אחרי אחת מזכיותיו באליפות אסיה, אמר ז׳אנג בוהנג, בכיר מתעמלי סין נכון להיום, שזה לא כל כך נחשב בעיניו כי דאייקי האשימוטו, האלוף האולימפי היפן הנערץ עליו, לא השתתף. זו הייתה כמעט נבואה.
האשימוטו הוא במידה רבה הגיבור שלו. כשפגש בו בפעם הראשונה במשחקי אסיה ביקש מהאשימוטו לחתום על תיק הגב שלו. זה לא מובן מאליו: תחרויות התעמלות בין סין ויפן הן ארוע נפלא למראה, ואירוע מכוער ולא פעם קסנופובי מאד ברשתות החברתיות האסיאתיות.
במשך יומיים שלט ז׳אנג בוהנג בתחרות. הוא הוביל את המוקדמות בהפרש של יותר מנקודה אל תוך גמר הקרב רב. האשימוטו מצידו נראה כמי שלא הגיע לתחרות. נפל מהמתח במוקדמות. נפל מסוס הסמוכות מוקדם בגמר הקבוצתי, וכשחברו לקבוצה של ז׳אנג, ז׳או ג׳ינגיואנג רשם ציון 16 מדהים בתרגיל האחרון על המכשיר הלפני האחרון, המקבילים, סין מתחה את יתרונה ליותר מ-3 נקודות והזהב נראה בכיס.
הניתוחים ערב התחרות דיברו על יפן כקבוצה עם כשרונות נדירים, אבל גם על הסינים, להם יש נבחרת עם נסיון ויציבות. ואז, כששתי הקבוצות ראש בראש על המתח, החל לקרוא הבלתי ההגיוני. דווקא הידיים הסיניות המנוסות כשלו. שיאו רוטנג, אלוף עולם בקרב רב ב-2017, נפל בתרגיל שלו, והיתרון הסיני הצטמק בנקודה.
כיוון הרוח השתנה דרמטית: סו ווידה, מדליסט אליפות עולם על המכשיר, נפל פעמיים, ויפן עברה למקום הראשון עם יתרון של 0.7 נקדות , לפני שהאשימוטו ובוהנג עלו אחרונים. הדבר האחרון שמשנה הוא שז׳אנג השיג ציון יותר טוב. האשימוטו, עם חושי תחרות חדים, לא הימר יותר מדי ועם 14.566 הציב ליריבו הסיני משוכה קשה מאד תחת לחץ - יותר מ-15.2 נדרשו לניצחון. 14.733 לא הספיקו. ז׳אנג, מלא ענווה כתמיד, לחץ את ידי המנצחים עוד לפני פרסום התוצאות.
זו הייתה הזכיה השמינית של יפן בזהב הקבוצתי, ולמרות הדרמה העצומה, לא הדרמטית בניצחונותיה. ב-1976 במונטריאול נזקקה יפן לתרגיל אחרון מוצלח על הטבעות ולמתעמל אלמוני יחסית, שון פוג׳ימוטו, עם פיקת ברך שבורה. הוא לא נזקק לתרגיל מדהים, אבל היה צריך לא ליפול בנחיתה בכדי להבטיח ניצחון על ברית המועצות. הוא נחת על הרגליים.
הוא חיכה את שבריר השניה עד שהשופטים סימנו נחיתה נקיה, ואז הברך יצאה מהמקום ופוג׳ימוטו דידה מהמקום בכאבים אדירים ולא התחרה יותר. הקלישאה של היפני שיעשה הכל למען הדגל, יישא כל כאב למען הניצחון, הייתה עדיין חזקה. "היית עושה זאת שוב?", הוא נשאל על ידי עיתונאי כעבור שנים. "לא", הייתה התשובה מנפצת הסטיגמות.
להצלחה האוסטרלית אין חוקים
לפני שלוש שנים בטוקיו, גם בגלל היעדר קהל, הפכה חגיגת הניצחון של המאמן האוסטרלי דין בוקסל לוויראלית. הוא חגג אז את ניצחונה של חניכתו, השחיינית אריארן טיטמוס, על קייטי לדקי ב-400 מטרים חופשי. אתמול (שני) הוא היה קצת יותר רגוע כשחניכה אחרת שלו, מרי אוקלהאן הפתיעה עם זהב ב-200 מטרים חופשי.
