אופק ביטון נמצא בימים אלה במחנה אימונים בטורקיה יחד עם קבוצתו החדשה פוליסיה ז'יטומיר. השחקן בן ה-25 שעבר לאחרונה מהפועל ירושלים לקבוצה האוקראינית מתכונן יחד עם חבריו החדשים לפתיחת הליגה המקומית ב־22 בפברואר.
"נסענו לז'יטומיר לפני שבועיים לכמה ימים בשביל החתימה ובדיקות רפואיות. העיר הפתיעה לטובה והמקום שקט וכמעט ללא אזעקות. יש לנו מתחם אימונים בז'יטומיר ששם מתאמנים וגם איצטדיון בעיר ששם משחקים", הוא אומר בראיון.
לא חששת לעבור למדינה במצב מלחמה?
"בדקתי על העיר לפני שנסעתי והתייעצתי עם אנשים. אנחנו לצערי כמעט באותו מצב כמוהם, אז כביכול אני סוג של רגיל לסיטואציה".
עד כמה לכך שגם תומר יוספי חתם בקבוצה הייתה השפעה על הרצון שלך לעבור לשם?
"ברגע שכבר הייתה התקדמות משמעותית והבנתי שגם תומר מצטרף, שמחתי מאוד כי אנחנו מכירים מלפני וגם זה יעזור לשנינו בהתאקלמות בקבוצה החדשה".
מה בעצם השדרוג המקצועי בלעבור לקבוצה לא מהבכירות בליגה האוקראינית? על פניו לא מדובר בשדרוג משמעותי לעומת קבוצות בישראל.
"המועדון נמצא בהתקדמות משמעותית בצמיחה שלו ושואפים להגיע למקומות הראשונות ולתת פייט לגדולות. ברגע שהלכתי לחתום והתחלתי את האימונים פה הבנתי כמה שדרוג מקצועי זה עבורי. מקפידים על כל דבר קטן ובסיסי ויש אינטנסיביות גבוהה במיוחד".
איך התנאים והמקצועיות במועדון לעומת מה שהכרת בישראל?
"התנאים פה זה רמה אירופית. יש פה את כל התנאים לשחקן בשביל להצליח. אתן לך יום בחיי לדוגמה: קמים בבוקר ונשקלים, ארוחת בוקר וויטמינים, אסיפה, משקה איזוטוני לפני אימון בוקר, אחרי אימון בוקר משקה פרוטאין, ארוחת צהריים וויטמינים, מנוחת צהריים שעתיים, אסיפה, משקה איזוטוני לפני אימון ערב, אחרי אימון ערב משקה פרוטאין, ארוחת ערב וויטמינים. יש פה צוות גדול - לכל דבר יש לפחות ארבעה אנשים".
איך היחס באוקראינה כלפי ישראל וישראלים?
"המנטליות שונה והאינטנסיביות ממש לא דומה לארץ. מופתע לטובה בכל דבר פה ומרוצה מאוד מהמקום. היחס כלפינו מהרגע הראשון היה חום ואהבה, גם מהאנשים במועדון וגם מהאנשים שראינו בז'יטומיר".
המאמן שלכם הוא ממוצא לבנוני. איך השבועות הראשונים איתו?
"המאמן מהרגע הראשון נתן לי הרגשה טובה ויחס טוב. ממש לא משנה לי מאיזו מוצא הוא. בסופו של דבר הוא בן אדם כמוני והוא המאמן שלי והיחסים שלנו טובים, כולל כל הצוות".
שיחקת בשנים האחרונות תחת זיו אריה. איך זה להתאמן ולשחק אצלו?
"זיו אריה זה המאמן הכי טוב בישראל בשבילי. נכון, הוא לא אוהב להתראיין, אבל בסופו של דבר אנחנו משחקים כדורגל ובזה הוא מבין הכי טוב שיש. אנשים רואים אותו קצת כבדיחה וצחוקים ולפעמים זה מעצבן אותי כי אנשים לא יודעים כמה הוא מלמד אותך יום יום ומשפר אותך לרמות הגבוהות ביותר. התחברתי אליו מאוד גם בפן המקצועי וגם האישי ומאחל לו להצליח ולהגיע הכי רחוק שאפשר".
כלפי חוץ יצאה לו סטיגמה קצת מוזרה. מה קורה באמת בחדר ההלבשה ובאימונים?
"בחדר ההלבשה ובאימונים זיו כמו אבא ומורה דרך בשבילנו. תמיד חדר ההלבשה שלנו היה מגובש וביחסים טובים עם כל הצוות".
העונה שיחקת קצת פחות וגם המספרים שלך ירדו לעומת העונות שעברו. מה בדיוק קרה?
"את העונה התחלתי לא טוב עקב הצעות שהגיעו והתנהלות לא נכונה שלי כלפי האימונים כי רציתי לצאת לחו"ל ולהגשים את החלום, אבל בסוף זה פגע בי וכתוצאה מכך היו פציעות".
עד כמה זה מוסיף לך רעב להצליח באוקראינה?
"אני חושב שאם אני אשאר כמו שאני צנוע, עובד קשה באימונים, הקארמה תהיה איתי. אני מאמין בעצמי ושואף הכי גבוה שאפשר. בשבילי השמיים הם הגבול".
היית עונה אחת בהפועל תל אביב וזה פחות הסתדר. לא חשבת שעדיף להישאר בישראל ולחכות למועדון גדול?
"בהפועל תל אביב אני חושב שלא קיבלתי מספיק קרדיט כי כל פעם שהייתי נכנס, אפילו לעשר דקות, הייתי נותן את התפוקה. נכון שזה מבאס, אבל בחרתי להמשיך וללכת למקום שרוצים אותי ויתנו לי את הבמה".
התחברת מאוד להפועל ירושלים ולאוהדים, עד כמה היה קשה לך לעזוב?
"בסופו של דבר זה כמו שאתה עוזב את המשפחה שלך אחרי שלוש שנים שאתה רגיל לראות את אותם אנשים, לצחוק, לאכול, לשחק, ליהנות מחוץ לכדורגל. זה עצוב אבל אני לוקח משם את הדברים הטובים שלימדו אותי וממשיך קדימה כי בסופו של דבר החלום שלי זה להצליח בחו"ל ולהגיע לרמות הגבוהות ביותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו