"זה נשמע מדע בדיוני, אבל בעתיד לא יהיה ספורט פראלימפי"

בעקבות חוסר ההצלחה במשחקים האולימפיים בריו 2016 (שלוש מדליות ארד בלבד, המספר הנמוך ביותר אי פעם), הזמין הוועד הפראלימפי מחקר מיוחד כדי לבדוק את המרכיבים שמבטיחים מדליות והישגים ברמה הבינלאומית. אחת מהמסקנות המרכזיות היתה ששימוש ביישומי מדע ובטכנולוגיות הוא פרמטר שכמעט לא קיים בספורט הפראלימפי הישראלי ויכול לשפר את הביצועים באופן משמעותי.

מי שנקראה לדגל היא ד"ר אסנת פליס דואר, שהקימה במארס 2018 את היחידה למדע, טכנולוגיה וחדשנות של הוועד הפראלימפי הישראלי וההתאחדות הישראלית לספורט נכים.
דואר, ששירתה בצה"ל כמסלקת הפצצות הראשונה, היא בעלת דוקטורט במדעי השיקום מאוניברסיטת לוון בבלגיה, היתה בעבר מאמנת נבחרת ישראל לנשים בכדורסל בכיסאות גלגלים, וייצגה את ישראל בעשור האחרון כחברה בוועדה המדעית של הוועד פראלימפי הבינלאומי.

"המטרה של היחידה שלנו היא לייצר הישגים בדרך כשרה וחוקית, וכבר בטוקיו ראינו הישגים גדולים", אמרה דואר בשיחה שקיימנו איתה במסגרת סדרת הכתבות המיוחדת של "ישראל היום" על התפתחות הספורט הפראלימפי בארץ. "אנחנו רואים את זה בא לידי ביטוי בנושא של ממשקי ציוד ספורטאי - מושבים לסירות וקיאקים, כיסאות גלגלים ואופניים. זה עולם ומלואו של יצירה - להפחית משקל או לגרום לכך שהאופניים יסתובבו מהר יותר, שהכיסא להודף כדור הברזל יהיה קל משקל ויציב ועוד. בענפים שבהם הציוד הוא פחות קריטי, אנחנו משתמשים יותר בשיטות מדעיות, כמו שימוש במחנות גובה כדי לזרז את יצירת כדוריות הדם האדומות, כשזה חוקי.

"תחום מרכזי נוסף הוא המידע. יש לנו אנליסטים שמוצמדים לענפים המועמדים למדליה או לגמרים, והם מלווים לאורך כל התקופה את המאמנים והספורטאים. הם עושים את הניתוחים לפי צורך הענף - לדוגמה, ניתוחי ספורטאים שצפויים להתמודד מול השחקנים הישראלים או סנסורים שיושבים על המשוט בחתירה".
"מצלמה תחליף את העיניים"

למרות כל העבודה הקשה של דואר והצוות שלה, החותרת מורן סמואל נפסלה בשלב המוקדמות במשחקים האחרונים בטוקיו לאחר שהשופטים קבעו שהכיסא בסירתה אינו תואם את חוקי התחרות. "אני מודה באשמה", אומרת דואר. "אני לא מצטערת על התהליך שעשינו. בחנו את החוקה והשתמשנו בכיסא הזה בתחרויות שקדמו למשחקים. מעולם לא נאמר מאילו חומרים אפשר להכין את הכיסא. מה שעשינו ממש לא היה כדי לשפר את הביצועים, אלא להקל עליה את הכאבים בגב".

איפה אנחנו נמצאים ברמה הטכנולוגית לעומת העולם?
"אנחנו לא יודעים. זה העולם הסודי של החדשנות בספורט הפראלימפי. אנחנו רואים מדי פעם תמונות של ספורטאים באינסטגרם שעושים מודלים בתלת־ממד, אך קשה לדעת מה כל מדינה עושה".

אילו התאמות עשינו לפריז?
"ניתוח המידע הוא קריטי הפעם. למשל, נבחרת הכדורשער הפסידה בטוקיו ליפן, ועכשיו בטורניר ההכנה ניצחנו. השחקניות הגיעו למשחק כך שהן מכירות את היריבות כל כך טוב עד לרמה שידענו לאן זורקת כל שחקנית. גם בקיאקים - כל ניתוח התנועה, הזוויות של המרפק בזינוק, ואפילו לדעת מתי נכון לקחת את תוספי התזונה".

איזה ציוד מיוחד יהיה במשחקים בפריז כדי לעזור לספורטאים?
"נגיע עם ציוד התאוששות, כדי שהספורטאים שמסיימים מוקדמות בבוקר ישתמשו בחליפות לחץ ובמכשירים לפולסים חשמליים כדי לסייע בהתאוששות שרירים, וגם עם אולטרה־סאונד טיפולי. משהו חדש שנראה בפריז הוא אטמי אוזניים שמסננים 95 אחוז מהרעשים, כדי שהשינה של הספורטאים תהיה שקטה יותר".

לדעתך בעתיד הספורטאים הפראלימפיים יתחרו מול ספורטאים ללא מגבלות?
"חד־משמעית. יש כבר ניבוי, למשל, מתי ספורטאי פראלימפי יקפוץ רחוק יותר מספורטאי ללא מגבלות, ומתי ספורטאי פראלימפי ירוץ מהר יותר. זה רק עניין של שכלול הפרוטזות. בענפים מבוססי טכנולוגיה זה יקרה בוודאות".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ואז דואר מוסיפה משהו משמעותי: "זה נשמע מדע מדיוני, אבל אני חושבת שיגיע היום ולא יהיה ספורט פראלימפי, כי הטכנולוגיה והביו־טכנולוגיה יידעו להתגבר על בעיות שאנחנו רואים היום. נוכל, למשל, להדפיס איברים, וזה רק עניין של זמן עד שמצלמה תחליף את העיניים לעיוורים".