אולי כי היא הפתיעה את טיטמוס עצמה. לא כל כך את מי שראה אותה כמעט מנצחת במבחנים האוסטרלים, למרות שאיבדה את הכובע בבריכה האחרונה. בוקסל מאמן את "סיינט פיטרס ווסטרן", מועדון השחייה המצליח באוסטרליה הממוקם בבריסביין, העיר האולימפית של 2032.
השלל האולימפי כרגע? זהב וכסף לטיטמוס, פעמיים זהב לאוקלהאן - ב-200 ובשליחות, כסף לאלישע וויטינגטון ב-400 חופשי. ג׳ק קרטרייט וקאי טיילור היו שותפים לכסף לגברים האוסטרלים בשליחים, ויהיו עוד.
בוקסל הוא מאמן אקסנטרי מאד עם רעיונות לעתים מוזרים. במאי השנה פתח לראשונה בארבע שנים את שערי המועדון לקהל כשערך סימולציה אולימפית, כולל הסברים של הכרוז לקהל על המתרחש במים והובלת השחיינים לנקודות הזינוק וחדרי הבדיקות על פי הפרוטוקול האולימפי. הוא זכה להמון ביקורת על סימולציה אולימפית אחרת: יותר מ-40 דולר לכרטיס.
"מעולם לא פתחתי ספר על טכניקה בשחייה", הוא מספר, "כי זה גורם לך לאבד פוקוס על הרעיונות שלך". שיטות האימון שלו כוללות שימוש במצנחים לאימונים והצבת מגדל אייפל ליד הבריכה. הוא מדבר אל חניכיו כל האימון בכדי להקפיד שהם מבינים את החשיבות של כל בריכה שהם שוחים.
"אני הייתי שחיין שרק עשה מה שאומרים לו. לא 'חשב את האימון'", הוא משתף מקריירת השחייה הלא זוהרת שלו. הוא משרה אווירה תחרותית קיצונית. אפילו את קיפול המכסים על הבריכה בחורף הוא מודד בזמנים ועורך תחרויות בין חניכיו. לא, אל תחפשו את המצנחים בעלי אקספרס או דגמים של אותיות הוליווד לקראת לוס אנג׳לס 2028.
נראה שבוקסל פתר בעיה של דור בשחיה האוסטרלית: הנטיה של האוסטרלים להיות רכים לעומת האמריקנים בתחרויות בינלאומיות.
עף על עצמו מה-NBA
אתר ה-NBA פרסם שמות של 139 שחקני NBA ושחקניות WNBA שמשתתפים במשחקים בפריז. הוא טעה. המספר הנכון הוא 140. מקור הטעות? האתר בדק רק את טורנירי הכדורסל והכדורסל 3x3, אבל צ׳ייס בודינגר, אקס יוסטון רוקטס, מינסוטה טימברוולבס, אינדיאנה פייסרס ופיניקס סאנס, פתח את אתמול בהצלחה לצד שותפו מיילס אבנס את טורניר כדורעף החופים. הם ניצחו צמד צרפתי.
סיפור נחמד. אין פה בדיוק מעבר בין ענפי ספורט, כי למעשה בתיכון הוא היה לא פחות טוב בכדורעף מאשר בכדורסל. הצטיינותו במשחק מקדונלד-אול-אמריקן לתיכוניסטים המצטיינים רימזה לו שעתידו בכדורסל המקצועני. הוא היה ה-MVP של המשחק יחד עם אחד קווין דוראנט.
אחרי מכללת אריזונה, בודינגר רשם קריירת מקצוענים בכלל לא זניחה. 8 עונות, 407 משחקים, ממוצע קריירה של כמעט 8 נקודות למשחק. הוא גם סיים שני באליפות הטבעות באולסטאר. האם ההחלטה להעדיף כדורסל על כדורעף הייתה נכונה? יש 18 מליון סיבות - כלומר דולרים שהרוויח בקריירה - להצדיק את החלטתו.
אבל, כשיש לך כישרון כדורעף די יוצא דופן, בגיל 36 אתה נבחר לראשונה לייצג את ארצות הברית במשחקים האולימפיים. זה היה אחרי שנתיים וחצי בדרכים, בעיקר בטורנירים קטנים בסבב האירופאי. ה-NBA היה רק ג׳וב - החלום הספורטיבי התגשם.
