רגע לאחר המשחק מול אסטוניה, חיפש בלם הנבחרת שון גולדברג מישהו ביציע כדי לתת לו את חולצת המשחק. באמצעות מתווך, היא הגיעה לעומר פסטרנק (25), סטודנט לרפואה שמתגורר בדברצן ואוהד מכבי חיפה, שהתרגש מאוד מהמחווה ויש לכך לא מעט סיבות.
אחרי שלוש שנים (מתוך שש) שהוא לומד בדברצן, שהיא בעדינות, לא אחת הערים השוקקות באירופה, פסטרנק ממשיך ללוות את מכבי חיפה ונבחרת ישראל וכשהכל מתנקז למשחקים שמשוחקים כאן, זה רק מעצים את התחושות. "קודם כל חשוב לי להגיד שאני שומר על המנוי שלי לצפוני, לא אוותר עליו לעולם" הוא מצהיר מיד, "בכל הזדמנות שיש לי אני מגיע למשחקים וגם האחים שלי, עדי (35) ועידן (32) מגיעים למשחקים".
איך החולצה של שון גולדברג הגיעה אליך?
"מאוד רציתי לקבל חולצה והיה לי חשוב שזה יהיה שחקן של מכבי חיפה. פגשתי פה במקרה את שון, שחקן שאני חושב שנותן הרבה, תמיד נלחם ובאיזשהו מקום הילד הקטן שבי יצא, אמרתי לו כמה אני מעריך אותו, שליוויתי אותם בכל המשחקים, גם כאן בהונגריה. ביקשתי את החולצה שלו ואמרתי לו שהוא מודל לחיקוי באופי, במנטליות ובלי להתבלבל הוא אמר לי 'בטח'. במחצית ירדתי וצעקתי כדי להזכיר לו, באתי עם חולצה של מכבי חיפה, בסוף המשחק הוא חיפש אותי, סימן למישהו לתת לי את החולצה, גם הוא אגב אוהד מכבי חיפה אז היה לו קשה לתת לי אותה. זה מרגש לקבל חולצה של הנבחרת ובטח משחקן של מכבי חיפה שאתה אוהב ומעריך. זו חולצה ראשונה וקשה לתאר את ההרגשה".
בוודאי שמחת מהניצחון על אסטוניה. מול נורבגיה, עם ההתבטאויות הנוראיות שלהם, איך זה מרגיש לישראלי שיגיע למשחק?
"צריך לתת לנורבגיה בראש. הם עיוורים לכל הסיטואציה. מה ששומעים מהם זה מעצבן, בסוף הם צריכים לבוא לשחק כדורגל והם אפילו לא יודעים מה קורה במדינה. לאף אחד אין זכות להגיד מה דעתו כשהוא בכלל לא יודע מה קורה. יש לנו חטופים בעזה והם הדבר הכי חשוב. הזיה שהם מרשים לעצמם להתבטא בצורה כזאת מול כל העולם".
למעשה, אתה לא צריך לטוס למשחקים בשנתיים האחרונות, כל הישראליות משחקות כאן, כולל מכבי חיפה והנבחרת.
"יש לנו חבורה שהיינו הולכים לישראל והם צוחקים עלי שאני היחיד שלא רק הולך אחרי הקבוצה, אלא הקבוצה הולכת אחריו. מאוד ריגש אותי שהם באו להונגריה, ידעתי שאלך לכל המשחקים, לא הייתה אפשרות שלא. הביאו לנו הרבה כבוד במשחקים שהיו פה, נגד פיורנטינה היה משחק מטורף. זאת חוויה ומוזר, כיף שפתאום זה קרוב לאיפה שאתה נמצא. זה ריגש אותי בעיקר כי חסר לי כאוהד שליווה ושואף ללוות כל הזמן את מכבי חיפה במשחקי חוץ ובית. עכשיו הנבחרת פה אז בכלל. עם כל מה שקורה בעולם, אי אפשר לא להראות אהדה. זה הרבה מעבר לכדורגל, אי אפשר שלא לבוא ולתמוך. יש פה סטודנטים ישראלים שיגיעו למשחק של הנבחרת, גם כאלה שלא אוהבים כדורגל. זה משהו אחר שנבחרת ישראל מגיע לכאן, זה מקשר אותנו לבית".
בימים בודדים בדברצן מגלים מהר מאוד שהמרחק בינה לבין ערים מרכזיות באירופה מתגמד לעומת סגנון החיים בניהן. עיר שקטה שלרוב נסגרת סביב השעה 20:00 בערב, בוודאי בחורף הקר בהונגריה. בקיץ הדברים מעט אחרת, אבל לאחד שגר כאן כל השנה ולומד כמעט מסביב לשעון כדי לסיים תואר ברפואה, אין לפסטרנק את הפריבילגיה להגיע לכאן לעונה ספציפית.
"הלימודים קשים" הוא מספר, "יש לי פה בת זוג ישראלית שלומדת איתי. רוב החיים פה אנחנו לומדים בבית או באוניברסיטה בספריות, לא יוצאים יותר מדי למועדונים כי צריך ללמוד. זאת עיר קטנה, אירופאית. הכל סגור? אז חיים על מקדונלד'ס. זה שומר אותנו בתקופות מבחנים. המרחק מהמשפחה קשה, יש געגוע. אבל זאת טיסה של שלוש שעות מבודפשט ויש גם טיסות לדברצן בזמנים נורמליים. זאת בחירה קשה להעתיק את החיים שלך, אבל אני מאמין שבסוף זה ישתלם".
איך זה לחיות כאן עם המרחק מהמשפחה, בטח אחרי 7 באוקטובר?
"קשה להיות רחוק כשאתה שומע מה קורה בארץ. כולם הולכים למילואים, לוחמים נופלים, את חלקם אתה מכיר ואין מישהו בסביבה הקרובה שלא מכיר ואתה פה מנותק, עולם אחר. יש לי שכנים הונגרים והם מאוד עוזרים ותומכים בי אם צריך משהו, הם מאוד מתעניינים בחיים האישיים שלנו".
לסיכום, בוא נדבר על מכבי חיפה. היית במשחקים שלהם כאן בעונה שעברה, מה דעתך על מה שקורה העונה?
"בתור אוהד שהיה מנוי בעשור השחור ועוד לפני בקרית אליעזר, הייתי הולך למשחקים בלי ציפייה. באתי כי אני אוהב את הקבוצה. העונה, הציפייה קיימת וזה יותר קשה. אני מאמין שצריך לעשות הרבה שינויים, אבל לברק בכר מגיע הרבה קרדיט. הוא הביא לנו שלוש אליפויות ושלב בתים בליגת האלופות. אם ברק ירגיש שהוא לא יכול לעשות טוב, הוא לבד יקום ויעזוב. אני סומך עליו במאה אחוז שיחזיר את מכבי חיפה לגדולתה. יש לנו סגל ישראלי טוב ועם תיקונים בקיץ אני מאמין שנחזור בגדול. מכבי חיפה גדולה, עונה אחת רעה לא תשנה את זה, כולם יודעים מה המקום של המועדון הזה בכדורגל הישראלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו