הטניסאי בכיסאות גלגלים אדם ברדיצ'בסקי, שייצג את ישראל במשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020, שרד עם משפחתו את מתקפת הפתע של מחבלי חמאס, לאחר שגונן עליהם בסך הכל עם סכין מהירי הכבד שהתנהל מחוץ לביתו.
ברדיצ'בסקי, תושב קיבוץ ניר יצחק שבעוטף עזה, התחיל להתאמן בטניס כיסאות גלגלים בשנת 2013 אחרי פציעתו הקשה בתאונת המעבורת בתאילנד ב־2007, שבה נפצעו ישראלים רבים ונהרג אחד. בתאונה התהפכה המעבורת, ורגלו של ברדיצ'בסקי נפגעה מהמנוע ומאוחר יותר נקטעה. 16 שנים לאחר התאונה ברדיצ'בסקי עבר חוויה נוספת שאותה, ככל הנראה, הוא לא ישכח עד סוף חייו.
כעת, לאחר ששוחרר על ידי הצבא ופונה לאילת, הסכים הספורטאי הפראלימפי לשחזר את הרגעים הקשים שעברו הוא ובני משפחתו בראיון מיוחד ומצמרר ל"ישראל היום".
"הסיוט פשוט התגשם", מספר הטניסאי הפראלימפי. "היינו בבית כשהכל התחיל, התעוררנו מהאזעקות שלא נפסקו ומירי של טילים שבחיים לא היה, וברגע שכל זה קרה, ישר הצלחתי להבין שמשהו גדול קורה כאן, זה היה נשמע משהו מתוכנן מההתחלה".
לפי מה הבנת?
"הכל היה יוצא דופן, גם כי לא קרה באמת משהו לפני כן. זה הכל היה בהפתעה, ומה שאימת את החשש שלי זה שאחרי 20 דקות התחלתי לשמוע ירי כבד של קלצ'ניקוב, ואז ידעתי שרק נשאר להתחיל להתפלל".
ברדיצ'בסקי מוסיף: "ברגע שהתחיל הירי היינו כבר בממ"ד, ראינו בהודעות וגם שמענו שהוקפצה כיתת הכוננות. הם העבירו הודעות, וברגע שזה הפסיק היה די ברור מה קרה - הם הרגו את כולם או חטפו אותם. בשלב הזה הבנתי שאנחנו נתונים לחסדו של לא יודע מי, כי צבא לא היה שם".
כל הזמן הזה שאתם בממ"ד, מה אתם עושים?
"בממ"ד נעלנו חזק את הדלת, ואחרי כמה שעות כששמעתי שהירי הולך והתקרב אלינו לא היתה לי ברירה והייתי צריך לספר לילדים את האמת, שרוב הסיכויים שהם גם יגיעו אלינו וברגע שזה יקרה - הם צריכים להיות כמה שיותר בשקט ולהתחבא מתחת למיטה. הדבר היחיד שנשאר לי לעשות היה לקחת סכינים ולקוות שיעשו לי משהו ולא להם".
אתה יודע אם ניסו להיכנס אליכם הביתה?
"אלינו לא הגיעו, נכנסו להורים שלי ושברו להם את הבית, שברו להרבה אנשים את הבית. אני לא יכול להסביר את זה, אולי נגמרה להם התחמושת אחרי שהם רצחו עשרות ואולי מאות בני אדם, וזה מה שהשאיר אותנו בחיים".
איך ידעתם מתי לצאת מהממ"ד?
"היו דיווחים בווטסאפ כל הזמן, אנשים רשמו שרואים אותם מתקרבים לבית שלהם, מנסים לפתוח להם את הדלת, ורק אחרי איזה 14 שעות הצבא שהגיע אמר לנו שאנחנו יכולים לצאת. ריכזו אותנו במקלט, ובלילה ביקשו שנארוז ועלינו לאוטובוסים לאילת".
הרבה בטח שאלו לשלומכם.
"היתה צריכה להיות השבוע אליפות ישראל הבינלאומית, קיבלתי הרבה טלפונים והודעות מחברים בארץ ומשחקנים שהגיעו מחו"ל שהתעניינו בי. הם כבר היו בארץ במלון בפתח תקווה, ומי שהצליח למצוא טיסה כבר עזב".
כשנשאל כיצד הוא חושב שיסתיים האירוע, ברדיצ'בסקי נשמע כמעט אובד עצות: "לא בטוח שיש מישהו שיודע, אני שומע שיש עוד לחימה ואני באמת לא יכול להגיד אם אנחנו נחזור הביתה. הרגשתי הכי בטוח בעולם כשהקימו את המכשול, טעיתי כמו הרבה אחרים. הרגשתי הכי בטוח, או שכולם היו שאננים, לא הבינו אולי את המודיעין, אבל כרגע אנחנו יצאנו בנס משם, בניגוד לרבים אחרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו