ליגת העל לנוער בכדורגל צפויה להסתיים רק בסוף אפריל, אבל ביום שישי האחרון כבר החליט רז זהבי להכריז על "נבחרת העונה שלי עד עכשיו". למה? כי ככה זה בשכונה שנקראת ערוץ הספורט. כל אחד עושה מה ומתי שבא לו.
זה קרה בתוכנית "יש מצב בשישי", על המסך הופיעה שקופית בצורת מגרש, ואת העין תפס מייד המגן הימני, הראל ליכטנשטיין מהפועל רמת השרון. קצת מוזר. הקבוצה שלו מרוחקת 26 נקודות מהמקום הראשון, הובסה במחזור האחרון בביתה 4:1 על ידי הפועל קריית שמונה, והיא בעלת אחת ההגנות החלשות בליגה.
ליכטנשטיין לא כבש כלל מעמדת המגן, ולא זומן לנבחרת הנוער. סתם לדוגמה, המגן הימני הדומיננטי של מוליכת הטבלה מכבי חיפה, גטאצ'ו יבלו, זומן בעקבות יכולתו המרשימה לנבחרת עד גיל 21. בנבחרת של זהבי לא היה לו מקום.
אז מה קרה פתאום שהמאכער השכונתי החליט להקים נבחרת בעיצומה של העונה, ומה היו הקריטריונים בבחירת המגן הימני? את התשובה ניתן למצוא אולי בעובדה שאביו של המגן מרמת השרון, ירון ליכטנשטיין, הוא גם סוכנו של פליט הריאליטי רז זהבי.
הנה, כך כתב האחרון בעמוד הפייסבוק שלו ביולי 2019: "בשנה האחרונה זכיתי לעבוד עם ירון ליכטנשטיין בגולסטאר תאילנד, בגולסטאריות 2 ועכשיו בגולסטאר ברזיל, ומפעם לפעם משתדרגת אצלי ההערכה וההערצה לאיש, לפועלו, לגאוניותו ולאנושיותו. תודה לך חבר יקר וכמובן שנמשיך לשתף פעולה גם בפרויקט הבא".
זהבי, חשוב לציין, אכן ראוי להיכלל ואף לככב בפורמט הטלוויזיוני הרדוד והמביך למדי, אך בנבחרת העונה שטרם הסתיימה של זהבי, לא היתה אפילו כוכבית בקשר לקשריו עם אביו של המגן. מצד שני, אין ספק שלילד יש מקום בנבחרת ליכטנשטיין.
לא רוצים אותנו באירופה
לפני שבועיים נכתב כאן על תעריפי הכרטיסים השערורייתיים שקבעה ההתאחדות לכדורגל לשני המשחקים הקרובים של נבחרת ישראל, מול אסטוניה ונורבגיה - 160 שקל עבור כל אחד. כלומר, במקום ללכת לקראת האוהדים הנאמנים שמוכנים להגיע ולעודד בהונגריה - על חשבונם כמובן - עוד תוקעים להם מחיר מופרז.
לפני כשלושה חודשים וחצי החליטו י' ובני משפחתו - 4 מבוגרים ו־4 ילדים - להגיע למשחקים, רכשו כרטיסי טיסה וסגרו בית מלון בבודפשט. שם הרי אירחה ישראל את שלושת משחקיה בקמפיין הקודם, של ליגת האומות. אלא שבינואר האחרון הוחלט בהתאחדות להעביר את האירוח לדברצן (מרחק של כ־240 ק"מ) כדי לחסוך עלויות. בכסף (הציבורי) שלהם הם חוסכים, ושהציבור ישלם.
המשפחה פנתה להתאחדות, לברר שמא אפשר לארגן שאטלים לאוהדים המסורים, אך לשווא. מכיוון שאין רכבות בלילה, ולמחרת המשחק השני הם הזמינו טיסה חזרה לארץ על הבוקר, נאלצה המשפחה לשכור שני רכבים בעלות של כמה מאות יורו.
