רן בן שמעון נראה נינוח כאשר הוא מתיישב לסכם קמפיין ראשון כמאמן נבחרת ישראל. אולי אלו הציפיות הנמוכות מלכתחילה ממפגשים מול צרפת, איטליה ובלגיה, או העובדה שמול אריות אירופה ישראל השיגה ארבע נקודות, שהן ארבע יותר מהנבואות המקדימות.
דווקא מהמקום הבטוח, בן שמעון המנוסה, שיחגוג 54 בעוד שלושה ימים, מבהיר בראיון מיוחד ל"ישראל היום": "מבחינת נקודות או מיקום זו בטח לא הצלחה גדולה, אנחנו לא רוצים להפוך שום דבר שאנשים רואים אותו בעיניים. היה חשוב מאוד ששחקנים ירצו לבוא לנבחרת, לייצר לנבחרת זהות ושאנשים בעם יאמינו בנו, שיתחברו רגשית לנבחרת שלהם - וכאן עשינו דברים יפים".
תיקו בחוץ מול צרפת וניצחון על בלגיה תוך ארבעה ימים יצרו ציפיות לקראת קמפיין מוקדמות המונדיאל.
"הציפיות באות עם תקוות ואמונה, וצריך לקחת אותן למקום החיובי. הציפיות שאנחנו תולים בעצמנו גבוהות מאוד, אנחנו מכוונים ליורו 2028 וזו המטרה הריאלית הגדולה. לא נוותר על דקה בקמפיין הקרוב, והנבחרת תעלה לכל משחק כדי לנצח. נצטרך לעבוד יום־יום ולשמר את היכולת. נהיה בקשר עם שחקנים, נביא לשפיים חוליות הגנה, קישור והתקפה לאימון, נערוך תחקיר אמיתי, נשתף את המערכת ונתקדם".
אולי ההצלחה במשחקים האחרונים היא משום שלראשונה עמד לרשותך סגל מושלם עם השחקנים הכי טובים שיכלו להיות אחרי הרבה מאוד זמן?
"שום דבר הוא לא מושלם, כי יש שחקנים בסגל או בהרכב שלא משחקים רציף, יש שחקנים בכושר שונה, אז מושלם זה לא היה. זה סגל טוב מאוד, איכותי, אנשים שלפני שהם שחקנים הם באים לנבחרת לעשות שינוי. השחקנים רעבים, הם רוצים לעשות דברים שונים כדי להביא פעם ראשונה את ישראל למקום אחר. אחת המטרות היא לייצר נבחרת שמשחקת כמו קבוצה, מחוברת ומכירה אחד את השני, הסנכרון בין החלקים".
מה היתרונות של הדור הצעיר בהשוואה ליתרונות של הדור הוותיק יותר?
"בדרך כלל הייתי בורח משאלות כאלה, אבל זו שאלה חשובה. יש משהו מאוד חשוב בחיבור בין ניסיון לבין רוח נעורים ויצירתיות. החבר'ה שהיו במונדיאליטו חוו תחושת מסוגלות גדולה והביאו הישגים יפים מול השחקנים הטובים בעולם והיו שווים להם. החבר'ה הבוגרים יותר, עם הניסיון, מבינים שיהיה קשה - והאיזונים האלה, החיבור הזה, יכולים להיות טובים מאוד לנבחרת ישראל".
קיבלת "מתנות" שלא היו לקודמך: דיא סבע, ירדן שועה שהחל שירות לאומי, דניאל פרץ שקיבל הזדמנות ועובדה שהפקת מזה תועלת.
"אני לא רואה את זה כמתנות, וקשה לי לדבר על מה שקרה כי אני לא יודע מה היה לפני. היו שחקנים טובים לאורך הדורות. אם אני מנתח את זה, זו אף פעם לא היתה הבעיה בנבחרת אלא היכולת לחבר בין הכישרונות האלה. כל שם בנפרד לא יוכל להביא את הנבחרת לשום מקום. יש בעיות שמלוות אותנו הרבה שנים: איזון בין הגנה להתקפה, היכולת לא ליפול מנטלית, לא לקבל גולים במצבים נייחים, וכל הגורמים יחד יצטרכו להתחבר כדי להגיע להצלחה".
"סבע רוצה מאוד להיות פה"
דיא סבע העביר מסר לצוות הקודם שהוא לא רוצה להיות בנבחרת בגלל היחסים ביניהם. מה המסר שאתה קיבלת ממנו?
