"לחץ – תנו לו לצאת, לחץ – עמוק ורוטט, לחץ – עכשיו זה בועט, לחץ – אני מתמוטט...", כך שר לפני הרבה שנים ברי סחרוף, אבל דומה שהפעם השיר הזה שימש כפסקול מקדים ומסכם של המשחק בין הפועל באר שבע למ.ס אשדוד, שאירחה את קרב הקצוות.
כל תוצאה במשחק הזה היתה גורמת ללחץ כלשהו. ניצחון אשדודי, והאורחים מהנגב יודעים שהם על סף איבוד הפסגה לטובת מכבי תל אביב (תתארח מחר בנתניה אצל עירוני קריית שמונה). ניצחון של רן קוז'וך וחבורתו, ואשדוד ממשיכה להתבוסס מתחת לקו האדום עם מינוס 5 נקודות, בזמן שבמרוץ האליפות הלחץ היה עובר לצד של הצהובים. תיקו? ושני הצדדים הולכים הביתה בתחושה של הפסד.
וכשהלחץ משקיף עליך מעל גגות הבתים שמקיפים על מגרש הטלאים שנקרא אצטדיון הי"א, האופי נכנס לתפקיד, וגם יכולת לא מזיקה, ובמקרה הזה הם הגיעו מוקדם למשרדים של באר שבע, מחופשים לאלון תורג'מן, והוא קבע 0:1 משחרר לחצים כבר בדקה ה-5.
הבעיה היא שרק הלחץ השתחרר, ולא הנצרה. במקום לדרוס את אשדוד או להעיר אותה ולהזמין אותה לדו קרב שערים, מוליכת ליגת העל יצאה מאיפוס ויחד עם יריבתה הן לא תרמו כמעט בכלל לכמות השערים הדלילה שמשחקי השבת סיפקו (10 ב-5 משחקים).
מעט הלחץ שהתעקש לא לעזוב את המגרש, נגמר בדקה ה-88, כשאשדוד נותרה תוך שתי דקות בתשעה שחקנים עם הרחקתם שלו הרוש ושחר רוזן. זה עזר לבאר שבע לשפר עוד קצת את הפרש השערים, ועם ה-0:2 בדקה ה-98, שער בכורה ליורי מדיירוש, היא עשתה עוד צעד אל עבר המטרה – אליפות.
