החלק של גל אלברמן בכישלון של מכבי חיפה גדול יותר משל ברק בכר

גביע המדינה נחשב בעיני רבים לתואר היפה ביותר, שלא לומר הרומנטי ביותר. ראשית, מדובר בטורניר נוקאאוט עם הגרלה פתוחה, מה שמגדיל את הסיכוי של הקבוצות הקטנות להגיע רחוק ואף לזכות בתואר; שנית, מעמד הגמר הוא אירוע ענק לעיני אצטדיון מלא, במעמד נשיא המדינה, ובהרבה מקרים מנקז לתוכו עונה שלמה, ולמועדונים מסוימים אפילו הרבה יותר.

גביע המדינה של עונת 2024/25 עומד עד כה בציפיות, עם כוכבית אחת, שאגיע אליה בהמשך. בשמינית הגמר קיבלנו הפתעה גדולה עם הדחתה של האלופה מכבי ת"א על ידי בני ריינה, שכבר מחכה בחצי הגמר; נציגה נוספת בחצי הגמר היא הפועל ת"א, שמגיעה העונה מהליגה השנייה ומנסה לשחזר ימיה כקדם.

הערב ייערך המפגש האחרון בשלב רבע הגמר - והוא סוג של משחק עונה. מצד אחד הפועל ב"ש, האלופה שבדרך, שעושה עונה פנומנלית ומגיעה חמישה ימים אחרי ניצחון אדיר בנתניה, כשהיא עושה מהפך עם 9 שחקנים; בצד השני מחכה מכבי חיפה המאכזבת, שהגביע זה כל מה שנשאר לה כדי לסיים עונה מרה עם טעם מתוק.

שתי הקבוצות ייפגשו בטרנר שוב ביום שני הקרוב, אבל בעוד שאצל ב"ש החשיבות של המשחקים דומה, ואפילו אפשר להגיד שהמשחק בליגה משמעותי יותר, אצל הירוקים המפגש הערב הוא משחק ההזדמנות האחרונה. ולא מדובר רק בהזדמנות להמשיך לחלום על תואר, אלא גם לסוג של תחייה מבחינת ברק בכר במצ'אפ שלו מול המאמנים הבכירים בליגה.

כישלון רודף כישלון

מכבי חיפה עוברת עונה רעה, ניהולית ומקצועית. אם אנחנו חייבים לחלק את עוגת הכישלון בין גל אלברמן, שאחראי על הניהול המקצועי, לבכר שאמון על הניהול היומיומי, החלק של אלברמן יהיה גדול יותר, בטח אם לוקחים בחשבון שזאת עונה שנייה ברצף שהקבוצה כושלת ברכש בקיץ ולא מצליחה גם לעשות את התיקונים הנדרשים בחודש ינואר.

בעונה שעברה מסאי דגו הצליח בצורה יפה לחפות על טעויות חוזרות ונשנות ברכש, בעיקר בזרים, והרוויח עבור מכבי חיפה שחקנים נהדרים שהוא בעצמו היה שותף לטיפוחם כמאמן נוער. זה לא הביא לירוקים אליפות, אבל כן סידר להם מסע נאה מאוד באירופה, ולא פחות חשוב - סכום חסר תקדים של 10 מיליון יורו ממכירה של שני שחקנים שצמחו במחלקת הנוער של המועדון. זה גם מה שהיה אמור להגדיל משמעותית את האפשרויות להביא שחקנים יותר איכותיים ולתת לבכר את הכלים כדי להיאבק העונה עד הסוף על האליפות.

בפועל, חיפה כשלה גם בבחירת שחקנים ובעיקר בשילובם בתוך המערכת, ובכישלון הזה לבכר יש חלק גדול. מתחילת העונה הוא לא מצליח למצוא את השיטה והדרך שבה הוא רוצה לשחק. סגנית האלופה סוגרת תכף את חודש פברואר כשלמאמן שלה אין תוכנית מקצועית ברורה, אין היררכיה בסגל, ומלבד דיא סבע יתר השחקנים לא עומדים בציפיות, רחוק מכך. גם השחקנים שעשו קפיצה אצל דגו בעונה שעברה נמוגו (עילאי חג'ג' לדוגמה), ואלו שהוקפצו מהנוער בתחילת השנה חזרו אחורה כלעומת שבאו.

