פרידה מאגדה: שייע גלזר הפך את הכדורגל לחלום

צילום: באדיבות אתר מכבי ת"א // גלזר במדי מכבי ת"א. אגדה צהובה

שייע גלזר עבורי הוא כמו ואווה לנבחרת ברזיל או פושקש עבור אוהדי הונגריה הגדולה. אמא זהבה ואבא אריה הביאו ב־29 בדצמבר, אתמול לפני 91 שנה, מחדר היולדות בהדסה לבית הקטן בשכונת מחלול ב' בתל אביב חבילה קטנה וקראו לה שייע.

כשגדלו הילדים, אבא אריה, שהיה קבלן בניין, לקח את חיימל'ה, ברוך (בוקה) ושייע לעזור לו בבניית בית הכנסת הגדול ברחוב דיזנגוף פינת ירמיהו. שייע היה אחראי לטיט. אחר כך עברה המשפחה לרחוב בני דן 8, וכשמנחם אוסישקין מת, קראו לבית אוסישקין 8.

נסו לתאר את אוסישקין פינת הירקון של תחילת שנות ה־40 במאה הקודמת. שיירת גמלים המובילה זיפזיף לבנייה מהגבעות שמעבר לירקון עצרה מדי פעם, ומוביל השיירה התערבב בנערים ששיחקו בכדור על האספלט. בימי ראשון הפקיעו החיילים הבריטים את המגרש ושיחקו נגד האבודים היהודים של מוסך "ליילנד", שטיפל במשאיות של הצבא הבריטי.

בימי שני ורביעי התאמנה מכבי ת"א באצטדיון המכביה הסמוך, בימי ראשון ושלישי התאמנה הפועל. שייע הלך לראות את מכבי מתאמנת, ופעם אחת כשכדור תועה עף לקראתו, החזירו בבעיטה אדירה. אחד משחקני מכבי הגדולים אז, גאול מכליס, שצפה במתרחש, התקרב לשייע וצעק: "צוציק, איך קוראים לך? תבוא מחרתיים בשלוש ותביא שתי תמונות ועשרה גרוש".

שייע גלזר. פנרבחצ'ה הסכימה לשלם עליו הון // צילום: באדיבות מכבי ת"א

ב־1942 רומל היה בשערי הארץ, ויום אחד אנשים מהסוכנות דפקו בדלת ומדדו מסכות גז. כשהיה בן 18 אמו לא קמה מניתוח וב"שבת השחורה" של 1946 דפקו הבריטים על הדלת. לשייע לא היתה תעודת זהות, אז הם העלו אותו למשאית ולקחו אותו לרפיח, שם חלק אוהל אחד עם יזרניצקי, ש־37 שנים אחר כך יהפוך לראש הממשלה יצחק שמיר.

בוקה ודוד (בבה), האח הצעיר, היו מחכים בכל יום חמישי בחניה ברחוב ביאליק לבדוק אם שייע הגיע. יום אחד הוא חזר, ומאז אי אפשר היה לעצור אותו. כשהכדור נשלח אליו היו יושבי היציע נדרכים כדי לא להחמיץ את הרגע. כמו מכונית פורמולה 1, כך שייע היה דוהר ברחבה כשהכדור נדבק לגב נעלו והוא משאיר מאחוריו אבק ויריבים, ומגלגל את הכדור פנימה.

מאמן הנבחרת, ההונגרי ולאדיסלב סקאלי, שהתאהב בו, העניק לו את נעלי הכדורגל האיטלקיות שלו וערב משחק מול טורקיה נתן לכל שחקני ההרכב הוראה להעביר לכיוונו כדורים ארוכים ומהירים לשטח חופשי, כדי שינצל את כושר הפריצה שלו. זה נגמר בשלישייה. כמו גרד מילר, שנולד אחריו, הפך גלזר לעכבר רחבות. בגומלין באיסטנבול צפו 30 אלף טורקים בצמד מהמם, מה שהביא את הבלם המנוסה בולנט להטיח את ראשו בקרקע ולמרר בבכי.

גלזר עם שמעון פרס ז"ל. פשוט נולד בשנתון הלא נכון // צילום: קונטקט

פנרבחצ'ה הסכימה לשלם עליו הון, אבל אחיו בוקה, בסיכול של הרגע האחרון, שלח אותו למנהל מכבי, זלמן קליאוט, שיסדר לו מניה באגד, בעוד אלפי טורקים ממתינים לו בשדה באיסטנבול. שייע נשאר פה כדי שאבא אריה, שלא הלך לראות משחק כדורגל מעולם, יוכל להתעדכן בעיתון "הבֹקר" של הציונים הכלליים, שיצא רק בראשון ורביעי, מה עשה התכשיט שלו.

עורך "העולם הזה", אורי אבנרי, קלט את הלץ והפך אותו לבעל טור שישלח את רשמיו מהנסיעה המיתולוגית של הנבחרת לבריה"מ ב־1956. שייע כתב שטוב שהמטוס נחת בחושך, כי הא היה אכול פחד טיסה וכך נחסכו ממנו המראות מהחלון. רק אבי נמני הדביק אותו וכבש יותר ממנו במכבי, אבל שייע נולד בימים שבהם כל כישרונו האדיר נסק במקביל להיותו נהג אוטובוס. הוא פשוט נולד בשנתון הלא נכון.