באליפות אירופה בברלין 2018 פרץ מארו טפרי את הסכר כששבר את השיא הישראלי של היילה סטאין בריצת מרתון אחרי 15 שנה והעמידו על 2:13:00 שעות, שיפור של 1:21 דקות. השיא קוצץ מאז שוב ושוב, ביותר מ־7 דקות, ומי שמחזיק בו כיום הוא גשאו איילה עם 2:05:33 שעות. אבל כעת טפרי רוצה להיות שוב מספר 1, ואין כמו אליפות העולם שתתחיל בסוף השבוע בבודפשט כדי לעשות את זה.
טפרי בן ה־30, ממועדון מכבי תל אביב, שרץ מרתון מלא ראשון רק בגיל 22, ושנה לאחר מכן כבר הספיק לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בריו, נמצא כבר חודש ימים במחנה אימונים באיטליה, לקראת הריצה בהונגריה, אך התפנה לראיון בלעדי ל"ישראל היום". ראשית, הוא מסביר על השדרוג שעוברת ריצת המרתון בארץ: "האתלטים כאן התחילו להסתכל על הרמה העולמית ולכולם יש מוטיבציה להצליח. אנחנו עכשיו הרבה יותר מקצוענים, עם צוות גדול ועוטף, מה שלא היה פעם".
מה עובר בראש ברגע שחוצים את קו הסיום ורואים ששוברים את השיא?
"הרגשה מיוחדת. זה משמח ונותן לך מוטיבציה להתקדם ולעשות את זה שוב ושוב. אלה תחושות שלא הרבה זוכים להרגיש אותן".
היית אומר שישראל כבר נחשבת למעצמת מרתון?
"ללא ספק. הגרף בעלייה. אנחנו אלופי אירופה, יש כבר ארבעה ישראלים עם קריטריון למשחקים האולימפיים בפריז, ובתחרויות הגדולות אנחנו בצמרת ומתקרבים למקומות על הפודיום. ישראל בהחלט מעצמה".
עברתם גם לעבוד כנבחרת. עד כמה זה שונה מעבודה בנפרד?
"קודם כל, תמיד היתה תחרות בינינו, והיה קשה מאוד לעשות אימונים לבד, אבל עכשיו כקבוצה אחד מאתגר את השני, וכשקשה תומכים אחד בשני ושמחים בהצלחות של אחרים".
"מרגיש מוכן"
העבודה הקשה נשאה פרי באליפות אירופה בשנה שעברה במינכן, עם הזכייה של ישראל בזהב הקבוצתי ומדליית כסף שבה זכה טפרי. "זה היה שיא הקריירה שלי", הוא משחזר, "להיות אלופי אירופה, במינכן, זה מיוחד. עד אז לא ראו ממש את ישראל ולא היתה נבחרת חזקה, עכשיו כולם מדברים עלינו ומזהים אותנו בעולם".
עד כמה ההצלחה הזו תרמה לחיבור ספורטאים נוספים לענף בארץ?
"רואים את הכמות שהולכת וגדלה. הרבה צעירים עוברים למרחקים ארוכים. הלוואי שזה רק ילך ויתקדם, ואז יגיעו תוצאות ברמה גבוהה עוד יותר".
הזכרת את התחרות בין חברי הנבחרת. מי לדעתך יהיה זה שישבור בפעם הבאה את השיא הלאומי?
"לכולם יש פוטנציאל לעשות את זה. גם אני יכול לשבור את השיא. אי אפשר לדעת. אני מרגיש מוכן לאליפות העולם".
עד לאן אפשר להביא את השיא?
"הוא עוד ישתפר הרבה ויגיע לרמה הגבוהה ביותר. אולי לא נגיע לשעתיים, אבל יהיו תוצאות מרשימות".
הצטרפת בתחילת השנה ל־NN Running Team, עם לונה צ'מטאי סלפטר, מה זה תורם לך?
"יש לי אמנם תמיכה בארץ ממכבי ת"א, מיעקב שחר ומשטראוס, אבל בקבוצה הזו יש עוד אתלטים גדולים מהעולם. יש שם הרבה דברים שהם מעבר לריצה, כמו בדיקות או מחנות אימונים וגם תמיכה כלכלית ומעטפת רפואית. מכניסים אותנו לתחרויות הגדולות עם פרסים גדולים ולכל אחד נותנים את מה שמתאים לו".
עד כמה הזכייה של לונה בארד באליפות העולם האחרונה נותנת לגברים דחיפה לשחזר את ההישג?
"המון. אני בהחלט חושב שזה אפשרי. אם כל מה שעשינו במחנה האימונים יתחבר, אני והנבחרת יכולים להגיע למדליה. מצד שני אנחנו לא יודעים מה אחרים עושים, כמו הנבחרות החזקות של אתיופיה וקניה, אבל טופ 10 זה בהחלט ריאלי".
"מגיע להן הכבוד"
בעוד פחות משנה תתחיל האולימפיאדה בפריז, וטפרי לא יכול לחכות ולעמוד על קו הזינוק: "אני חושב על זה כל הזמן, אבל כולם רוצים להיות שם. יש רק שלושה מקומות, כך שגם המקום שלי לא מובטח. אני צריך לרוץ טוב ולהבטיח את מקומי".
אפשר יהיה לשבור את השיא שקבעת בטוקיו - המקום ה־13?
"בטח, אני לא חושב אחרת".
מה אתה אומר על ההחלטה לסיים הפעם את המשחקים עם מרתון הנשים, זאת בניגוד למסורת ששמרה את האירוע למרתון הגברים?
"לא ידעתי שכך החליטו, אבל אני חושב שזאת החלטה נהדרת, מגיע להן הכבוד. מרתון זה לא דבר קל, בטח אם יהיו תנאי חום כמו שהיה בטוקיו. טוב שעושים את זה עכשיו, זה היה צריך לקרות כבר מזמן. יופי של החלטה".
כשספורטאי צעיר יקרא את הראיון, איך תשכנע אותו להתחיל לרוץ מרתון?
"מרתון הוא דרך חיים שמלמדת אותך הרבה מאוד דברים. באימונים עוברים הרבה קשיים, יש צורך בהתמדה, לקום כל בוקר מוקדם, לעשות שני אימונים ביום ולהשקיע ולרוץ את המרחק הזה, וזה לא קל. במידה שאתה עובר את זה, עומד בזה, אתה יכול לעשות כל דבר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו