בזמן שעולם הכדורגל חוכך בדעתו אם כדאי לו ואיך כדאי לו להזדהות עם קורבנות הטבח הברברי שביצע החמאס בעוטף עזה, בעולם הספורט יש גם צדדים אחרים.
התבקשתי על ידי חבר להעלות סיפור במדיה החברתית על אדם אגמון - שנפל בקרב להצלת תושבי כיסופים. אדם היה כדורגלן בקבוצת הנוער של עירוני קריית שמונה, אוהד נלהב של הפועל חיפה, אבל אהבתו הגדולה היתה למשחק הרוגבי.
כיליד ניו זילנד, ה"אול בלאקס" המפורסמים היו צרובים בעורו של אדם, ולא כמטאפורה - סמל השרך של הנבחרת היה מקועקע ברגלו. סיפורו של אדם התפרסם כבר בתקשורת הניו זילנדית.
הסיפור הביא להרבה שיתופים ובתוך כמה שעות תגובת השתתפות בצער של כוכב הנבחרת בודן בארת׳, מגדולי שחקני דורנו.
בזמן שהוא ונבחרתו מתכוננים לרבע גמר אליפות העולם מחר (שבת) מול אירלנד בפריז, בארת' כתב: "נוח בשלום אדם, חושב על משפחתך וחבריך בזמנים הקשים הללו. תודה על אהדתך, נעשה הכל להביא לך גאווה. BB".
קצת על בארת'. הוא נבחר פעמיים ברציפות לשחקן השנה בעולם הוא חלק מסיפור גדול יותר של שלושה אחים שהגיעו לשורות הנבחרת. בן למשפחת חוואים עם שמונה ילדים, אחותו לוקה בתסמונת דאון.
בארת' מוביל גיוסי כספים למען הלוקים בתסמונת וחשוב מכך, מופיע תמיד בגאווה עם אחותו באירועים חברתיים ומשחקי הנבחרת. אין פלא שמצא בתוך כל העומס למצוא זמן ורגישות לחייל צה"ל.
