כשנבחרת דרום אפריקה ברוגבי במיטבה, היא מהווה סוג של סם הזייה למדינה אכולת שחיתות, עוני ובעיות אחרות.
זה לא רק בגלל שהיא יצאה מתוך מדינה במשבר והפכה לאלופת עולם' אלא כי היא דוגמה לחברה איכותית, מושתתת כישרון, בה שחורים ולבנים משתפים פעולה בהרמוניה כדי לייצר משהו שהוא הטוב בעולם.
סייה קוליסי מדבר באליפות העולם ברוגבי
עד כמה הנבחרת מסוגלת להציל את ארצה? מי יודע. אבל בהמשך הדימוי הבלתי אפשרי שהיא אמורה לייצר, הקפטן סייה קוליסי נתפש בארצו לא כשחקן רוגבי גדול, אלא אולי כיורשו של נלסון מנדלה.
במושגים כאלו ממש מדברים עליו. התקוות לגביו חוצות גבולות אל רחבי היבשת. ספורטאי על אפריקנים יש רבים - אבל הוא המנהיג והמאחד.
"באליפות האתלטיקה האחרונה עיתונאים אפריקנים, אפילו מארצות שאינן ארצות רוגבי, דיברו עליך כאדם החשוב באפריקה. אפילו לא אתלט. איך מתמודדים עם ציפיות בלתי אפשריות שכאלו?", אני שואל את קוליסי במסיבת העיתונאים לאחר ניצחון החלטי 3:18 על סקוטלנד בוולודרום של מארסיי.
"אני לא יכול לחשוב על עצמי כענק. אני יכול לשמש דוגמא רק לילדים שלי ולמשפחתי. אם אחשוב על עצמי כענק הכל יתפוצץ. זה התפקיד של המאמנים שלי. של המנהיגים האחרים בקבוצה להגיד לי מדי פעם ׳סייה, אתה נהיה גדול מדי׳ להוריד אותי לקרקע. אנחנו לא מדינה של ׳'אני׳ אנחנו מדינה של ׳אנחנו׳",
הוא כנראה הספורטאי האהוד בעולם האנגלופוני. אחרי אליפות העולם יעבור לשחק בליגה העשירה של צרפת. והמנהיגות שלו היא של אינטליגנציה רגשית נדירה בגוף הרקוליאני.
קוליסי מדבר לא פעם באמפטיה על השחקנים הלבנים בקבוצה. למשל על מבקיע ה׳טריי׳ (הטאצ׳דאון של הרוגבי) הראשון אתמול, פיטר סטף דו טויט, שהגיע מעיירה חקלאית קטנטה לשורות הנבחרת.
דו טויט גדל בחווה יפיפיה של מטעים וגפנים, בזמן שקוליסי חיפש כילד את הארוחה הבאה שלו בשכונות העוני האיומות מחוץ לפורט אליזבת'.
ועדיין קוליסי הוא לא מי ששם את הסיפור שלו במרכז. יום קודם לכן אני מדבר עם קפטן אחר, קורטני לוואס, הקפטן הזמני של אנגליה לאחר שאואן פארל מושעה.
אני שואל אותו כמה האכזבה והכעס של הציבור האנגלי השפיעו על הנבחרת בהופעה הירואית וניצחון 10-27 על ארגנטינה. ״קודם כל היינו מאוכזבים מעצמנו״, הוא מסביר לי עונה של שלושה ניצחונות ושישה הפסדים, ביניהם השפלה היסטורית ביתית מול צרפת וגם הפסד בלונדון לפיג'י.
שעתיים לפני כן על המגרש קרה הבלתי מוסבר. ארגנטינה הייתה פייבוריטית ממילא, בטח לאחר שתום קארי האנגלי הורחק על פגיעת ראש בראש כבר בדקה השלישית. מדיניות שמטרתה למנוע מהראגבי להדרדר למחוזות ה-NFL.
ואז אנגליה, סגנית אלופת העולם, חזרה במטה קסם ארבע שנים לאחור. מארו איטוג׳ה ולוואס עצמו הובילו הגנה אנגלית הירואית שפשוט קברה נבחרת ארגנטינאית די מעוררת רחמים.
ראגבי ללא טרייז (ארגנטינה הבקיעה אחד בגרבג׳ טיים) הוא לרוב לא מלבב אבל מופע הבעיטות של ג׳ורג׳ פורד, שבעט את כל 27 הנקודות, היה מרהיב.
ברחובות סביב הוולודרום אווירת הרוגבי מקסימה. גם פה המספרים לא מסתדרים. הם שותים פי שלוש מאוהדי כדורגל עם פחות משליש מהבעיות. נערות מוסלמיות בחיג׳אב מצחקקות למראה גברים סקוטים בחצאיות. לא רק באפריקה - גם באירופה הרוגבי מקרב לבבות.
ושובר אותם. פיג'י, לראשונה עם משא ציפיות כפייבוריטית לעבור לשלב הבא, נתקלה בנבחרת וולשית עקשנית מאד בבורדו. עם יתרון 14:32 זה נראה גמור לחלוטין, אבל קאמבק דרמטי הביא את התוצאה ל-26:32 והכדור אצל פיג'י למהלך אחרון.
מסירה נפלאה מצאה את סמי רדרדרה חופשי להבקיע ולהשיג ניצחון בעל חשיבות היסטורית, אבל הוא שמט את הכדור והוולשים שרדו את הקלאסיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו