דגל בלי כוכבים: משלחת ארה"ב לאליפות העולם באתלטיקה דורשת כבוד

אני שואל את אנה קוקרל, שבהיעדרה של סידני מקלוכלין האגדית תוביל את ארצות הברית ב-400 משוכות, על הנס הזה ששמו האתלטיקה האמריקנית.

הענף נמחק לחלוטין על ידי הרשתות המשדרות ועיתונות הספורט. נכון ליום תחילת האליפות אין על כך אפילו ידיעה בעמוד הבית של ESPN. ארצות הברית אדישה לענף בו הישגיה הבינלאומיים הם המהדהדים ביותר.

זה לא הכדורסל שהיא המציאה או הפוטבול שרק היא משחקת. זו תחרות בינלאומית מגוונת. יותר מחמישים מדינות לוקחות מדליות. במדינות אירופה העניין הציבורי וכספי הציבור גדולים, אבל בכל אליפות עולם או משחקים אולימפיים התוצאה זהה: ארצות הברית ראשונה ובהפרש הגדול.

קוקרל עונה, ונואה ליילס על ידה מהנהן בהסכמה: "זה מאכזב. היינו רוצים את הסיקור הזה. היינו רוצים להיחשב לכוכבים. כשאנחנו בקולג'ים אנחנו רואים את כוכבי הכדורסל והפוטבול ואנחנו יודעים שאנחנו עובדים לא פחות קשה.

"אבל אתה יודע מה? זה לא משנה. אנחנו נחושים יותר. כי בענף שלנו אתה לא רק מנצח יריבים. יש תוצאות של דורות קודמים. יש את כל האמריקנים שבאו לפנינו והניחו את המסורת ואנחנו אחראים לה.

"בענף הזה אתה לא שואף להיות הכי טוב עכשיו אלא הכי טוב אי פעם. אתה נרשם בדפי ההיסטוריה. יש לך מקום וזה דוחף אותך. חבל שאין התייחסות אבל אנחנו קהילה. אנחנו דורשים אחד מהשני". והשומע מבין שגם בענף ספורט אישי מנהיגות היא קריטית.

נבחרת האתלטיקה היא יופיה של אמריקה. כעיתונאי אתה רואה זאת כשכל נבחרת אמריקנית עורכת מפגש עיתונאים. בשחיה אתה פוגש בעיקר את ילדי הקולג'ים המבוססים. הכדורסל הוא כמובן אמריקה השחורה. ענפים אחרים - ירי או שייט או איגרוף או היאבקות - פופולריים באזורים מסויימים.

רק בנבחרת האתלטיקה אתה רואה את כולם מהשכונות העניות בערים ומהחוות הרחוקות, חיילים, תלמידי קולג',  אמהות חד הוריות, ילד מהגרים מאירופה או אסיה. מכונה ספורטיבית אדירה ואנושית שעובדת  מתחת לרדאר המלאכותי של ESPN.

ואז עיתונאי גרמני שואל את ג'אני קסנאבוייד, שלישית באליפות העולם הקודמת ביידוי פטיש, על הרקע שלה מהעמים המקוריים "האינדיאנים", ומתרחשת דרמה. קסאנבוייד נחנקת מבכי, לידה קופצת המוט קייטי מון וקופץ המשולשת וויל קליי שקטים.

היא מסבירה: "אני גאה לייצג את ארצות הברית אבל כל כך הייתי רוצה לייצג את העם שלי. את הקומנצ'י. אנשנו נדחקו מאדמתם. נרצחו. נאנסו".  חדר עיתונות שמשתתק.

כרבע שעה אחר כך היא מסבירה לקבוצת עיתונאים. ״הפכו את השפה שלנו לבלתי חוקית. הדורות מידללים. היו 500 עמים שונים בארצות הברית ואיש לא מכיר אותם עכשיו״. היא עצמה לומדת את השפה ואת ההיסטוריה ועוברת בשמורות לדבר עם ילדים. פוגשת את הזקנים לתעד היסטוריה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

והאתלטיקה גם יכולה לרפא. קסנאובייד, הפנים של קמפיין של חברת נייקי (שלא פעם מושמצת בעניינים חברתיים), בו הושקעו 8 מליון דולר באתלטים מהשמורות האינדיאניות. אתלטיקה היא המקום בו ארצות הברית מנצחת כי היא לא תלויה בגיבורי רייטינג כלל-אמריקנים. היא הענף של הגיבור המקומי.