ב-2018 ניסה שינו זוארץ להיבחר ליו"ר ההתאחדות, על אף שהתקנון לא איפשר זאת, עקב זיקתו הברורה למכבי פ"ת. הוא עצמו ניסה לטעון שאין באמת זיקה, אך ועדת כשירות לא קנתה את התרגיל המסריח ופסלה אות מועמדותו. מה עשו חבריו התחמנים? ביטלו את הסעיף ומינו אותו בכל זאת. זו ארץ של קומבינות.
ביום שני התכנסה הוועדה המקצועית בראשות היו"ר, ושמעה את תירוציו של מאמן הנבחרת הצעירה גיא לוזון, לקמפיין המחפיר במוקדמות יורו 2025. בסיום מצגת ה"אכלו לי שתו לי" – תרתי משמע – דיווחה התקשורת כי לוזון צפוי להישאר בתפקיד. זוארץ סוגר מעגל. הנבחרת הצעירה הפכה למכבי פ"ת של ההתאחדות, ושוב יש לו זיקה מזיקה.
הזדמנות מצוינת להיזכר בשיחה בה הודיע היו"ר למנהל המקצועי של הנבחרת הבוגרת, יוסי בניון, כי הוחלט (בצדק) להיפרד ממנו ומהמאמן אלון חזן. זה היה במרץ אשתקד, אחרי שהשניים כשלו במוקדמות יורו 2024. "זה ההפסד, ההתנהלות שלכם, ההרכב, החילופים", אמר זוארץ לבניון הזועם, והוסיף: "זה גם מבחן התוצאה. כשלתם. התרסקתם נגד איסלנד". בשלב מסוים, כשהטונים עלו, יו"ר ההתאחדות אפילו הטיח בבניון: "זו לא הנבחרת של אבא שלכם".
והנה עכשיו, מול אדריכל הכישלון לוזון, במקום נזיפות ופרצופים, זוארץ מכיל ונופת צופים. 3 נקודות מתוך 30 אפשריות השיגה הנבחרת תחתיו, הפרש שערים 18:5, סיימה במקום השישי והאחרון בבית. אבל ללוזון, מי שממתג את עצמו כבובה של המשפחה, לא אמר: "במבחן התוצאה כשלת"'... "התרסקתם אפילו נגד אסטוניה"... "זו לא נבחרת של האבא שלך". מצד שני, ייתכן שהוא אמר לו: "זו הנבחרת של הדודים שלך".
מכבי סל, אל על והברית בתחתית
מועדון הכדורסל מכבי ת"א חתם על הסכם שיתוף פעולה מסחרי עם אל על, שתהיה המובילה הרשמית של הקבוצה במשחקיה באירופה. ההודעה המשותפת הועתקה והודבקה במספר כלי תקשורת, כולל המידע החיוני הבא: "לאחר החתימה, נערכה תחרות קליעות לסל בין מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה ומנכ"ל סאן דור, גל גרשון לבין שחקני הקבוצה". מי ניצח הם לא גילו, אבל לפי איך שמכבי ת"א נראית, הכל פתוח.
"שיתוף הפעולה הזה הוא הרבה יותר מהסכם עסקי - זהו חיבור בין שני סמלים של הצלחה ישראלית", אמר במעמד החתימה מנכ"ל המועדון, מודי פלד. סליחה? מכבי ת"א מדורגת כיום במקום ה-17 מתוך 18 בטבלת היורוליג, ולפי דירוג של אתר זכויות הנוסעים AirHelp – כך פורסם לאחרונה ב-N12 - אל על דורגה במקום ה-105 מבין 109 חברות תעופה בין-לאומיות. כלומר, אחת מחמש הגרועות בעולם. מצד שני, ממינוס ומינוס יוצא פלוס.
גלוך נס
טקס האוסקר בהוליווד ייערך בתחילת מרץ, אבל מסקרן לא פחות מי יזכה בכותרת המסחררת על האוסקר שלנו, בתקשורת שחיה בסרט. אז מה אם רד-בול זלצבורג, נפילת העונה בליגת האוסטרית, סיימה קמפיין מביך בליגת האלופות? במגרש הספקולציות הבומבסטיות, השם גלוך ממשיך לככב, ואף ביתר שאת.
ואלה חמשת המועמדים הסופיים לזכות באוסקר, כולם רק בשנת 2025:
- 1."אתלטיקו תציע 35 מיליון אירו על גלוך" (אתר ONE), בגוף הידיעה נכתב כי "אוהדי אתלטיקו כבר מתחילים להתרגש מהאפשרות שגלוך ינחת באצטדיון מטרופוליטנו". איך לא? כוכב בסדר גודל כזה עוד לא זכו לראות במדריד.
- "יובנטוס הייתה קרובה להעברת גלוך בימים האחרונים, ורק אתמול התקיימה שיחת זום עם אנשי נאפולי" (ידיעות אחרונות), אין הסבר מדוע זה נגמר בזום אאוט.
- 3."ריאל מדריד יכולה לגנוב מברצלונה את 'מסי הישראלי'" (ישראל היום מצטט את "התקשורת בספרד"). הקלאסיקו מעולם לא נראה מותח יותר.
- "לא מתחרט על ההחלטה לא לעבור לברצלונה" (גלוך מתראיין בערוץ הספורט על הכותרות מ-2023). גם בבארסה, סביר להניח, לא מתחרטים.
