ענף הג'ודו הוא ללא ספק הענף ההישגי הטוב בישראל, כשעד היום הביאו הספורטאים לא פחות מחמש מדליות במשחקים האולימפיים, החל ממדליות הבכורה בברצלונה 1992 של יעל ארד (כסף) ואורן סמדג'ה (ארד) ועד המדליה הקבוצתית המעורבת בטוקיו 2020. גם הפעם, המשלחת בכחול לבן המונה 12 ספורטאים, תרצה להמשיך את המסורת. היום יעלו על המזרן שירה ראשוני (עד 48 ק"ג) וים וולצ'ק (עד 60 ק"ג), שינסו להפתיע ולהגיע כמה שיותר רחוק, כשהצפיות שסומנו הן מדליות – לפחות מנבחרת הנשים, בעקבות ההצלחות בשנים האחרונות.
מי שמוביל את הנשים הוא מאמן הנבחרת שני הרשקו, שכבר עשה היסטוריה בכך שהצליח להכניס ג'ודוקא בכל אחת משבעת המשקלים. "אנחנו מגיעים לעשות את המקסימום, לחזור מהאולימפיאדה עם כמה שיותר הישגים, זה מה שמניע אותי, במקום שאני נמצא בו כיום, בקצת הניסיון שיש לי במשחקים אולימפיים, אז לי יותר קל להתמקד במטרה העיקרית ואני גם מאמין בספורטאיות שמתמקדות במטרה העיקרית", אמר הרשקו.
"אני מאמין בסיכוי גבוה שזאת אולימפיאדה שיש סיכוי שהנבחרת הנשים תעשה משהו שעדין לא עשו, לכן אנחנו מתאמנים כל יום וזאת מטרת העל שלנו - לעשות משהו היסטורי. רוצים שכל יום יהיה יותר טוב מקודמו ואז באיזה מקום, זה תעודת הביטוח שהפוטנציאל שלנו להצליח יגדל. ברמה האישית אני פחות מתרגש מהמשחקים האולימפיים. אני יותר מרוגש מכל יום שאני מגיע ורואה את המוטיבציה של הספורטאיות, מנסות להשתפר, להיות יותר טובות, לעמוד בסטנדרטים יותר גבוהים. מידי פעם עובר מול העיניים המשחקים האולימפיים וכמה שאנחנו רוצים שזה יצליח יותר".
אפשר לנתק בפריז את מה שקורה במדינה?
"זאת המציאות שאנחנו חיים בה. אני, באופן כללי ואיך שמחנך את הספורטאיות בחיבור למדינה, ציונות זה דבר מאוד חשוב, אין מישהו בתקופה הזאת שזה לא נגע בו, או באופן ישיר או עקיף ואני לא מנסה לברוח מזה. חיים לצד זה ודווקא בגלל הסיטואציה שחיים, מנסים לשים בפרופורציות את המאמצים שאנחנו צריכים לעשות והקשיים שיש ואני מאוד מקווה שנעמוד ביעדים שאנחנו שמים. אם נצליח באולימפיאדה בגדול, זה יעשה אושר להרבה אנשים".
מה היעדים?
"לזכות במדליות אולימפיות וכל דבר אחר שהייתי אומר, זה היה נשמע כאילו אני מנסה להסתתר ממשהו. מאמין בדרך שעברנו, מאמין בספורטאיות, כשהצפייה שנצליח בפריז, אבל כמובן אנחנו לא לב ועם ספורטאיות שנמצאות בסיטואציה דומה. במצב שהגענו, הספורטאיות האלה צריכות לחזור מפריז עם מדליות ומקווה שנעשה את זה".
מדליה אחת תספק אותך?
"אם נזכה במדליה אני אהיה מאוד מאושר, אם לא אז אהיה מאוכזב. עשינו כבר בתחרויות גדולות יותר ממדליה אחת. בסופו של דבר המשחקים האולימפיים זו לא התחרות הכי חזקה, אלא הכי חשובה. עשינו כבר היסטוריה אחת שהגענו עם 7 ספורטאיות יש מדינות עם יותר תקציב ומסורת שלא עשו את זה".
מהעבר השני נמצא אורן סמדג'ה, מאמן נבחרת הגברים, שהגיע לאין סוף הישגים בקריירה כספורטאי ומאמן. אמנם בקמפיין האחרון קצת פחות הלך, אך הוא מקווה שחניכיו יביאו את הניסיון שלהם. "אנחנו בסך הכל בתחושה טובה, מגיעים כמו לכל אולימפיאדה עם הכי הרבה מוטיבציה, עם רצון לנצח ונעשה הכל לייצג את המדינה הכי טוב שאפשר. זו אולימפיאדה מאוד מיוחדת. כולם מדברים על מדליות והצלחות, אבל עצם הנוכחות שלנו לעולם, במיוחד לאחר כל ההתקפות שאנחנו חוטפים. לבנים יש חמישה נציגים ו-7 לבנות, זה כמות גדולה מאוד למשלחת הג'ודו ונקווה שהדברים יתחברו ונעשה מה שצריך".
מה אתה מצפה מכל אחד במשלחת?
"חווינו בשנה האחרונה דברים שבהחלט לא ציפינו להם. אנחנו יודעים שברוך שמאילוב בהחלט מסוגל, גם התמודד על מדליה בטוקיו, אבל חטפנו זעזוע והצלחנו לצאת מזה ואז הוא חזר והשיג שתי מדליות. אם כל זה לא היה קורה, הוא היה מגיע מדורג. גם פיטר פלצ'יק עבר פציעות וזה החוזק שלנו להתמודד עם המשברים האלה. הפעם לא נהיה מדורגים, אבל מצד שני אלה ספורטאים מנוסים, שיודעים מה מוטל אליהם, שלא מוותרים לאף אחד בדרך ועל המטרות ונעשה הכל כדי להצליח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו