קשה לתאר מה עובר על הורה שרואה את בתו מתחילה כמתעמלת בחוג ומסיימת כמדליסטית אולימפית. צחי שחם הסתובב היום (שבת) כשבנייד שלו שתי תמונות. אחת מבוק בת המצווה של בתו אופיר, שם רואים אותה מתעמלת וברקע שלט "פריז 2024" והשנייה איתו ועם ואופיר, בת ה-19, בפריז עם מדליית הכסף היוקרתית. רצתה והשיגה.
"החלום שלה התגשם", אומרת יעל, אמה של אופיר. "זו נחישות ואיך מישהו אמר - 'ראש בקיר' - מאחר וזה כלל כל כך הרבה ויתורים בדרך. בחתונה של אחותה, לפני שנה, היא הגיעה ביום החופה בשתיים בצהרים מווינגייט ובחצות כבר חזרה. היא סימנה מטרה ואנחנו לכל אורך הדרך איתה".
לא רחוק מהם עמדו אריה ושרה, סבה וסבתה של אופיר. "אין חוויה שיכולה לדמות לזו", שרה משוכנעת. "בתקופה האיומה שבה אנחנו נמצאים, כזו שמחה. הלוואי ונחווה אושר עצום גם כשיחזרו כל החטופים לביתם". אריה, בעלה, הנהן בראשו. "רק דברים כאלה מאחדים אותנו, אבל מיד אחר כך, לצערי, אנחנו שוכחים. זה הטבע שלנו כנראה".
בסמוך, משפחתה של שני בקנוב תרגלה אושר. אמא שלה כריסטינה כבר הייתה ללא קול. שמעון, האב, סיפר שבהתחלה בנה על מדליית הזהב, אחר כך פחד שהפוליטיקה תגזול מאיתנו את העמידה על הפודיום ובסוף הרגיש בעננים.
"התרגשות מטורפת", מספרת לוליטה, אחותה של שני. "היה מתח שאי אפשר לתאר. רעדנו, התפללנו וכשקראנו את התוצאות על הלוח צרחנו, כל כך שמחנו בשביל הבנות. זה מגיע להן".
גם משפחתה של אדר פרידמן הגיעה לאולם בפריז. ההורים אאורה ואלכסנדר היו נרגשים. האם עמדה עם דגל ישראל וצעקה 'עם ישראל חי'. "עלינו מרומניה ב-2001", סיפרה האם. "תמיד ארגיש חלק ואני אוהבת את רומניה, אבל אני יכולה להגיד שנולדתי מחדש כשעליתי לישראל והיום אני כל כך גאה. כהורים תמיד האמנו בבתנו, אבל כשהבנו שיש מדליה הייתה התפרצות רגשות עצומה. יש עבודה טובה מאוד בישראל בהתעמלות האומנותית וזה רק ילך ויתפתח".