- "באנגליה טוענים כי דווקא מעבר למנצ'סטר יונייטד נראה כמו תרחיש הגיוני" (ספורט 1). טוב, לאנגלים האלה תמיד יש טענות.
ויש גם שני מועמדים לאוסקר על "אפקטים מיוחדים:
- "גלוך מוביל את שחקני הבונדסליגה האוסטרית עם 76 'ריצות פרוגרסיביות'" (ישראל היום), ידיעה שהסתמכה על אתר אנליסטים אוסטרי, כולל תרגום למונח "ריצה פרוגרסיבית": הרווח שהשחקן מייצר כשהכדור ברגלו.
- "גלוך אחד הדריבליסטים הטובים באירופה" (ערוץ הספורט מצטט מהאתר הסטטיסטי (Sofascore
והאוסקר הולך ל... שום מקום. ימשיך לכדרר בזלצבורג המקרטעת, וכל אירופה תרדוף אחריו. בריצה פרוגרסיבית.
הבסטה לחוקים נגד אלימות
כמעט תמיד, בעקבות משחקים רוויי אלימות, צצים בכנסת מחוקקים חובבי פרסום, כפטריות אחרי הגשם של האבוקות. פיצוץ המשחק בין מכבי חיפה למכבי ת"א, סיפק להם את הסחורה בגדול. "פרסום ראשון", נכתב ב-ONE, "שר הספורט מיקי זוהר מתכוון להעביר חוק של זיהוי פנים בכדורגל". במשרד המשפטים מתנגדים, השר שכבר התחייב בעבר למגר את האלימות לא עשה דבר, אבל העיקר שכולם ראיינו אותו וזיהו את פניו.
עוד לפני כן הופיעה באותו אתר הכותרת: "פרסום ראשון: ח"כ יוליה מלינובסקי הציעה עד 3 שנות מאסר למשליכי אמצעי פירוטכניקה למגרשי הספורט". יומיים אחר כך השוויצו שם ב"פרסום ראשון" שלישי: "ח"כ רון כץ יגיש הצעת חוק שתכלול עונשי מינימום לפורעים", שזה די דומה להצעה של מלינובסקי. והייתה גם כותרת שלא התהדרה בראשוניותה: "ח"כ סימון דוידסון הגיש הצעת חוק להקמת בתי משפט לענייני ספורט". שלושת המציעים האחרונים מ"יש עתיד", מה שמסביר אולי את הזיקה בין האבוקות ללפיד.
והכי התרגשו בכנסת ביום שני, כשהוועדה לביקורת המדינה ו-ועדת החינוך התרבות והספורט, הזמינו את נציגי הקבוצות והמשטרה לדיון שבו לכולם היה מה לומר. הרעיונות שנזרקו נשמעו כבר לפני שנים, אבל העיקר שהמחוקקים חובבי הפרסום קיבלו חשיפה. בפעם הבאה, טוב תעשה התקשורת אם תשאיר את ועדת הבבל"ת בלי כתבים ומצלמות, ודי לח"כים ברמיזא.
"הכתב הגרוע בתולדות העיתונות"
"אנסימבה הוא הזר הגרוע ביותר שנחת במועדון". הכותרת הגרועה ביותר הזו הופיעה השבוע באתר ONE, ומתחתיה, בכותרת המשנה העילגת, נכתב: "במכבי חיפה טענו על המגן השמאלי: "התחושה שהוא הגיע לפה כדי לנפוש". למי שייכים הציטוטים מתחום גועל הנפש או גועל הנופש? כדי לנסות לגלות צריך לצלול לדיווח מאת הכתב והאוהד השרוף דורון בן דור.
ובכן, גם שם אין שום שם, אלא רק הרחבה של ההשחרה והלבנת הפנים. כמו למשל: "בכרמל יודעים שהדבר עלול להיות בעוכריהם על רקע האכזבה הגדולה מכל מה שקורה סביב ויטאל אנסימבה, שממשיך לטעון לפציעה ולא תורם שום דבר למכבי חיפה". והייתה גם כמיהה אנונימית: "הלוואי שנמצא את הדרך להגיד לו שלום ולא להתראות כבר השבוע". מי אמר? "הצהירו במועדון" חשף בן דור את זהותם של המצוטטים חסרי הפנים.
השיטה העלובה והמכוערת הזו נפוצה מאוד בתקשורת הספורט של השנים האחרונות, וכשמדובר בזרים שלא קוראים עברית, חרבו דרבו. אפשר ללכלך חופשי ועל מי שרוצים, ללא גבולות ובלי להזדהות. מספיק לכתוב: "אמרו במועדון", או "בכרמל יודעים". מי בדיוק בכרמל? ממתי הרים מדברים? מכיוון שאנסימה הגיע מבורדו, סביר להניח שזה לא בשכונת כרמל צרפתי. טוב שלא נתנו כותרת: ההר הוליד עכבר.
והכי עצוב, שמלבד הכתב (בשפלה אומרים שהוא "הכי גרוע בתולדות האתיקה"), הידיעה החלולה והאינטרסנטית הנ"ל עברה גם שכתוב ועריכה, כלומר עוד כמה עיניים, מה שהופך רשמית את העיתונות לעבודה בעיניים.
דברי חכמים
"זה לא היה פנדל לפינה עד כדי כך פינתית"
איתי שכטר נכנס לפינות שפרשן נבון יתקשה לצאת מהן.
