ב-30 במאי 2024, נפגשו בגמר גביע המדינה, הפועל באר שבע של אליניב ברדה ומכבי פתח תקווה של רן קוז'וך. בסופו של משחק מתוח, הגביע הלך לקבוצה מאם המושבות, אבל הערב הזה היווה שינוי דרמטי בכיוון שבו באר שבע נעה (ולצורך העניין גם פתח תקווה), שינוי חיובי שהגיע אתמול בסמי עופר לשיא וממש לא בטוח שזה השיא האחרון שלה.
ההחלטה של אלונה ברקת, מייד אחרי גמר הגביע לפטר את ברדה, מאמן מצליח, שהוא הרבה מעבר למאמן רגיל בבירת הנגב, ולהביא במקומו את קוז'וך, מתבררת כאחת ההחלטות הניהוליות הטובות ביותר שלה, אולי שניה רק להחלטה לפטר את אלישע לוי (שהלך גם אחרי הפסד בגמר גביע, למרות שבמקרה שלו ההחלטה התקבלה חודש לפני) ולהביא את ברק בכר.
תחילת הקדנציה של קוז'וך בבאר שבע לא הייתה פשוטה. סגל שחוק ולא מספיק איכותי, שנראה כלא מתאים לסגנון שהמאמן רוצה להנחיל, הדחה מוקדמת מאירופה תוך הפגנת יכולת רעה וחשדנות גדולה מהקהל כלפי מאמן צעיר ופחות כריזמטי. הוא נכנס לתפקיד כשהמועדון נמצא בירידה ונדמה היה שכל שנה שעוברת הוא מתרחק משתי המכביות, זו מתל אביב וזו מחיפה.
אבל ברקת וקוזו'ך החלו לבנות את הקבוצה בצורה יסודית, מהמסד עד הטפחות. קוז'וך, שדוגל בלחץ גבוה שמצריך קישור אגרסיבי וחזק, שמשלב שחקנים שיודעים לפרק התקפות, לשבור קווים בכדרור וכאלה שיודעים לנצל את החטיפות כדי לתת להצטרף ולתת כדור לגול, היה חייב את השחקנים הנכונים כדי להביא לידי ביטוי את הפילוסופיה שלו ופגע בול כמעט בכל שחקן שהביא.
הצעד הראשון הגיע באמצע יולי עם הבאתו של אליאל פרץ, שחקן טכני שיודע להצטרף לרחבה ומהווה גם איום לשער מקו שני. בסוף אותו חודש הצטרף אליו קינגס קאנגווה, שחקן שבאר שבע פספסה כששיחק אצלה בנוער, אבל ההחזרה שלו יכולה להתברר בסוף העונה כמהלך משמעותי בסדר גודל של הבאתו של טוני וואקמה מהפועל רעננה בעונת הבכורה של בכר.
לקינוח הגיע בתחילת ספטמבר לוקאס ונטורה, הג'ון אוגו של קוז'וך, שהשלים שלישיית קישור שיכולה להסתכל בצהוב של העיניים של האלופה מתל אביב וכמו שראינו אתמול, גם בירוק של העיניים של היריבה מהכרמל.
באר שבע נראית בשבועות האחרונים כקבוצה הטובה בליגה. ההגנה יציבה ומתואמת שקיבלה חיזוק אולטרה משמעותי בדמותו של מיגל ויטור, שחזר מפציעה שהשאירה אותו חצי שנה בחוץ. הוא נראה נפלא כרגיל. הקישור חזק ומנהל נהדר את הלחץ, ונראה שכל שחקן שם משלים את חברו.
גם בהתקפה, הצליח קוז'וך לייצר איזון, אם כי, אולי בחוליה הזאת באר שבע תצטרך שיפוץ קטן בינואר כדי באמת ללכת עד הסוף ולנצח משחקים כשדברים הולכים פחות טוב, משחקים שיגיעו במהלך הסיבוב השני כשקבוצות ילמדו את באר שבע ויקשו עליה את החיים.
המשחק אתמול (רביעי) בסמי עופר היווה הצהרת כוונות רצינית. מול אצטדיון מלא (כמעט 30 אלף איש) באר שבע שיחקה נכון, הורידה את ההתלהבות של חיפה במחצית הראשונה, השתלטה על המשחק בשנייה, הבקיע שער נהדר על ידי השחקן הטוב ביותר שלה אחרי תרגיל קרן ומשם שייטה לה לניצחון כשהיא מתמודדת בקלות עם הבלגן שבכר ניסה לייצר.
השחקן שהשתלט על המשחק ורקד על המגרש היה האקס של בכר בכוכב האדום והרכש הכי משמעותי של ב"ש, קאנגווה. 3 דקות שלו במחצית השנייה הסבירו איזה שחקן איכותי הוא. בדקה ה-72 הוא שם גוף לעלי מוחמד במרכז המגרש כאילו האחרון, הקשר הטוב בליגה בשנים האחרונות, היה שחקן שעלה מהנוער.
שתי דקות לאחר מכן הוא חטף כדור במרכז המגרש, עבר את מחמוד ג'אבר וגדי קינדה כאילו הם לא קיימים והשאיר כדור אדיר לדן ביטון שפספס את המסגרת. אם קאנגווה ימשיך ככה, באר שבע בהחלט יכולה ללכת עד הסוף.
מנגד, בכר ומכבי חיפה בדרך לסיים סיבוב מאוד מאכזב. הזרים החדשים מתקשים להשתלב, המאמן מתקשה למצוא את המערך שיטיב עם הקבוצה כשהסגל נראה לא מאוזן מספיק – עמוס מאוד בעמדות מסוימות (בלמים, קשרים התקפיים) ודליל באחרות (חלוץ, מגנים).
עיקר הקושי הוא להתמודד מול קבוצות שלוחצות אותה גבוה וחושפות את החולשות והחוסרים שלה.זה מה שהביא לסיבוב ראשון שבו חיפה הפסידה לשלוש המתחרות שלה על התואר – מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע, תוך שהיא סופגת 7 שערים במשחקים הללו ומבקיעה רק שניים (מול בית"ר ירושלים).
בכר חייב למצוא בהקדם את המערך הנכון לקבוצתו, גם אם זה אומר להקריב שחקן שנחשב בכיר או זר שהגיע עם תקוות גדולות, ובעיקר למצוא את מרכז השדה הכי נכון שיוביל אותו קדימה ויתמודד עם שלישיות הקישור החזקות של יריבותיו לצמרת.
ולסיום, מילה טובה לגיל כהן ובית"ר ירושלים, שהתאוששו מהאכזבה בדרבי ודרסו את מכבי פתח תקווה. כהן, קפטן הנבחרת הצעירה לשעבר, שנתקע באשדוד יותר מידי זמן, קיבל סוף סוף הזדמנות בקבוצה גדולה, הזדמנות שהיה ראוי לה שנים קודם ומוכיח בכל משחק שהוא נכס לכל קבוצה.
הצמד אתמול, שערי הבכורה שלו בליגת העל, הם רק בונוס ומכל שחקני הרכש שבית"ר הביאה, כהן לטעמי הוא המשמעותי ביותר ויהווה עוגן אצל הקבוצה הנפלאה של ברק יצחקי ואלמוג כהן גם בשנים הבאות.
