לברון ג'יימס רק שישי: דירוג עשרת השחקנים הגדולים בתולדות הכדורסל

לברון ג'יימס ומייקל ג'ורדן. האחד נולד לכדורסל, השני גדל לזה. צילום: EPA

לברון ג'יימס הגיע ל-50 אלף נקודות בקריירה - עונה רגילה ופלייאוף - והוא הראשון אי פעם שמגיע למספר המטורף לחלוטין הזה. זו, כמובן, סיבה מצויינת להזכיר איך באמת נראה דירוג הגדולים ביותר אי פעם בכל תולדות ה-NBA. אני כותב "באמת" בגלל שאם יש דבר אחד שלברון ג'יימס יותר טוב בו מאשר בכדורסל זה ב"עיצוב תודעה", וההישג הכי גדול בחייו הוא שינוי השיח סביב ה-GOAT.

לברון, בזכות קשריו וכישוריו, חבריו בתקשורת וסוכניו, מעריציו ומלכחי פנכותיו - הצליח להשפיע על מאות מליוני בני אדם ולגרום להם לחשוב ש-"LONGEVITY" ("אריכות ימים") זה הקריטריון הכי חשוב בבחירת ה-GOAT. אבל כשנזכרים שבספורט, בהכי פשוט שיש, YOU PLAY TO WIN THE GAME - ולא משום סיבה אחרת שקודמת לזה - ברור למה נראטיב הלונגביטי כל כך חשוב ללברון.

ראשית, כי הוא מנצח פחות מאחרים - יש לו רק 4 אליפויות ב-21 עונות, וזה בענף הקבוצתי שאולי הכי מושפע מיכולותיו של האנדיבידואל. וזה בעידן "העצמת השחקן". וזה כשהוא עובר מקבוצה לקבוצה ובונה לעצמו סופר טים ואז עובר לבאה בתור. למרות כל זה, יש לו "אחוזי אליפויות" מאוד נמוכים.

לברון ג'יימס, צילום: EPA

רק כדי שתהיו בעניינים - קחו רשימה: קארל לואיס, יוסיין בולט, מייקל פלפס, פלה, דייגו מראדונה, יוהאן קרויף, זינאדין זידאן, כריסטיאנו רונאלדו, ליונל מסי, מיכאל שומאכר, לואיס המילטון, ביורן בורג, רפאל נדאל, רוג'ר פדרר, פיט סמפראס, נובאק ג'וקוביץ', טום בריידי, ג'ו מונטנה, בייב רות', טייגר וודס, וויין גרצקי. וקחו עוד רשימה: מייקל ג'ורדן, קארים עבדול ג'באר, ביל ראסל, מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, קובי בראיינט, שאקיל אוניל, סטפן קרי, טים דאנקן, ווילט צ'מברליין.

רוצים לדעת כמה הם ניצחו? ואיפה לברון ג'יימס ביחס אליהם? בגדול - אצל משהו כמו 85% מהרשימה הזו "אחוז הזכיות" הוא לפחות 20%. לכמעט 70% מהרשימה "אחוז זכיות" של 25% לפחות. קצת פחות מ-50% עומדים על 30% זכיות, כ-20% מחזיקים ב-40% זכיות לפחות. ורק 15% העמידו לפחות 50% זכיות בקריירה. כלומר, גם בתוך הרשימה של הגדולים מכולם, יש דרג ויש… דרג אחר. כאמור - כמעט כל הרשימה הזו מחזיקה ב"אחוזי זכיות" של לפחות 20%. למי יש פחות מזה? בודדים. כולל שחקן NBA אחד: לברון ג'יימס.

לברון ג'יימס, צילום: Getty Images via AFP

לכן, ברור שללברון חשוב לעבוד בלעצב את התודעה סביב זה ש"זכיות" זה לא הסיפור. אז למה כן לעבוד בלעצב את התודעה ש"אריכות ימים" זה מה שחשוב? כי הוא חי ומשחק במאה ה-21, ועומדים לרשותו כלים ותנאים שיכולים לעזור לו להמשיך לגרור את הקריירה שלו עוד ועוד ועוד ועוד. זה הקלף הכי חזק שלו. ואם צריך לא לשמור בהגנה כבר 5 שנים, כי חשוב להמשיך לצבור נקודות, אז זה מה שנעשה.

כמובן, זכיות באליפות הן לא המדד היחיד. אבל המסר שעומד מאחורי האמירה "YOU PLAY TO WIN THE GAME" הוא מה שחשוב. וזה המסר של דומיננטיות. של להיות טוב יותר מהתחרות שלך. של להיות הכי טוב בזמנך. התמזל מזלך והיית רלוונטי ל-8 שנים? אוקיי, בוא תראה לי מה עשית ב-8 השנים האלה. אותו דבר 12 או 15. כמה אליפויות, וכן, כמה מתוך זה היית הכי טוב, ניצחת הכי הרבה, זכית בהכי הרבה. היית פשוט עליון על התחרות שלך.