לפני כשבועיים וחצי נפתחה בשעה טובה גם מכירת הכרטיסים למשחק, ואז התברר למשפחה שלא סופרים אותה גם כאן. החשבון הכולל (ארבעה מבוגרים וארבעה ילדים בני 7 עד 14), רק עבור 16 כרטיסי כניסה לשני משחקים - אחד מהם אטרקטיבי במיוחד בין שתיים מאריות היבשת, ישראל ואסטוניה - 2,560 שקל.
בדרך, לא מבודפשט לדברצן ובחזרה אלא להליך רכישת הכרטיס, היו לא מעט מהמורות. מכיוון שבכל כניסה לרכישה באתר ניתן לקנות רק כרטיס אחד, נדרשו בני המשפחה להיכנס למערכת 16 פעמים (שני כרטיסים לכל אחד), ובכל פעם להזין פרטים ולצרף צילומים של הדרכון וכרטיס הטיסה.
כשניסו לברר אם אפשר לחסוך את הטרטור, נאמר להם מההתאחדות: "אנחנו לא קובעים את המחירים". כשהבינו שהמכירה מתבצעת באמצעות משרד הכרטיסים "לאן", ולאן זה יוביל, הם העדיפו לשוב להליך המסורבל, והשלימו את הרכישה עייפים ורצוצים.
זו חוויית המשתמש שזכו לה אוהדיה המושבעים של הנבחרת. אחרי כל הסבבים על חשבון הציבור בעזה ובלבנון, מה זו בשבילו עוד מלחמת התשה? הגיע הזמן למילואים בדברצן.
למוטי איוניר חוקים (מטופשים) משלו
מכבי תל אביב מול הפועל חיפה בבלומפילד, דקה 90, השופטת ספיר ברמן מוסיפה 6 דקות. "דיברת קודם על היגיון בכדורגל", אמר הפרשן מוטי איוניר לשדר לירן שכנר, וניגש לפואנטה: "גם פה. הפועל חיפה בפיגור 3:0 בתשעה שחקנים, למה צריך 6 דקות? לפעמים לא הולכים לפי החוק".
שכנר: "לגמרי".
איוניר (מבסוט מהחיזוק): "לפעמים הולכים לפי ההיגיון. תסיים ת'משחק, תודה רבה וזהו".
שכנר: "מצד שני יגיד לך לאזטיץ', ב־6 דקות יכולים להבקיע עוד שער".
איוניר: "כשהוא יהיה במצב הזה הוא לא יגיד את זה. תסתכל על הקבוצה שנמצאת במצב הרע, לא זאת שבמצב הטוב".
איזה מותק, מוטי! רצינו פרשן וקיבלנו מלאך, שעוזר לנזקקים. ואם להיות רציניים: רצינו היגיון וקיבלנו שיגיון, מי צריך חוק אם עושים ממנו צחוק? הפרש שערים, בטח במצב צמרת הטבלה כיום, עשוי לקבוע את זהות האלופה.
חוץ מזה, מדובר בחוסר הבנה אלמנטרי של נפש האוהדים - במקרה הזה של מכבי תל אביב - שרצו להמשיך לחגוג. שופטים אינם עובדים סוציאליים, שצריכים להתחשב "בקבוצה שנמצאת במצב הרע". אחרת, ברמן היתה יכולה לשרוק לסיום בדקה ה־60, אחרי שעידו שחר כבש את השלישי מול תשעת שחקני הפועל חיפה.
עם זאת, באותה דקה אפשר היה לחשוב על פשרה, ולשלוח את איוניר הביתה. למה להסתכל על האוהדים שנמצאים במצב הטוב באצטדיון? תסתכלו על הצופים במצב הרע, ששומעים את הפרשן בבית.
דברי חכמים
1. "אניסט אנדר טינה־ניי־ניי־ניי, שחקן מדגסקרי, תובע את בני ריינה במיליון שקלים"
יגאל גולדשטיין, כתב חפיפניק בערוץ הספורט, לא מצליח לבטא את שמו של הקשר המלגשי אניסט אנדריאנאנטנאיינה, אז הוא הלחין אותו
2. "יש בסכנין בין שניים לשלושה ערבים. כולם ישראלים וזרים"
עיסאווי פריג', שר לשעבר ופרשן מזדמן בערוץ הספורט, מתכחש לערבות ולערביות הדדית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו