משפחת בוזגלו היא, ללא ספק, אחת המשפחות המפורסמות בתולדות הכדורגל הישראלי. את מרב ההצלחה ותשומת הלב כמובן גרף מאור, שרשם שנים גדולות, בעיקר בהפועל באר שבע שעימה זכה בשתי אליפויות.
מאז פרישתו של מאור לפני כמה שנים השם "בוזגלו" מככב פחות במדורי הספורט, אבל בני המשפחה נשארים בכותרות בזכות הסדרה שמתעדת את אורח חייהם ("הבוזגלוס"). עם זאת, ייתכן כי המציאות הזאת תשתנה בעתיד הקרוב. הכירו את טומי בוזגלו, בנו בן ה־11 של אלמוג, ש"מאיים" להפוך לבוזגלו הגדול הבא.
"אני לא רוצה להשוות אותו ביחס לאחרים במשפחת בוזגלו, אבל אני יכול להגיד שאני מאמן יותר מ־20 שנה, יש שחקנים שמשחקים היום בליגת העל שעברו אצלי כשהיו בגילו, ואני אומר לך שהוא משהו מיוחד", מספר אייל וגזיאל, בן 46, שאימן את טומי במחלקת הנוער של הפועל ראשל"צ במשך שנתיים.
"טומי הגיע אלינו לראשל"צ למבחנים כשהיה צעיר בשנה מהגיל שמתחילים לשחק בליגה. אחרי שעה וחצי קראתי למנהלת הקבוצה ואמרתי לה שהוא לא צריך להיבחן שבועיים-שלושה, הוא מתאים כבר עכשיו לליגה, כשהוא בכיתה ב'", מוסיף וגזיאל.
בקיץ האחרון העבירה המשפחה את טומי למחלקת הנוער של מכבי ת"א ("מבין את המהלך – בסוף מכבי זו מכבי", מודה וגזיאל), והפריחה נמשכת. סבא יעקב, שהוריד פרופיל בשנים האחרונות, מלווה את הנכד שלו כמעט לכל משחק ומייעץ לו, אבל בניגוד לאופן שבו נהג בעבר עם ילדיו הוא לא מתערב במה שקורה בקבוצה.
"מדובר בילד מאוד־מאוד מוכשר, ילד עם פוטנציאל עצום. אני מאוד מאמין שהוא גם יקיים", אומר יעקב, שראה בחייו ילדים כישרוניים שהתקשו לממש את ההבטחה בגילי הנוער ולאחר מכן בבוגרים. "הוא בנוי טוב. הוא סובייטי מצד אמא שלו, אז יש לו גנטיקה קצת אחרת ואתה רואה את זה. אתה רואה את ההתמדה שלו, את האכפתיות".
גם וגזיאל מדבר על היתרון הפיזי של טומי ואומר: "הוא מפותח וחזק מאוד. כשהוא היה בן 8 הוא נראה בן 11. הוא בועט חזק בשתי הרגליים, טכני ברמה גבוהה, ויכול להתפתח גם כשחקן כנף וגם כחלוץ כי הוא גולר".
מי שראה אפילו כמה פרקים בודדים של "הבוזגלוס" יודע שאביו של טומי, אלמוג, בן הזקונים ואחיהם הקטן של אוהד, אסי ומאור, הוא טיפוס קצת שונה. אלמוג, כיום בעיצומה של קדנציה שלישית בבני יהודה, הוא אדם מופנם יותר מאחיו, וזה בא לידי ביטוי גם בדרך שבה הוא מלווה את בנו בשנים הראשונות שלו בכדורגל.
"אני אבא שהוא חבר", אומר אלמוג. "אני תומך, כמובן, נוסע איתו לכל מגרש, אבל אני לא מתערב מקצועית מול הקבוצות. נותן לילד להתפתח. אם נגיד הוא לא פותח בהרכב, אז אני כועס עם עצמי לכמה דקות, אבל אז אני מבין שזה עושה לו טוב. הוא מקבל את זה כמו שצריך, ומתאמץ יותר.
"הרבה פעמים אני יושב בשקט אחרי משחק פחות טוב שלו, ואז הוא זה ששואל אותי 'אבא איך הייתי, תן לי ביקורת, תשפר אותי'. זה מדהים. הוא בוגר לגילו. השנים הבאות יכריעו לגבי ההתפתחות שלו".
מה נטליה אשתך אומרת על הדרך שלו?
"היא דוחפת אותו, למרות שהיא עברה ימים לא פשוטים איתי עם פציעות וקשיים, אבל היא גם רואה את טומי במשחקים ופשוט מהופנטת. אנחנו הבאנו אותו בגיל מוקדם, הוא כמו חבר שלנו, יש בינינו רק 20 שנה הבדל. גדלנו איתו ביחד וכיף לראות מה שנהיה ממנו".
לפני שנתיים טומי קיבל הצעה ממחלקת הנוער של ולנסיה הספרדית, אבל החליט שמעבר לבד למדינה אחרת מוקדם לו והוא החליט להישאר בישראל. "מאוד דחפתי שהוא ייצא, אבל הוא בא אלינו ואמר שהוא לא רוצה לעזוב עדיין, שהוא לא רוצה כרגע לגור רחוק מאיתנו. הוא ילד שיודע מה שהוא רוצה. יש לו יותר ביטחון ממה שהיה לי.
"מה שחשוב זה שלמרות שמדברים עליו ולמרות החשיפה, הוא נשאר צנוע. הוא מדבר בעצמו על עבודה קשה בלי קשר לזה שאני מסביר לו שהוא עדיין לא עשה כלום".
כשאני שואל אם אין פחד מהציפיות, אלמוג מסכם: "בגיל שנה הילד כבר בעט לי בכדורים, ואז זה היה רק ילד קטן שמשחק בכדור, אבל עם השנים כשאתה רואה את הניצוץ, אתה מרגיש שהוא ממש רוצה את זה. בגיל שלוש שמתי אותו כבר בחוג, והוא הקפיץ כדור בבית.
"בלי שום קשר, אני חושב שבגיל שלו כדורגל זו מסגרת מצוינת שמקנה לך ערכים וכושר גופני, ואם יש את הכישרון אז זה מחבר את הכל ויכול לצאת מזה אחלה דבר".
