החלטתו של עומר אצילי לחזור בו מהסיכום עם מכבי חיפה ולחתום בבית״ר ירושלים הכניסה את הכדורגל הישראלי להלם. עד יום שלישי בצהריים אוהדי הירוקים עוד חגגו את חזרתו של שחקן הכנף שהוביל אותם לשלוש אליפויות, אבל אצילי החליט את שהחליט, וערב גמר גביע הטוטו בין מכבי חיפה למכבי תל אביב, מכבי חיפה מתעוררת למציאות בה היא נשענת כמעט בלעדית על כתפיו ורגליו של מי שעד לפני זמן קצר היה הקורבן, השעיר לעזאזל, הדחוי והמטרה לשריקות בוז בעלות אופי גזעני מחלקים לא מבוטלים מהקהל החיפאי - השחקן הטוב בליגת העל, דיא סבע.
״סבע לא רצוי במכבי״. את השלט הזה תלו אוהדי מכבי חיפה באוגוסט השנה, במהלך משחק הכנה בין מכבי חיפה לנבחרת האולימפית לקראת עונת 2024/25. סבע חזר אז אחרי חצי עונת השאלה באמירייטס קלאב מאיחוד האמירויות שם שיתף פעולה בין השאר עם אנדרס אינייסטה, אבל פה בארץ היתה סביבו, שוב, סערה תקשורתית שחלק מיושבי סמי עופר מיהרו ללבות.
אלו היו ימים קשים מאוד לשחקן ולמועדון מכבי חיפה, שעמדו מול גל מחאה גזעני, הכל זכר לאותו סטורי של אשתו של השחקן אודות חייהם של ילדים בישראל ובעזה, בימים הראשונים לאחר ה-7/10, שהוביל בסופו של דבר לעזיבתו של השחקן את המועדון. חזרתו כאמור עוררה את השדים הללו שוב, אך ביתר שאת, כאשר שלט אחד ספציפי שכוון ישירות לאשתו של סבע והמסר שלה ״אין סימטריה. ילד ישראלי > ילד בעזה״, התפרסם בגופי התקשורת בכל העולם.
עבור מכבי חיפה היה מדובר במבחן. כמועדון שידוע בדו הקיום שהוא מקדם בחברה הישראלית, דווקא מכבי חיפה כשלה כישלון חרוץ בטיפול הראשוני בפרשת סבע בעונה שעברה. כזכור, כאשר ציד המכשפות כנגד השחקן השתולל, הדבר השפיע על הקבוצה, ובמקום להגיב המועדון קפא, עד שהוחלט שהשחקן ייצא להשאלה.
הקיץ, כאשר סבע חזר והקבוצה חיפשה זהות חדשה עם חזרתו של ברק בכר לעמדת המאמן, נדרשה תגובה אחרת. נדרשה סבלנות, עמידות ובעיקר נדרשו ניצחונות ושערים. ואם אפשר, של סבע עצמו. השחקן נשך שפתיים, לא הגיב לפרובוקציות אפילו אחרי החמצת הפנדל מול סבאח, וגם המועדון החזיק חזק ובסוף זה קרה. נכון. מכבי חיפה לא מבריקה עד כה העונה כמו בשנים עברו, אבל סבע בהחלט מבריק. מה זה מבריק? נוצץ.
ב-15 משחקי ליגה סבע הבקיע שמונה שערים ובישל שבעה, ומוביל את הליגה כמעט בכל קריטריוני ההתקפה. הוא הראשון באיומים על השער (64), באיומים למסגרת (29), שני באיומים מתוך הרחבה (41) ומחוצה לה (23).
לצד ההתלהבות המוצדקת מירדן שועה של בית״ר ירושלים וקינגס קנגאווה של הפועל באר שבע, סבע הוא השחקן הטוב בליגה העונה. עם מעורבות ישירה ב-15 שערים, סבע במו רגליו, שומר את מכבי חיפה במרחק 4 נקודות בלבד מבאר שבע בפסגת ליגת העל, ועדיין בתמונת האליפות.
בנוסף, עם מה שסבע התמודד בשנה וקצת האחרונות, לא התמודדו שועה ולא אף שחקן אחר. לספק ביצועים ברמה כזו, כאשר ברקע קללות וגידופים בעלי רקע גזעני מהקהל שלו, רק מעצים את מה שהוא עושה העונה.
ניתן רק לדמיין איפה היתה מכבי חיפה אם בטעות, הקריאות להדחתו מהקבוצה בפעם השניה, היו נשמעות ונענות. ללא סבע מכבי חיפה לא היתה קרובה אפילו ללדבר על אליפות השנה. עם עוד שלושה שערים שכבש בגביע הטוטו, סבע מעורב העונה ב-18 שערים ב-19 משחקים בכל המסגרות. הוא הכוכב בלתי מעורער של הקבוצה.