"מסר מדהים. הוא הוציא מעצמו כל כך הרבה חיוביות כדי להגיע לפה. אני לא יודע מה היה במערכות היחסים לפניי, לכל מאמן יש את הדרך והגישה שלו. לדיא יש מוטיבציה אדירה להגיע לנבחרת. דיברתי איתו בטלפון כמה פעמים לפני שהוא זומן כדי לראות ולברר את הדברים האלה והופתעתי מרמת הנכונות שלו לבוא ולהשקיע, גם באימונים ראיתי בחור מאוד שאפתן. לגבי היכולות שראיתי באימונים? מדהים, יכולות מדהימות".
דניאל פרץ לקח את ההזדמנות שנתת לו מול צרפת ובלגיה בשתי ידיים. איך מתמודד מאמן נבחרת עם שוער מבאיירן מינכן שלא מקבל דקות משחק?
"אחת המטרות שהצבנו בקמפיין הזה, כשידענו שלא נעלה מהבית, היתה 'שותפים עתידיים'. כל השוערים, בלי יוצא מן הכלל, היו מדהימים בגישה וביכולת. יואב ג'ראפי שיחק והיה מרשים ביותר, עשה הצגות, עמרי גלזר היה מדהים, אז הוא עשה טעות ומייד הרים את עצמו. התברכנו בדור שוערים יוצא מהכלל.
"לדניאל פרץ יש תכונות שמתאימות לדנ"א של הנבחרת, כמו כל שאר השוערים שלנו. יש להם בסיס חזק, חותמת אישית. דניאל עשה משחקים מאוד מרשימים ונתן חומר למחשבה ותחושת ביטחון מהיכולת שלו".
מה ייעצת לו? אולי לשחק במועדון פחות גדול, אבל להיות ראש לשועלים ואז לבוא לנבחרת ממקום אחר?
"אני לא יועץ הקריירה של דניאל פרץ, הוא יודע טוב מאוד מה טוב לקריירה שלו וצריך לקבל את ההחלטות. הוא גילה יכולת שמראה שהוא התקדם בהרבה מאוד פרמטרים, אז המסגרת הנוכחית קידמה אותו מאוד. לגבי העתיד? אני לא יודע".
אומרים שאין לנו בלמים בארץ והשחקן היחיד ששיחק את כל הדקות הוא עידן נחמיאס, שלא תמיד משותף במכבי ת"א. איך זה קרה?
"בראייה קדימה, חשבנו להשקיע בעידן נחמיאס, רז שלמה ושון גולדברג ועוד כמה בלמים ששיחקו בקמפיין כי זה הכרח. אנחנו מאוד רוצים לגדל בלמים, אבל עד שנגדל בוא נשקיע בקיימים. הלכנו עם עידן לתהליך. נתנו לו משהו והוא מחזיר לך, יש פידבק טוב. אתה רואה שהוא מחזיר לך, אז אתה אומר 'בוא נשקיע בו עוד' וזה מתגלגל.
"עידן, שון, רז, כולם עושים תהליך למידה והתקדמות. עידן פחות משחק כרגע בליגה, והנבחרת היא מקום מאוד חשוב לו. נתנו לו את הכלים הטקטיים והפיזיולוגיים, אבל בעיקר את האמונה העצמית - והוא החזיר בגדול. פוטנציאל יוצא מן הכלל".
אתה גם המאמן הראשון שנותן למחמוד ג'אבר ולמוחמד אבו פאני את המושכות במרכז השדה. מול בלגיה וצרפת זה נראה נהדר.
"על מחמוד ג'אבר אין לי הרבה מה להוסיף. אין מישהו שאמר עליו משהו טוב ולא צדק. זו היתה תצוגת תכלית של השקעה, דיוק, ואני רוצה לומר עוד דבר לגביו - עם כמה שאתה מרגיש אחרי המשחק שהוא היה מעולה, השחקן היחיד שנראה עוד יותר טוב אחר כך בווידאו זה מחמוד ג'אבר. הרבה פעמים אחרי משחק אני רואה דברים שלא כתובים בסטטיסטיקה והוא לא חייב לעשות אותם. תוצאה של שכל ולב גדול. ג'אבר הוא נכס, צריך לשים עליו את המעטפת של האתרוג ולשמור עליו.
