אין לדעת כיצד תתפתח ותסתיים סדרת הגמר של ה־NHL, ליגת ההוקי הטובה בעולם, שהתחילה הלילה ומפגישה את וגאס גולדן נייטס עם פלורידה פנתרס - אך מובטח שהמנצחת תעשה היסטוריה.
אף אחת משתי הקבוצות מעולם לא זכתה בבכורה, ולכן עבור אחת מהן יהיה זה גביע סטנלי הראשון בתולדותיה. לא צריך להיות מומחה גדול בגיאוגרפיה של ארה"ב כדי להבין שעצם הגעתן לגמר היתה מוצגת לפני שנים אחדות כחזון אחרית הימים.
מה ללאס וגאס ולמיאמי רבתי, סמלי הדרום החם וערים שבהן כלל לא יורד שלג, ולהוקי קרח? מתברר שהזיקה המסורתית בין הספורט הזה למקומות קרים התיישנה, ואין בה ממש עוד.
פעם הקבוצות מצפון ארה"ב ומקנדה שלטו ב־NHL ללא עוררין, אלא שהכסף הגדול שהושקע בקבוצות החדשות מהדרום גבר על המסורת ועל מזג האוויר. אמנם בלאס וגאס ובמיאמי אין אפשרות לשחק הוקי בחוץ, אולם המגרעת האקלימית הזאת לא פוגמת כלל בפופולריות של שתי הקבוצות המגיעות לגמר וברמתן ההישגית.
היו בטוחים שהן ב־T Mobile ארנה, אולם הבית של גולדן נייטס המתהדר ב־17 אלף מושבים, והן ב־FLA Live ארנה, אולם בן 20 אלף המושבים של הפנתרים, לא יהיה אפילו מושב אחד פנוי באף אחד ממשחקי סדרת הגמר. גם אם הצופים כלל לא רואים את הקרח מחוץ לזירה המקורה.
תסריט שאי אפשר לכתוב
פלורידה פנתרס, אלופת המזרח, היא הסנסציה הגדולה של העונה. הקבוצה מהפרבר של מיאמי, אשר הוקמה רק בשנות התשעים, נודעה במהלך רוב שנותיה בבינוניות ובכישלונות מאכזבים. פה ושם היא הבליחה, אבל הניצוצות כבו במהרה. לפני שנה חל המפנה,
כאשר הפנתרים סיימו את הליגה הסדירה במאזן הטוב ביותר מכל קבוצות הליגה, אולם גם אז זה נגמר כבר בסיבוב השני של שלב הפלייאוף, במפגש הדרבי מול טמפה ביי לייטנינג.
השנה זה הלך הפוך. דווקא העונה הסדירה של פלורידה פנתרס הייתה חלשה, והיא בקושי עלתה לפלייאוף, ישירות להתמודדות מול בוסטון המאיימת, שדרסה את כולן בעונה הסדירה. כולם ציפו שבוסטון תנצח בסוויפ - וטעו. הפנתרים כפו על בוסטון סדרה מותחת של שבעה משחקים, וניצחו במשחק המכריע.
בהמשך הם הדיחו עוד שתי פייבוריטיות, טורונטו וקרוליינה, ומשלב לשלב רק השתפרו, הרבה בזכות השוער הוותיק סרגיי בוברובסקי. בוברובסקי לא נכלל בהרכב הפותח בארבעת המשחקים הראשונים של הסדרה מול בוסטון, וקבוצתו הפסידה בשלושה מתוכם. מאז שהמאמן פול מוריס חזר להאמין בו והציב אותו שוב בהרכב כשוער ראשון, השער של פלורידה ננעל כמעט לגמרי.
וגאס גולדן נייטס כלל לא עלתה לפלייאוף בשנה שעברה, זאת בפעם הראשונה בהיסטוריה הקצרה שלה בת חמש השנים בלבד. בעקבות כך היא מיהרה להחליף מאמן: פיטר דה בר פוטר, ובמקומו הובא מבוסטון ברוס קסידי.
ההחלטה השתלמה, כי השנה הקבוצה מעיר ההימורים נראית מצוין. אפילו סדרה בלתי נגמרת של פציעות כוכביה וחוסר הוודאות המתמשך לגבי השוער הראשון (קסידי ניסה במהלך העונה לא פחות מחמישה שוערים שונים) לא גרעו מהביצועים. וגאס סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון בבית הפסיפי של המערב, ולא התקשתה גם בפלייאוף.
על פי מרבית סוכנויות ההימורים, הסיכויים של האבירים הזהובים לנצח בגמר עדיפים במקצת, אבל הפערים, ככל שישנם, מאוד קטנים. וגאס הציגה בדרכה אל הגמר הוקי התקפי שהניב שערים רבים, והנשק העיקרי שלה הוא הצטיינות חלוציה באחוזי ניצול ההזדמנויות מול השער.
פלורידה, לעומת זאת, פריכה בהגנה, וניצלה בזכות שוערות של בוברובסקי. מנגד, הפנתרים הוכיחו במהלך הפלייאוף שהם מסוגלים להתאים את עצמם לסגנון המשחק של היריבות ולהשתפר תוך כדי סדרה, ולכן מחכה לנו התמודדות מרתקת, שאת התסריט המדויק שלה איש לא יכול לצפות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו