SEE THE BEST, BE THE NEXT ("תראו את הטוב ביותר, תהיו הבאים בתור") אומר המוטו שמלווה את אליפות העולם באתלטיקה לשנת 2017. מאחורי המילים היפות מסתתרת מחווה גלויה למדי ליוסיין בולט, שהגיע ללונדון כדי לרוץ בפעם האחרונה 100 מטרים בגפו.
זה לא סוד, כפי שאפשר להסיק, שהתסריט הכלל־עולמי היה זהה. הגדול מכולם הוא ההצגה המרכזית. אף אחד מהנוכחים לא הסתיר את הרצון לראות ניצחון נוסף של האגדה החיה. כולם רצו לצפות במדליית הזהב האחרונה, זו שתשלח את הקריירה של הג'מייקני לחיי נצח בארכיון הגדולים בהיסטוריה.
"זה לא התסריט המושלם", הגדיר לורד סבסטיאן קו, נשיא התאחדות האתלטיקה, את שקרה במוצאי השבת. וזה אנדרסטייטמנט. מילא הפסד של בולט, מילא מקום שלישי, אבל לראות את הגב של היריב המיתולוגי והנמסיס ג'סטין גאטלין - זו כבר אחרית הימים.
היתה זו מחשבה שלא התיישבה על המיתרים הרגשיים טרם האליפות, אך בדיעבד, בראש ובלב צלולים, נראית הגיונית לגמרי: בולט של 2017 היה רחוק משיאו. הוא נראה איטי בסיבוב המוקדם, נוצח בחצי הגמר, וגם בגמר לא הצליח לשחזר את היכולת העל־אנושית שלו. "הזינוק הרג אותי", הסביר בסיום, לאחר שעצר את השעון על זמן של 9.95 שניות, שווה לשיאו העונתי.
.jpg)
גטלין משתחווה לבולט. אחת מתמונות השנה בספורט // צילום: איי.אף.פי
ואכן, זמן התגובה של שיאן העולם (0.183) היה איטי משל המנצח גאטלין (0.138) ומזה של כריסטיאן קולמן, האמריקני הצעיר, שהגיע שני (0.123). אם בעבר הג'מייקני הצליח להתגבר על זינוק בינוני, אתמול הרגליים הארוכות והידיים החזקות לא הושיעו. "לא הרגשתי בנוח עם אדני הזינוק, אבל צריך להסתדר עם מה שיש. לא סיפקתי קבלות ברגע האמת", פלט מפיו מילים שמעולם לא עשה בהן שימוש. מאז בייג'ין 2008 בולט לא הפסיד בגמר שבו זינק, מעמיד מאזן מופלא של 19 מדליות זהב ושלל שיאים בריצות ל־100, 200 ו־4x100 מטרים. ודווקא בישורת האחרונה, בריצה שיועדה לעטוף את המורשת בניחוח בלתי מנוצח, הרצף הזה נקטע. "אני עדיין אחד הגדולים", קבע מדליסט הארד, ואין מי שיערער עליו.
הנבל המושלם
בעוד ההפסד של בולט שבר את ליבם של רבים, הניצחון של גאטלין (9.92 שניות, שיא עונתי) ריסק אותם. האמריקני, שהושעה מהענף פעמיים בשל שימוש בחומרים אסורים, קוטלג כאיש הרע בסרט. הנבל, הרמאי, תמונת הנגטיב לחיוך הנצחי של הג'מייקני. הוא זכה לשריקות בוז לאורך כל האליפות, אך ידע לתעל זאת לטובתו ברגע הנכון.
"הנמכתי את הרעשים ועשיתי מה שהייתי צריך לעשות", אמר בסיום, דקות אחרי שהשתחווה לרגליו של בולט באחת מתמונות השנה של הספורט העולמי. ספק אם המחווה הזאת ודבריו של בולט על האלוף ("הוא מתחרה גדול ואדם טוב") ישנו את דעת הקהל כלפי האמריקני. מה שבטוח, הם מוסיפים לג'מייקני גם את התואר "קלאסה" - הרי לא רק לנצח הוא יודע, גם להתמודד עם הפסד בכבוד.
בולט אמנם ישתתף בהמשך האליפות ב־4x100 ואולי יזכה בזהב נוסף, אך המחשבה על היום שאחריו קשה מנשוא. בולט היה הספורט כפי שאנחנו רוצים לראות אותו, ועכשיו נצטרך להתרגל לחיים בלעדיו.
גטלין עם המדליה. ידע לתעל את שריקות הבוז לטובתו // צילום: איי.פי
היום: במרכז היום השלישי עמדו ריצות המרתון. בגברים, ג'ואפרי קירוי הקנייתי ניצח בשיא עונתי של 2:08:27 שעות, בעוד בנשים סיומת נהדרת של רוז צ'לימו מבחריין (2:27:11) מנעה מעדנה קיפלאגאי הקנייתית זהב שלישי ברציפות. אמי קרייג סיימה שלישית והיתה למדליסטית האמריקנית הראשונה בריצה מאז 1983.
בגזרת הישראלים, לונה צ'מטאי סיימה במקום ה־41 בשיא עונתי של 2:40:22 שעות, 22 מקומות אחריה, ובשיא עונתי של 2:49:45 הגיעה מאור טיורי. אצל הגברים גירמו אמארה סיים במקום ה־62 בזמן של 2:26:37.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
