איבזיטו (זיטו) אוגבונה, ייזכר לעד אצל אוהדי הפועל תל אביב כאחד החלוצים הגדולים ששיחקו במועדון מאז שנות ה-2000. הוא שיחק בהפועל 4 עונות, זכה בשני גביעי מדינה ורשם 116 הופעות וכבש 37 שערים.
עד היום הניגרי גר בישראל, ומספר בראיון ל"ישראל היום": "היום אני עובד בחברת אגם כימיקלים באשדוד. אני לא אוהב לדבר על המשפחה שלי או לחשוף אותה לציבור, בעיקר בגלל מה שקורה ברשתות החברתיות. אבל יש לי אישה ושני ילדים".
מה הם עושים, הם גם בכדורגל?
"הילדים שלי עדיין קטנים. חלק מהם עוסקים בספורט, ואני מקווה שיום אחד הילד שלי יגיע לרמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי וימשיך את הדרך שלי".
היית רוצה לחזור לעבוד בכדורגל?
"ניסיתי לחזור, אבל התקשיתי. כנראה שהמאמן שחזרתי אליו לא תרם לי. בכל מקרה, למדתי איך לחיות מחוץ לכדורגל ובחרתי בחיים פשוטים. ניסיתי כמה פעמים לחזור בליגות נמוכות, אבל זה לא עבד".
"מאז שאני ילד החלום היה לשחק כדורגל. לפני הרבה שנים התחננתי בפני הפועל תל אביב לחזור ולסיים כאן את הקריירה, אבל הפציעות שלי מנעו זאת. רציתי לסיים את הקריירה במקום שבו התחלתי, וזה לא הסתייע".
אתה עדיין בקשר עם חברים ששיחקו איתך?
"כן, אני בקשר עם שחקנים ואנשים מהתקופה ההיא בהפועל תל אביב. אלו היו רגעים גדולים בקריירה שלי".
היית רוצה שהם יעזרו לך להיכנס חזרה לענף?
"האמת שחיכיתי וקיוויתי שיום אחד אוכל לעזור. תמיד הייתה לי חיבה למדינת ישראל, אבל כנראה ראו אותי בעין אחרת. למדתי שכל דבר במדינה הזאת זה 'קומבינה' (חח)".
אתה עוקב אחרי הכדורגל הישראלי ואולי אפילו הולך למשחקים?
"האמת שאני רואה פה ושם, אבל לא ממש עוקב. הכדורגל השתנה. יש המון שחקנים מוכשרים, אבל שחקנים ומאמנים מתחלפים מהר. היום יש מספר שחקני מפתח במועדונים הגדולים, כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה".
"דרור קשטן היה כמו אבא שלי"
כמו שאוהדי הפועל מעריכים אותו, גם אוגבונה זוכר חסד נעורים לקבוצה שלו. "הפועל תל אביב תמיד הייתה הבית שלי. שם עשיתי קריירה מפוארת. האוהדים הפכו למשפחה שלי וגם חלק מהאנשים במועדון", הוא מספר. "מי שעזר לי ברמות הגבוהות ביותר, והיה שם אדם שהיה כמו אבא בשבילי זה דרור קשטן. למדתי ממנו המון, והוא הפך למנטור שלי בחיים. היה לנו קשר מיוחד, היה לי עצוב לשמוע שהוא נפטר. הוא היה כמו קיסר ששלט בקבוצה, והיו לנו קשרים גם אחרי הפרישה. תמיד עזר לי במה שהיה יכול".
אם היית עכשיו בגיל ובכושר שהכרנו אותך כשחקן, היית יכול לעזור להם לחזור לליגת העל?
"אני זוכר שהייתי כוכב על בהפועל תל אביב, ותמיד עשיתי את המקסימום לטובת הקבוצה. גם כשעליתי מהספסל, הרגשתי שאוכל לשנות את המשחק בדקות האחרונות. שיחקתי 4 עונות בהפועל תל אביב, ולדעתי רק פעם אחת הפסדתי בדרבי, ומאז הפועל תל אביב לא ניצחה במשך עשור. זה הורג אותי גם היום כי אני יודע כמה הדרבי חשוב לאוהדים".
מה הרגע שאתה הכי זוכר מתקופתך כשחקן בישראל?
"היו לי הרבה רגעים יפים בהפועל תל אביב – גם בליגה, גם בגביע עד להעפלה לגמר וגם במסע שלנו באופ"א".
הרגשת שכולם מתנהגים אליך בצורה יפה?
"עד היום אני מרגיש מוערך ואהוב. בכל מקום שאני הולך, אני מקבל יחס טוב ולב גדול מהאוהדים, ומקווה להחזיר להם בחזרה. אני חושב שמדינת ישראל עשתה לי טוב, ואני מנסה להחזיר לה".
כמה נפגעת מהאמירה המכוערת של שלמה שרף כלפיך?
"אלו היו אמירות מכוערות מאוד של שלמה שרף שפגעו בי. הרגשתי שהוא מזלזל בי ללא סיבה ומדבר עלי בצורה לא נעימה. תמיד הוכחתי את עצמי על המגרש. אני לא מכיר אותו ולא נתקלתי בו מעולם, והוא לא פגש אותי פנים אל פנים. התקדמתי הלאה, רק מאחל לו בריאות, כי אין לי שום דבר נגדו. אך בחירת המילים שלו הייתה מביישת".
הוא התנצל בפניך?
"לא, כי לא נתקלתי בו מעולם. לקרוא לי בכינויים כאלה היה מעליב. היה לו מזל שבאותה תקופה בחרתי שלא לתבוע אותו, וכל אחד היה צריך להסתכל על עצמו במראה. התשובה שלי הייתה על המגרש, ולא חיכיתי להתנצלות אז ולא היום".
לסיום, לא רצית לעזוב אחרי ה-7 לאוקטובר?
"ישראל הפכה לבית שלי ואני מרגיש מה שכולם מרגישים כאן שנה וחצי. זה כל כך מצער שמפלצות מנסות לחסל את מדינת ישראל, אבל ה' עומד לטובת ישראל. האריה של שבט יהודה עדיין עומד בדרך להגן על ישראל תמיד. טיילתי ברחבי העולם, אבל תמיד רציתי שישראל תהיה הבית שלי ועבור המשפחה שלי, ולעולם לא ארצה לעזוב. אני מרגיש כאן אהבה. שלום בישראל".