"לגבי אבו פאני - מדובר בבחור עם דעה עצמאית וצריך סביבה שמאפשרת את זה. עזוב מקצועית, שהוא יוצא מן הכלל - הוא דמות מאוד אהובה בחדר ההלבשה. יש הנאה ועבודה קשה, והדברים האלה חייבים ללכת יחד, אחרת זה לא שווה. אבו פאני הוא אחד מנותני האיזון בנבחרת ישראל".
נגענו בג'אבר, באבו פאני, בסבע. אנחנו יודעים שזו תקופה רגישה וראינו בעבר מה עלול לקרות. איך שומרים על כך?
"אני מייחס לקשר הזה תכונות חזקות יותר מכל מה שעכשיו תיארת. אני מחנך ילדים במדינת ישראל. אימנתי בקריית שמונה קפטנים מהוללים כמו עבאס סואן וסלאח חסארמה, היה לי את פיראס אבו עאקל. אני הולך עם האנשים האלה דרך. אני מחנך את הילדים שלי שכולנו בני אדם, זה לא משנה עדות או מגזר. החיבור בנבחרת ישראל הוא בין בני אדם, ולא רק שהוא לא שביר - הוא רק הולך ומתחזק".
מצד שני, הנבחרת שיחקה רק בחוץ. אנחנו מייחלים לכך שהמשחקים יחזרו לארץ, ואז מה תהיה תגובת הקהל ביציע? זה יכול לקרות.
"יש תגובות טובות במדינה. אני מבין את התקופה המורכבת, אבל אלה החיים שלנו וזה העתיד שלנו. חייבים לשמור על אנושיות חזקה מבפנים וזו הנבחרת שלנו".
אתה כבר יודע עם אילו שחקנים תצא לקמפיין הבא?
"אנחנו צריכים להיות עם הרגליים תקועות בתוך הקרקע. אנחנו נעביר לכל שחקן את הווידאו והדקות של כל הקמפיין, נכתוב לכל אחד מה היה טוב, מה צריך לשפר ועל מה לעבוד, עם העצה שלנו. כל שחקן יידע בדיוק מה היתה התרומה שלו לקמפיין שלנו בליגת האומות".
יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ אמר כאן בראיון שהמטרה היא יורו 2028 ולשם כך קיבלת חוזה לארבע שנים.
"זו מטרת־העל שלנו. ריאלית, ליורו עולות 24 נבחרות ולמונדיאל רק 12 נבחרות מהבתים ועוד 4 מליגת האומות. זה הובהר לי מראש על ידי שינו שהיורו זו המטרה, אבל אנחנו לא מוותרים על אף מטרה בדרך. יש יעדים רחוקים, אבל יש גם קצרים ובינוניים. לא יהיה משחק שנבחרת ישראל תעלה אליו ולא תרצה לנצח, אין דבר כזה".
ואתה מאמין שבסוף המטרה העיקרית תושג, נעלה לטורניר גדול?
"זו משאלת חיים אמיתית שלי. הגעתי לפה כדי לעשות משהו שונה בדרכי, ואני מאוד רוצה שזה יקרה. זה לגיטימי לייצר רומנטיקה. אני נמצא כאן עכשיו ורוצה להוציא מהנבחרת את הטוב ביותר. אין בתהליכים שאנחנו עושים קווים מקבילים. בנק הידע שלי הוא בזכות הדברים שעברתי בחיים".
עד כמה אתה רוצה שהמשחקים יחזרו לארץ?
"אני רואה מה קורה למכבי חיפה ולמכבי ת"א בלי בית ולבית"ר ירושלים עם בית. יש משמעות אדירה לסביבה אנרגטית. נבחרת? אפשר להכפיל את הכל. כשהקהל מתחבר רגשית לנבחרת הוא יכול לתת לה מה שאף מאמן או שחקן לא יכולים לתת לה. אני מאמין שהמצב ייגמר ונחזור לתקופה טובה של שקט ושלום ושהכדורגל יחזור למדינת ישראל, הלוואי".