חיפה קיבלה הזדמנות לתקן את הרושם – ואת העונה – בחלון ההעברות של ינואר, אבל עשתה בדיוק את ההפך. ההתנהלות המרושלת שלה - החתמת חלוץ זר אלמוני שנעלם בדרך וכלל לא הצטרף, חוסר היכולת להחליף זרים כושלים והפספוס הגדול עם עומר אצילי - דחקו אותה לפינה, ואילצו אותה לצרף את גיא מלמד, שאמנם עבר חצי עונה חלומית בהפועל חיפה, אבל הוא ממש לא מה שהירוקים היו צריכים, להפך.

כשמצרפים שחקן צריכים לחשוב גם על ההתאמה שלו לשחקנים הקיימים בסגל, ובמקרה של מלמד, היה ברור שהשילוב שלו עם דין דוד נידון לכישלון (בניגוד לשילוב בין פיירו לדוד, שחקנים שמשלימים אחד את השני) ויפגע בשניהם, וזה מה שאכן קורה.

דעי את מקומך

ואחרי הכל, לברק בכר ומכבי חיפה יש הערב הזדמנות להתחיל בתיקון. משחק הגביע מול ב"ש עשוי להיות משחק הגאולה של העונה של הירוקים, כזה שאולי ישפיע גם על העונה הבאה. אבל כדי שזה יקרה, חיפה חייבת לעשות שינוי משמעותי בצורת המחשבה שלה ובדרך שבה היא משחקת.

בכר ניסה במשחקים האחרונים מערך של יהלום. מול מוליכת הליגה, שיודעת לצאת מהר ומהאגפים, זה יכול להיות מאוד בעייתי. עם כל הקושי, מכבי חיפה חייבת להבין שהיא אנדרדוג במשחק הזה. זה לא אומר לא לנסות ללחוץ את ב"ש, אבל זה כן אומר לצמצם סיכונים בהנעת הכדור בקו האחורי ולבוא למשחק בידיעה שהמטרה היא לצאת למהלכי התקפה מהירים ככל האפשר, שמבוססים בעיקר על היכולות של סבע וג'אבר ויתרון המהירות של דוד על בלמי ב"ש.

ניצחון של חיפה, אם יגיע, לא יעלים את הכישלון העונה ואת הצורך בבדק בית עמוק, אבל כן יכול לתת תקווה לעתיד, כן יטשטש הרבה טעויות שנעשו לאורך הדרך, וכן ישאיר מקום לסיים עונה מרירה בטעם מתוק, והרי בדיוק בשביל זה קיים מפעל הגביע.

סכנין מביישת את עצמה

וכעת לאותה כוכבית מההתחלה. בני סכנין הוא מועדון חשוב בליגת העל. מועדון שהיה אמור להביא את בשורת הדו־קיום (ואכן עשה את זה בתחילת דרכו), ולהראות שהכדורגל שלנו הוא הקטר שמוביל לשינוי חברתי חיובי ומבורך. אבל ההתנהלות של בני סכנין בשנים האחרונות עושה בדיוק ההפך ומביישת את הכדורגל הישראלי ואת כל מי שרוצה בהצלחת המועדון הזה.

סכנין היא כמו אדם שנקלע לשדה מוקשים, אבל במקום לעבור בזהירות בין המוקשים הוא קופץ ראש מוקש־מוקש, ואפילו טומן לעצמו מוקשים חדשים בדרך. בכל פרק זמן כזה או אחר יש סאגה חדשה סביב המועדון הזה - פעם זה האצטדיון, פעם בעיות רישום, פעם שלטי פרסומות לא במקום שדוחים פתיחת משחק, פעם משחק אליפות של מכבי חיפה שמבוטל בגלל מאבטחים מזויפים, פעם זה כרוז שמתבטא בצורה דוחה נגד המדינה ובעד אויביה, ועכשיו קיבלנו ביטול של משחק רבע גמר גביע המדינה, שוב בגלל ענייני אצטדיון ואבטחה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אז במקום משחק כדורגל מרתק מול אצטדיון מלא אנחנו מוצאים את עצמנו שוב במשחק מביך מול הדיינים בבית הדין. הגיע הזמן שההתאחדות תפסיק עם הפארסה הזאת ותציב לבני סכנין רף ניהולי וארגוני, שאם היא לא מסוגלת לעמוד בו (והיא כנראה לא), שתואיל ותשחק בליגה הלאומית. אגב, מבחינת ניהול, סכנין אפילו לא שייכת לשם.