרי קול. גם אני ביקשתי בזמנו מלאבילני לחתום לי על נעל״
בתמונה הגדולה, תחרות כזו כמעט שכונתית, איפה היא עומדת מול המשחקים האולימפיים?
״באיזשהו מקום אותה התרגשות. אין 75 אלף איש אבל לקהל יש פנים. אני רואה בעיניים את האנשים שתומכים בי. שנותנים לי אנרגיה. זו הרגשה לא רגילה, היא כל כך חשובה לי״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