קארים עבדול ג'באר, לברון ג'יימס וקארל מאלון, צילום: AP

ומתוך ההבנה הזו, שהלונגביטי הוא המצאה די חדשה בדיוני GOAT, ושספורט משחקים בשביל לנצח, הנה איך באמת נראית רשימת הגדולים ביותר בתולדות ה-NBA:

כמעט בטופ 10:

ג'רי ווסט, ד"ר ג'יי (ג'וליוס אירווינג), סטפן קרי. (מקדימים אנשים כמו האקים אולאג'ואן, מוזס מאלון, אוסקר רוברטסון, קארל מאלון, ואולי גם קווין דוראנט. זאת אומרת, אם לא אכפת לכם מאופי)

סטפן קרי, צילום: Getty

10. ווילט צ'מברליין

למה לפני אחרים: כי השיא האישי שלו הוא הכי גבוה בתולדות הליגה.

למה לא גבוה יותר: כי בזמן אמת לא הצליח לגבור על היריב הכי גדול שלו, שנמצא בהמשך הרשימה.

ווילט צ'מברליין, צילום: AP

9. טים דאנקן

למה לפני ווילט: כי היה אבן הפינה של שושלת שזכתה ב-5 אליפויות.

למה לא גבוה יותר: כי לא היה סקורר היסטורי.

טים דאנקן, צילום: AP

8. שאקיל אוניל

למה לפני דאנקן: כי היה טוב יותר, דומיננטי יותר, זכה כמעט באותו מספר תארים, ובראש-בראש בפלייאוף כששניהם בשיאו, אוניל ניצח אותו יותר.

למה לא גבוה יותר: כי היה יכול להשיג הרבה יותר, וזו כוכבית.

שאקיל אוניל, צילום: אי.פי

7. לארי בירד

למה לפני שאקיל: כי אף אחד אחר שמדורג נמוך יותר לא היה דומיננטי יותר בשיאו (7 מ-8 שנים רצופות סיים 1 או 2 בהצבעות ל-MVP).

למה לא גבוה יותר: כי אלה שמעליו ניצחו יותר.

לארי בירד (מימין), צילום: AP

6. לברון ג'יימס

למה לפני לארי: בגלל שהמספרים הכלליים שלו הם משהו שאף אחד אף פעם לא דמיין שאפשרי בכלל.

למה לא גבוה יותר: כי בתנאים הכי אידיאליים שאפשר ליצור, הוא לא הצליח לשלוט בליגה כמו אלה שמעליו בדירוג.

לברון ג'יימס, צילום: Imagn Images

5. קובי בראיינט

למה לפני לברון: כי פעמיים או שלוש לפחות הם היו אמורים להיפגש בגמר. ולברון כל הזמן הבריז. וכי כשהם שיחקו יחד בנבחרת, ראו מי האלפא.

למה לא גבוה יותר: כי הרגעים החלשים בקריירה שלו חלשים יותר משל אחרים בצמרת הדירוג.

קובי בראיינט, צילום: AP

4. מג'יק ג'ונסון

למה לפני קובי: כי שניהם שיחקו כל הקריירה בלייקרס, אבל מג'יק הוא לייקר גדול יותר.

למה לא גבוה יותר: בגלל שהוא נפל קצת קצר בנתונים האישיים.

מג'יק ג'ונסון בימים הגדולים, צילום: Getty Images

3. קארים עבדול ג'באר

למה לפני מג'יק: כי הם חלקו בלייקרס של האייטיז, אבל לג'באר יש עוד עשור של דומיננטיות קודם לכן.

למה לא גבוה יותר: כי בעשור שלו לפני הלייקרס, הוא זכה רק באליפות אחת.

קארים עבדול ג'באר, צילום: AP

2. ביל ראסל

למה לפני ג'באר: כי הוא ווינר גדול יותר.

למה לא גבוה יותר: כי הוא לא MJ.

ביל ראסל, צילום: אי.פי

1. מייקל ג'ורדן

למה לפני אחרים: די הרבה סיבות. הנה אחת: בכל תולדות ה-NBA רק 4 פעמים שחקן סיים עונה כשהוא אלוף, MVP, מלך הסלים, בחמישיית העונה, וגם בחמישיית ההגנה. כל 4 הפעמים האלה נעשו על ידי שחקן אחד.

למה לא גבוה יותר: כי אף אחד לא אמר לו שאפשר.