זה היה אמור להיות המשחק האחרון בקריירה של הטניסאי הבריטי, אנדי מארי. הנאום כבר הוכן, העוגה הוצאה מהתנור. לצמד היפני קיי נישיקורי וטארו דניאל היו חמש נקודות משחק בכדי לנצח. הקהל נפנף לשלום לבריטי הגדול בכל הזמנים, אבל חכו רגע. שמחת ניצחון כמו של מארי בסיום היא מראה שלא שוכחים.
מארי, שזכה בשתי מדליות זהב אולימפיות בלונדון ובריו, אמר שתקופות המשחקים שלו עבור בריטניה הן ביי פאר הימים הזכורים לו בקריירה והבחור עבר משהו במהלך השנים.
הערב (ראשון), בגיל 37, הוא פתח את טורניר הפרידה שלו מהמגרשים אחרי קריירה ארוכה ועשירה. מארי עלה לאצטדיון סוזן לנגלן, השני בגודלו ברולאן גארוס, כשלצידו דניאל אוונס שרק בשנה שעברה דורג במקום ה-21 בעולם. רק שממול עמד צמד יפני כשהבכיר ביניהם, נישיקורי, פגש לא פעם את מארי במעמדים גדולים ומכיר כמה צעדים בסיסיים בתורת הענף.
גם נישיקורי, היפני היחידי שדורג אי פעם בין עשרת הטניסאים הבכירים בעולם, כבר לא ילד, בן 34, אבל זוגות הוא בהחלט זוכר איך משחקים. היום הוא שיתף פעולה עם טארו דניאל ובמערכה הראשונה לא היה ספק אצל איזה זוג יש יותר כימיה. זה נגמר ב-2:6 מהיר, חד, תוך 37 דקות. מארי הסתכל על שעון החול הדמיוני שריחף מעל האצטדיון והוא הלך ואזל.
מארי השיג רק השנה את הניצחון החמש מאות שלו על מגרשים קשים, רק מעטים והגדולים ביותר עשו זאת: פדרר, אגאסי, נולה והוא ביניהם. בשיאו מארי היה הראשון בעולם, אבל שרשרת פציעות בלתי נגמרת השאירה אותו מאחור, כשהוא רואה את יריביו ג'וקוביץ' ונדאל ממשיכים לככב גם בגיל מבוגר.
לרגעים זה נראה אפילו עצוב, האצטדיון לא מירק את עצמו לקראת הפרישה הקרובה, הוא אפילו לא היה מלא. למעשה הקהל הרב שהגיע אתמול למשחקי הטניס העדיף להיות במגרש הסמוך שם קוקו גוף התמודדה מול איילה טומליאנוביץ' האוסטרלית. מארי נראה לעיתים כבוי, חסר אנרגיות, אבל עדיין כל נקודה הוציאה ממנו שאגת ניצחון וכשהצליח במערכה השניה לשבור את היפנים הוא הסתובב לקהל ושחרר אגרוף גדול באוויר.
למארי יש גם מדליית כסף אולימפית בזוגות מעורבים, אבל זה היה בלונדון, לפני 12 שנים, ימים לגמרי אחרים. אוהדת בריטית, עם כובע של ליצן על הראש ודגל אנגליה ביד, ניסתה לדרבן אותו עם "לטס גו אנדי", בכדי להנשים לו את הקריירה בעוד כמה ימים. אבל היפנים זה עם חסר הומור ורחמים. אם זה היה זוג ישראלי, בטח היינו נותנים לו מתנות פרישה במצבים הנייחים, אבל הם? חרב סמוראית וסמרטוט לנקות את הדם.
רק שאז, כשזה כבר נראה גמור, מהאפר, הצמד הבריטי קם ואיתו הקהל. נקודה ועוד נקודה והגענו כבר לשובר שוויון, האם נדחה את הסוף בכמה ימים, האם לפרישה יהיה טעם מתוק של אגדה? 6:7 לבריטים בשובר. הייתם צריכים לראות את הפנים של מארי אחרי שהשלים את הדרמה, ממש כמו בימים הטובים.
במשחקים האולימפיים אין מערכה שלישית ומכרעת. משחקים כמו בשובר שוויון עד עשר. היפנים כבר הובילו 4:9, היו צריכים כולה מכה אחת מוצלחת בכדור ועוד ההגשה הייתה של נישיקורי המנוסה.
הבריטים הצילו עוד אחת, מארי נתן אייס. האם הוא גם הפעם יתאושש, האם זה בכלל יתכן? העיתונאים הבריטים לידי תפסו את הראש, אחד מהם תפס לי את היד. המתח אכל את היציעים וכשעל הלוח הופיע 9:11 למארי ואוונס, זה כבר עבר את גבולות האקסטזה.
לדעתי מארי עד עכשיו משוטט בין המעריצים שבאו לראות אותו, לא נרגע מהעובדה שממש עכשיו הוא היה צריך להודות להוריו ומאמניו שהביאוהו עד הלום וכעת הוא יצטרך לבדוק מי מחכה לו בסיבוב הבא. אין מה לעשות, אולימפיאדה היא מקום שבו אגדות נכתבות.