בשבועיים האחרונים השיח סביב מכבי חיפה עסק באובססיביות בחזרתו האפשרית של עומר אצילי לקבוצה. זה מובן, במיוחד לאור המצב הלא יציב של הקבוצה והכדורגל שהיא מציגה. אבל בינתיים, הרחק מאור הזרקורים כביכול, סבע המשיך לתת הופעות. מול מכבי נתניה, שער אדיר שלו ובישול יוצא דופן עם העקב לדין דוד (בישול חמישי השנה של סבע לדוד - כמעט חצי מסך השערים של החלוץ) נתנו לקבוצה ניצחון חשוב מול אצטדיון מלא בחיפה.
כשסבע הגיע בינואר 2023 כשובר השוויון של חיפה במרוץ לאליפות השלישית, הוא היה מעולה עם שבעה שערים וארבעה בישולים ב-16 משחקים. לא פחות חשוב מכך, הוא הצליח להדליק את אצילי, שחווה תקופה בינונית בחלק הראשון של העונה. אצילי התעורר מהתחרות על עמדת הכוכב, ונתן חצי עונה נהדר שני עם 10 שערים וארבעה בישולים, שעזרו לחיפה להבטיח אליפות שלישית ברציפות.
עד עכשיו, דיא סבע החזיק את מכבי חיפה על הגב. כעת, עם סיבוב הפארסה של אצילי וחתימתו בבית״ר, זה מקבל משנה תוקף. כל האחריות לעתיד העונה של מכבי חיפה יושבת ברגליים של דיא סבע. עם זרים שלא מתחברים, שיטה שלא זורמת עדיין וברק בכר שמתקשה מאוד בניגוד לשנים עברו, כדי לשמור את חיפה במירוץ האליפות נגד באר שבע, בית״ר ומכבי תל אביב, סבע יצטרך להרים את רמה שלו עוד יותר. לא בטוח שזה יספיק לאליפות, אבל לא בטוח שזה רק רע, ויכול להיות שמכבי חיפה ואף הכדורגל הישראלי ירוויחו כאן משהו אחר.
כזכור, סבע לא היה השחקן היחיד שסבל מ׳עליהום׳ בגלל סיבות זניחות כמו סטורי. בחסות אווירת המלחמה, גם יזן נסאר שחקן הפועל תל אביב ספג שריקות בוז מחלק מאוהדי הקבוצה שלו בגלל מעקב באינסטגרם אחרי חשבון שזוהה כפלשתיני. עבדאללה ג׳אבר של ריינה ספג קריאות בוז באצטדיון טרנר בגלל עברו בנבחרות פלשתין, ובכלל היחס לקבוצות הערביות וחלק מהשחקנים הערבים בליגת העל הדרדר, אלא אם הוכיחו את ״נאמנותם״ למדינה ולסמליה.
מכבי חיפה קיבלה הזדמנות שניה לחזור לשורשי המועדון וערכיו ולתקן את הטיפול הראשוני שלה במקרה של סבע, ולקחה אותה בשתי ידיים. סבע עצמו גם הוא קיבל הזדמנות שניה להוכיח כמה הוא חשוב למכבי חיפה, כמו הוא טוב בכדורגל וכמה התרופה והמענה הכי טוב לקריאות גזעניות, היא שילוב של סבלנות, עמידה איתנה מול קולות הרקע הקיצוניים, ושערים. מפה, בעונה כמו זו, אליפות תהיה רק בונוס.
על אף יחסי הציבור הגרועים לו זוכה גביע הטוטו, הגמר הערב בין מכבי חיפה למכבי תל אביב מקבל איזשהו משנה תוקף. זה המבחן הראשון של מכבי חיפה שהיא של דיא סבע בלעדית, בלי דיבורים על ההוא שיחזור וההוא שיחזיר עטרה ליושנה, אלא רק סבע. ניצחון ועוד הצגה של מספר 10 בירוק, רק יחזק את זה שאולי, כשמתישהו ישקע אבק הקרבות, הכדורגל הישראלי יחזור להיות מעין ׳אי בודד׳ וייחודי של קיום משותף במציאות המשוגעת של ישראל והמזרח התיכון.
ההחלטה של עומר אצילי להעדיף את בית״ר, מגיעה בתקופה לא קלה למועדון, פוגעת רגעית בכוחו של המותג של מכבי חיפה כאבן שואבת. אבל אם זה יגמר באליפות ירוקה, בניצוחו של סבע, זה רק יעצים אותה, ויחזיר לה חלק מהערכים שהלכו לאיבוד לה ולכדורגל הישראלי.
