לשפשף את העיניים ולא להאמין. נבחרת ההתעמלות האמנותית היא סגנית האלופה האולימפית. בתום יום גמרים ענקי, רומי פריצקי, דיאנה סברצוב, אופיר שחם, שני בקנוב ואדר פרידמן, אלופות העולם הנוכחיות, השיגו את מדליית הכסף במשחקים האולימפיים בפריז והביאו את המדליה השביעית של ישראל במשחקים הטובים ביותר בתולדותיה.
עד היום, הישג השיא של ישראל בענף זה בתחרות הקבוצתית היה המקום השישי. אלא שחמש המופלאות, בהובלת מאמנת הנבחרת איילת זוסמן, עלו על המשטח באולם אדידס בבירת צרפת והדהימו את כולם. מי שהובילה את הנבחרת היא הקפטנית פריצקי, שאספה את כל הבנות לצילומים מסורתיים עם המדליה, נגסה בה כדי להאמין שהכל אמיתי והתעטפה בדגל ישראל. אחריו ניגשה למסיבת עיתונאים ולבדיקת הסמים, ואז התפנתה לראיון מיוחד ל"ישראל היום".
"זה פשוט לא נתפס שהגענו לרגע הזה, עשינו היסטוריה", אמרה פריצקי בהתרגשות, "זה רגע השיא שלנו בקריירה. אני כל כך מתרגשת עכשיו וגם עייפה אחרי תקופה עמוסה שעברנו בהכנות עד לרגע המאושר הזה".
לאחר המוקדמות, שהיו פחות מוצלחות מבחינת הנבחרת, האמנת שככה זה יסתיים?
"הייתה תחרות מורטת עצבים ומלאת מתח. אחרי תרגיל החישוקים אמרנו לעצמנו שאין לנו מה להפסיד, ושאנחנו רוצות להפציץ ולתת את כל כולנו. ידענו שצריך לתת פוש אחרון, ואני כל כך שמחה שהראינו לכולם".
כשחזרתן לכפר וראיתן בכל פעם את ההצלחות בענפים האחרים, זה בטוח נתן יותר מוטיבציה.
"היינו מאוד מפוקסות במטרה שלנו, וכמובן כל מדליה נתנה עוד דחיפה ועוד אנרגיה טובה, אבל ניסינו להתנתק מהכל, גם מהרשתות החברתיות ומכל דבר שיכול להפריע, כדי להגיע מפוקסות, ואני מאוד שמחה שזה עזר".
מה הדבר שהכי תזכרי מהמשחקים?
"את האנרגיה של הקהל. זה שונה מבכל תחרות אחרת, היה קהל תומך, ובאמת שלא ציפיתי לכמות כזו של קהל. זה נתן כל כך הרבה כוחות ורצון להצליח. זו גם פעם ראשונה שההורים שלי טסו לתחרות, מה שנתן לי המון תמיכה וחיזוק".
מה מאמנת הנבחרת איילת זוסמן אמרה לכן אחרי המוקדמות, שבהן סיימתן רק במקום השישי?
"היא פירקה לנו את הביצועים לשלב שלב, אמרה לנו שביום הראשון צריך ליהנות ולחוות את המשטח, לבדוק איך אנחנו מרגישות, את התחושות שלנו, ושהמטרה העיקרית לעלות לגמר. אחרי שכבר נכנסנו לגמר, באנו פשוט ליהנות ולעשות את מה שאנחנו יודעות לעשות".
ראינו מה עשתה מדליית הזהב של לינוי אשרם לפני שלוש שנים לענף, מה הפעם יקרה?
"אני חייבת להגיד שגם לינוי הייתה חלק מהדרך שלנו ותמכה בנו. היא הייתה בשבילנו דמות להערצה, מודל לחיקוי, עם כל הדרך שהיא עשתה. הקשיים שהיא עברה עזרו לנו להגיע להישג הזה. אני מאמינה שגם הבאות בתור יראו שזה אפשרי, שאם רוצים אפשר להשיג את זה בעבודה קשה, והעבודה אכן תהיה קשה, אבל יש כאלה שעברו את זה, עם תמיכה, והצליחו. אני חושבת שייפתחו עוד מועדונים, תהיה יותר מודעות לתחום עצמו, ותהיה עוד קפיצה. כבר רואים את השינוי".
מדליה שביעית למשלחת היא דבר חסר תקדים.
"זה פשוט מטורף, ואני מקדישה את המדליה למדינה שעוברת תקופה קשה, נהרגו המון אנשים. אנחנו מראות שיש לנו עם חזק וזה יביא הרבה תקווה להמון אנשים וביחד ננצח".
מה דבר הראשון שתעשי כשתחזרי לארץ?
"אשן ואתאושש. זאת הייתה תקופה קשה, שהצריכה המון הקרבה, כי זה מה שנדרש כדי להצליח".
יש מחשבות להמשיך בענף?
"יהיה מאוד קשה לעזוב את הענף, חד־משמעית. זה כבר טבוע בנו, זה מה שעשינו כל החיים שלנו עד עכשיו. לא יודעת לאן זה יוביל אותנו, אבל ההתעמלות האמנותית תמיד תהיה חלק מאיתנו".
