"השנה הכלכלית הקשה ביותר ב-30 השנים האחרונות" - כך מגדירים בספורט הישראלי את עונת הספורט הקרובה, ואפילו כבר את הקיץ הנוכחי. הכדורגל והכדורסל הם כמובן הנפגעים העיקריים, כי מדובר בענפי הספורט הפופולריים ביותר ועם ההוצאות הגבוהות ביותר.
שאר הענפים בשפל כלכלי, וגם הספורטאים והספורטאיות האולימפיים שלנו, אם יזכו במדליות, יגלו שהסכומים עומדים להשתנות ממה שהורגלו בשנים עברו בכל הקשור לספונסרים חדשים. הנה סקירה עגומה של המצב הכלכלי בספורט הישראלי.
כדורגל: מארחים בחו"ל, מפסידים כסף
הקבוצות הישראליות שמייצגות את ישראל באירופה, יפתחו את העונה בשבוע הבא, כאשר הן רחוקות מהבית. נכון לעכשיו אין צפי לחזרת המשחקים לישראל, ולמעשה הקבוצות הישראליות משחקות רק בחוץ עם עלויות כפולות מבשנה רגילה ועם הכנסות קטנות ולא משמעותיות.
ההצלחה הספורטיבית נראית רחוקה, כי ללא יתרון ביתיות קשה לראות כיצד הקבוצות הישראליות יגיעו רחוק. לכך צריך להוסיף כמובן את נבחרת ישראל שתארח את כל משחקי ליגת האומות בהונגריה, בעלויות של מיליוני שקלים, וללא שום הכנסה, דבר שכמובן משפיע על כל הכדורגל הישראלי בכל הרמות. בהתאחדות מקווים שמשרד הספורט יגדיל את התקציב כדי להציל את הכדורגל הישראלי.
אבל אלו הם הדברים שמעל לפני השטח. מתחת לפני השטח, מנהלת הליגה חיפשה בחודשים האחרונים ספונסר חדש שייתן חסות לליגה, ונתקלה רק בסירובים. אם בשנה החולפת ארז כלפון הצליח להביא בזכות יחסי העבודה שלו עם ניר צוק את "בנק וואן זירו", השנה הוא קיבל סירובים מכל מי שפנה אליו. בין אם חברות נדל"ן גדולות ובין אם מדובר בעסקים קטנים יותר.
בסוף, כמו תמיד כשמדובר בספורט הישראלי, הטוטו קפץ לעזור ומוכן לקרוא לליגה "ליגת ווינר", אבל במנהלת מאמינים שיצליחו להביא ספונסר בסכום גדול יותר. אשרי המאמין. נראה שממש כמו הליגות בישראל, גם הכדורגל הישראלי הוא מוצר בבעיה כלכלית ויצטרך להסתפק בכספי הטוטו ששולט גם כך בכדורגל הישראלי וקובע בו כמעט הכל.
כדורסל: הספונסרים בורחים וגם הזרים
ליגת הכדורסל השנה תהיה ליגה של שלוש קבוצות בלבד. שלושתן נשענות על כסף פרטי והולכות לספוג פגיעה אנושה בהכנסות. הקבוצות שישחקו במפעלים האירופיים יפתחו את העונה בחוץ לארץ, עם עלות טיסות ואירוח שמשנות את פני התקציב וללא אפשרות למכור מינויים למשחקים בגביע אירופה. כמו שאמר לנו גורם במכבי תל אביב: "אנחנו נצטרך לחשוב כמו הפועל עפולה של היורוליג: לפגוע בזרים ולבנות קבוצה רזה וטובה".
לכך צריך להוסיף שאף זר רציני לא מוכן לבוא לארץ בסכומים ששילמו כאן לפני שנה, ולכן העלויות גבוהות יותר, כי רוב הקבוצות ילכו על השחקן הישראלי, שעלויות המס שלו כמובן שונות משל השחקנים הזרים.
לכל זה צריך להוסיף כמובן את נושא הספונסרים, שברגע שלא מקבלים משחקים באירופה החשיפה שלהם קטנה ואין להם טעם להשקיע סכומים גבוהים בקבוצות ובמיתוג האיצטדיון. חלקם אגב, לא מאמינים בכדורסל הישראלי לא הגברי ולא הנשי, ומעדיפים להעביר תקציבי פירסום לגופים אחרים.
ענפים אולימפיים: המדינה נשארה התומכת הבולטת
המשחקים האולימפיים בפריז מעוררים עניין רב בקרב המפרסמים, אבל הם מעדיפים לשפוך את כספם בפרסומות בערוץ המשדר ובקמפיינים סביב האירוע, ופחות על הספורטאים. למעשה רק התמיכה של המדינה עלתה בספורטאים האולימפיים שיזכו במדליות. האחרים, ברובם, יכולים כבר לברר על עבודות מחוץ לשעות האימונים.
בכל הקשור לחסויות, כמות הספורטאים המאומצים דווקא ירדה, וכך גם הסכומים שהם מקבלים. הפתעה נוספת צפויה להם כשיחזרו לארץ מהמשחקים בפריז, בטח ובטח אם המדינה תהיה חלילה וחס במצב מלחמה.
לקראת הקמפיין הבא בלוס אנג'לס בעוד ארבע שנים, אם לא יחול שינוי מהותי במצב המדיני שלנו, הם יצטרכו להמשיך ולצאת לחו"ל להתחרות מכיוון ששום מחנה או תחרות בין לאומית, יתקיימו בישראל. האיגודים הקטנים יצטרכו לחשוב מאיפה הם מביאים כספים, בטח ובטח אם יכשלו בפריז.
ענפי הכדור הקטנים: השר שלמה קרעי שם את החותמת הסופית
ליגות הכדוריד והכדורעף גוססות. בשל רפורמת קרעי בתום השנה הנוכחית הרגולטור לא מחייב לשדר אותם בשידור חי בטלוויזיה. משמעות הדבר, שכבר בשנה הקרובה תרד כמות השידורים משתי הליגות הללו בצורה משמעותית, כאשר רק שלבי הגמר ישודרו.
הענפים הללו שגם כך נתמכים בקושי על ידי המדינה, והספונסרים בהם נעים בין המאפייה המקומית לסנדלר השכונתי, עומדים בפני שוקת שבורה. אס"א תל אביב לדוגמא, פעם אימפריית ספורט מקומית, עומדת על המדף למכירה, כולל השימוש במתקנים באוניברסיטה. הקבוצה עלתה לליגה הראשונה בכדוריד אבל לא תשחק שם, כי אין להם שקל מיותר בארנק. בכדורעף מקווים שיהיו מספיק קבוצות עם שחקנים בגירים כדי לפתוח עונה.
תגובות לידיעה יובאו לכשיתקבלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו