אלונה טל פרנקו, נכנסה אתמול (ראשון) לדפי ההיסטוריה של הספורט הישראלי כשהפכה למתעמלת האמנותית הראשונה אי פעם, שזוכה במדליית הזהב באליפות העולם לנוער, שהתקיימה בימים האחרונים ברומניה.
Hoop final at #RGJuniors2023 #Rhythmic #Gymnastics #Worlds
— FIG (@gymnastics) July 9, 2023
🥇 Alona Tal Franco 🇮🇱 31.600
🥈 Amalia Lica 🇷🇴 30.900
🥉 Anastasiya Sarantseva 🇺🇿 30.850 pic.twitter.com/NHffelovwe
פרנקו בת ה-14, השיגה ציון מרשים של 31.6 נקודות בגמר תרגיל החישוק, מה שהעלה אותה הכי גבוהה על הפודיום, בהישג שאפילו האלופה האולימפית לינוי אשרם לא עשתה, מה שבאופן טבעי, מסמן כבר עכשיו את המתעמלת הצעירה, כתקווה האולימפית הבאה של ישראל.
"לא ממש הספקתי לעכל שאני אלופת עולם", מספרת פרנקו ל"ישראל היום". "לא היה לי מלחיץ בתחרות, אלה בעיקר כיף, מאוד נהניתי להתחרות ואני מאמינה שיהיו כאלה שיזכירו לי הרבה בתקופה הקרובה שאני אלופת עולם".
כמה עזר לך שהיית צריכה להתרכז במכשיר אחד בתחרות ולא בכל המכשירים?
"גם מכשיר אחד זה מלחיץ. זה אולי עוזר יותר בהכנה, שאני לא צריכה להתרכז בעוד כל מיני דברים, אבל אני מתרכזת בכל דבר קטן בחישוק, כדי לבצע את הכי טוב שאני יכולה לעשות ולהביא בסופו של דבר את הזהב הזה".
אם היו אומרים לך לפני חודש שתזכי במדליית כסף, היית קונה?
"כן, אבל רציתי מדליית זהב".
בתחרות את מסתכלת על היריבות שלך?
"יש איזה לחץ שאתה חושב איך בנות אחרות יעשו את התרגיל, האם יעקפו אותי או איך הם עשו אותו לפני ואולי קיבלו ציונים יותר גבוהים, אבל אני משתדלת להתעלם מזה ולהתרכז במה שאני עושה כי אני יודעת שאם אני מתרכזת בשלי, אז שאר הדברים יקרו מעצמם. בגדול אני מסתכלת על מכשירים אחרים, בזמן התחרות אבל אני לא מתרכזת בשום דבר אחר, רק לעשות הכי טוב שאני יכולה".
זה הזהב הישראלי הראשון בהיסטוריה באליפות עולם, זה מדרבן להמשך?
"אני מתרגשת ועוד לא מעכלת עדין שאני הראשונה, זה נותן הרבה מוטיבציה להמשך הדרך".
איך היה התחושה לעמוד על הפודיום ולשיר את ההמנון?
"היה ממש ממש מרגש, זה כל מה שרציתי כל הזמן – לעמוד על הפודיום ולשיר את ההמנון, ואפילו קצת ירדה דמעה. זה מאוד מרגש לייצג את המדינה".
בגיל 14 את אלופת עולם, חלמת על זה?
"כן, אבל חלמתי על זה רק השנה שאני אהיה אלופת העולם. בשנה שעברה ידעתי על התחרות, אבל בחודשים האחרונים התכוננתי בשביל המטרה הזאת, בכל שנה יש משהו אחר. ולמרות הכל לא חשבתי שאגיע למעמד כזה".
מה הברכה הכי מרגשת שקיבלת?
"קודם כל מההורים שלי, שהיו איתי באולם והגיעו לעודד, אבל גם קיבלתי המון ברכות ועוד לא הספקתי לעבור על כולם. הדבר שהכי שימח אותי, זה שהצלחתי לשמח את המאמנות שלי לנה זליקמן ואלונה קושבצקי".
היעד הבא זה להיות בבגיל 19 אלופה אולימפית בלוס אנג'לס?
"אמן, חמסה. הלוואי, אבל יש לי עוד הרבה לעבור ולהתאמן עד שזה יקרה".
אני משער שיש אווירה מדהימה במשלחת, כשבסך הכל חזרנו עם שש מדליות.
"אני מתרגשת בשביל כולם על ההישגים, גם של הנבחרת הקבוצתית, כל הנשים. עשינו הישג ענק".
שנים שהענף רושם הישג אחרי הישג – מה מייחד אותו?
"המון עבודה קשה, אנשים לא יודעים כמה קשה אנחנו עובדות. בשביל להגיע להישג עכשיו אני מתעמלת קשה, לפעמים לא הולך ואנחנו חוזרות על אותו דבר אלפי פעמים, יש לחץ, אנחנו נמצאים אפילו 12 שעות באימונים, אבל זה לגמרי שווה את כל זה".
עכשיו כל החברים יצאו לחופש הגדול, זה לא קצת מבאס, שאת בתחרויות ואימונים ולא איתם?
"ממש לא מבאס, עכשיו אני רק מחכה לחזור לארץ ולהביט קדימה".
אז כבר חושבת על היום הזה שתגיעי לאולימפיאדה?
"יש עוד הרבה דברים בדרך, כל שנה אני מתכוננת למשהו אחר ולא מסתכלת על זה ספציפית, כשרק בעוד שנתיים אני אעלה לבוגרות וזה סיפור אחר לגמרי. אצטרך לעבוד על ארבעה מכשירים ויש יותר שלבים, אבל אני אמשיך לעבוד קשה".
את מקבלת טיפים מהמאמנת לצידך אלונה קושבצקי?
"היא מספרת לי איך היה באולימפיאדה, היא מפורסמת בפני עצמה, הייתה קפטנית הנבחרת בריו 2016. היא השראה בשבילי. כשסיימתי את התרגיל עכשיו, היא אמרה לי: 'את אלופה, כל הכבוד'. זו הזדמנות טובה עכשיו להגיד תודה לכל מי שתמך ופרגן, למאמנות, איילת זוסמן, לוועד האולימפי, לאגודת מכבי ת"א, כל המשלחת שבאה לעודד".
בתוך כך, מאמנת העל של ההתעמלות האמנותית איילת זוסמן, סיכמה את האליפות המוצלחת: "סיימנו את התחרות בהצלחה גדולה, הבנות עשו הופעה נהדרת ואנחנו המדינה היחידה ששלחה נציגות לכל הגמרים. שלוש פעמים להשמיע את ההמנון באליפות העולם לנערות? זה מאוד מרגש. אין יותר גאה ממני. עכשיו עינינו נשואות לאליפות העולם לבוגרות שתתקיים בוולנסיה, שם נעשה הכל כדי להשיג את הקריטריון האולימפי”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו