"מה שעשינו עם כריס פרום, דומה לחתימה של ליאו מסי באינטר מיאמי"

אני מדבר עם שני קנדים שנפגשו בפרשת דרכים של החיים ועכשיו הם במג'ב המרהיבה. אתר הסקי האולטרה-יוקרתי שהקימה משפחת רוטשילד בכדי להעביר בשלווה את מלחמת העולם הראשונה ובימים האחרונים הוא בית לקבוצת ישראל פרמייר-טק בטור דה פראנס והרוכב מייקל וודס והספונסר הישראלי-קנדי סילבן אדמס.

אבל לפני עשור אדמס היה מיליארדר קנדי שהתאמן ברכיבת אופניים אצל המאמן פאולו סלדנה ועוד לא עשה את שינוי הכיוון של עלייה לישראל והפיכה לפיטלנטרופ-ספורט ופילנטרופ מפורסם. וודס היה התקווה האובדת של הריצה הבינונית בקנדה. מי שירד מ-4 דקות בריצת מייל כבר בגיל 18 אבל שני ניתוחים בכף הרגל חיסלו לו את קריירת הריצה. הוא היה פקיד בנק שרוכב על אופניים בכדי לשמור על כושר. סלדנה ערך לו מבחנים וגילה ספורטאי עם סיבולת-על.

בתיווך המאמן, אדמס הסכים לממן את וודס בכדי שיוכל להתמסר לרכיבה בלבד. בגיל 29 וודס היה הרוקי המבוגר ביותר ברמה העליונה של הרכיבה. שמונה שנים אחר כך הוא היה בתחתית הטיפוס לפוי-דה-דום - הקטע התשיעי של הטור דה פראנס של 2023, בפיגור של 2.5 דקות ממתאו יורגנסן האמריקני.

״אמרתי לעצמי שאני רוצה להיות גאה בעצמי. לא הייתה לי מחשבה על הניצחון״, אומר לי וודס. זה הסתיים בניצחון סופר דרמטי ב-500 המטרים האחרונים. ניצחון בקטע הררי בטור הוא מגדיר קריירה לרוכבים ברמתו. אני שואל אותו אם זה הישג ספורטיבי גדול מתוצאות הריצה שלו כנער. "בוודאי. אז זו הייתה ריצה מאורגנת. הייתי מרכז העולם עבור הרבה אנשים וחשבתי שאני כזה. זו הזדמנות שהגיעה אחרי שעשיתי מסע בחיים.

״אבל זה לא ההישג הגדול שלי בחיים. אלו הם הילדים שלי. היום אני מבין היום שאני לא מיוחד. אני אדם רגיל עם ׳מנוע׳ גופני חזק". הוא מדבר בצורה גלויה על הפחד מכך שרוכבים לפעמים נהרגים ואפילו לא היה רוצה לראות את שני ילדיו רוכבים.

קוראים יקרים! כותב שורות אלו מאשים את ניקולה יוקיץ׳ בעניין הזה. פתאום כל הספורט הצפון-אמריקני קיבל פרספקטיבה על חשיבות החיים והמשפחה.

וודס יסיים את הטור דה פראנס של 2023 איפשהו בין 40 או 50 הראשונים. הוא מקווה לתקוף עוד ניצחון באחד משני הקטעים ההרריים שנותרו - הטיפוס האכזרי לקורשבל ביום רביעי והטיפוס ללה מרקנסטיין ביום הלפני האחרון. שם - וגם במבחן הזמן של יום שלישי - יוכרע כנראה הקרב המתוח בין טאדיי פוגאצ'אר הסלובני ליונאס וינגגור הדני, שמוביל בעשר שניות בלבד. ובמג'ב האוהדים כוססים ציפורנים. וגם באגטים, גבינות, נקניקים, פירות ים והכל עם יינות משובחים.

אדמס מצידו מתחיל כל יום רכיבה בכך שהוא רוכב חצי מהקטע היומי הצפוי. מתכונן כך לאליפות העולם הוותיקים לקטגוריה עד גיל 65 שתהיה בקרוב בסקוטלנד. הכבישים כבר חסומים לתנועה ויש לו את צרפת המרהיבה כמעט לעצמו. היום למשל, עצר כשראה דגל ישראל על אחד הבתים. הם לא ידעו עברית ולא היו יהודים. רק אוהדי הקבוצה. אוהבים את הסגנון ההתקפי שלה. כמעט תמיד שולחת רוכבים עם קבוצת הבריחה.

סילבן, אין לנו פה רוכבים ישראלים בקבוצה. היה קשה עבורך לשלוח קבוצה בלי ישראלים?

"לא. עשינו המון לקידום רוכבים ישראלים. אבל בטור דה פראנס אתה לא יכול להתפשר. כששילבנו בכוח ישראלים זה היה כשהיינו קבוצה בדרגים יותר נמוכים. היה לנו חוסר מזל עם עומר גולדשטיין בגלל שחלה בקורונה והרוכב היחיד שאי פעם עשינו לו הנחה על השתתפות בטור היה כריס פרום בשנה שעברה".

היה קשה לומר לאחד הרוכבים הגדולים בהיסטוריה שהוא לא ישתתף?

"לא. בשנה שעברה שנתנו לו הזדמנות הוא לא הוכיח את עצמו. הוא היה מקצוען עצום. הוא שם אותנו במקום הרבה יותר גבוה מבחינת חשיפה. אבל אין מקום להתפשר בדברים האלו".

יש לך שאיפה להתחרות יום אחד על החולצה הצהובה או לפחות באזורים הללו?

"אין לנו אפשרות ואין לנו שם מספיק לרכוש את אחד הרוכבים המובילים בעולם. עשינו זאת עם פרום, אבל כמובן בסוף הקריירה שלו, זה היה יותר דומה לחתימה של מסי במיאמי. אין לנו גם את הכוח להתחרות על רוכבים עתידיים ממדינות הרכיבה העיקריות - בלגיה, הולנד ודומיהן. פעם גם יכולת להמר על רוכבים צעירים לבנות אותם לטווח ארוך. אבל הזכייה של אגן גארנל שינתה הכל. היום יש לך אלופים בגילאים מאד צעירים וקשה להתחרות בהצעות עליהם".

פערי התקציב הורסים את האופניים?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"בהחלט כן. קבוצה כמו איחוד האמירויות (קבוצתו של פוגאצ'אר) יכולה לקנות כל רוכב. על זה חייבים לתת את הדעת והיה רצוי שתהיה תקרת הוצאות כמו בפורמולה 1 או בספורט האמריקני. אבל להיות הוגן? 'ג׳מבו' (קבוצתו של וינגגור) לא עם תקציב הרבה יותר גדול משלנו. הם יותר מקצוענים. עם יותר מסורת. עובדים יותר טוב. מגייסים יותר טוב. צריך ללמוד מהם".