"קרן אור בחיים שלנו"
כבר יותר משנה שישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה קשה ועדיין לא ברור אם הקמפיין הבא ישוחק בישראל, או ששוב ניאלץ לנדוד לבודפשט. הניצחון על בלגיה והתיקו בחוץ מול צרפת סיפקו כמה רגעי נחת, ובן שמעון מוריד לרגע את הראש בחיוך נבוך אך גאה כשהוא מדבר על ההשלכות שיצרו המשחקים הללו, שהיו האחרונים בקמפיין ליגת האומות.
"זה בוודאי מה שמאזן את החיים שלנו", הוא מסביר, "הרגעים הקטנים האלה שבהם נכנסת קרן אור לחיים שלנו, למציאות הבלתי אפשרית הזו. אתה נפגש עם המשפחות של החללים, הפצועים ומרכזי השיקום. כולנו רוצים תקווה, וזה לא מבטל שום דבר מהקושי של המשפחות. אני אומר שיש לנו זכות גדולה. אנחנו מדינה מאוד אמוציונלית, אז זו זכות גדולה מאוד".
היתה איזו תגובה או שיחה עם הורה שהתקשר ואתה לוקח איתך?
"הרבה מאוד, עשרות דוגמאות מדהימות של אנשים שההודעות מהן, כל תגובה, היו מאוד רגשיות. חיילים שצפו במשחקים בטלפון במקומות מאוד רחוקים ומבודדים ומסוכנים. יש חבר'ה במרכז השיקום בתל השומר שלראות אותם שמחים בשביל הנבחרת נותן פרופורציות וזה מה שמאזן אותי בחיים. לתת להם לשמוח זה ההישג הכי גדול, אין ספק".
כמה כואב לך המצב בקריית שמונה, כמי שגר בעיר הרבה שנים וליווה אותה? זו לא עיר גדולה, אתה מכיר כמעט את כולם.
"אחד האנשים הקרובים אלי הוא אלעד אשכנזי. הוא, אשתו והילדים מפונים מהבית שלהם יותר משנה. דרכם אני מרגיש את הכאב הכי גדול, אבל גם דרך אנשים אחרים. המקום שבו הם גדלו ובו נמצאים זיכרונות הילדות שלהם מופצץ, מה אני יכול להגיד? הלב מדמם כמו כל המדינה. אני לא שונה מאף אדם במדינה. אם יבוא אחד במדינה שיגיד לי כי בשנה הזאת לא היו דמעות וכאב כמו שהיו בכל החיים יחד, אגיד שהוא לא מחובר. אני חווה את זה ביום־יום כמו כל אחד. יושבים מול הטלוויזיה ולא רוצים לראות 'הותר לפרסום', לא רוצים לראות את זה".
אולי מהמקום הזה של הכאב והקושי, אולי עם עלייה ליורו 2028 השמחה תתפוצץ אפילו יותר? זה משהו שרץ בראש?
"95 אחוזים מהחיים שלי הם כאן ועכשיו. בחמשת האחוזים שזה בורח לי - זה שם. התשובה היא כן. משאלה גדולה, תפילה ענקית שזה יקרה. בחמשת האחוזים שאני על המיטה ויונתן הבן שלי בא לחבק אותי, אז אני שם".
אחת התכונות שאני מעריך בך היא שאתה תמיד לומד, וגם לא מתבייש להודות בזה. דין דוד, למשל, הוא דוגמה למקרה כזה?
"בוודאי. אין פה בכלל שאלה. אני קראתי לזה תקלה, ובכל סיטואציה כזו יש כמה צדדים. אי אפשר להגיד שצד אחד טעה וצד אחד לא עשה כלום. אני יודע מה שמעתי באוזניים שלי מדין דוד, הוא אמר לי את המשפט הזה, אני לא משקר לעולם. אני לוקח אחריות על כך שהייתי צריך להישאר שם, להבין למה זה נאמר, ולא מהר לסיים את הסיפור הזה. בכינוס אחרי דיברתי איתו והכל היה בסדר. הוא התאמן יוצא מן הכלל, הוא שיחק, ואני מאוד מרוצה מאיך ששיחק.
"יש לי מערכת יחסים מאוד ארוכה עם דין דוד והוא אדם טוב, אין בו וריד אחד של רוע בתוך הנפש והגוף שלו. אני מודע לטעות שהוא עשה, מודע לטעויות שאני עשיתי ולומד מזה. אני מאמן שמאמין בקשר ישיר מאוד עם שחקנים כל הזמן. אם עושים טעויות, כולם צריכים לדעת להכיל אותן. נבחרת ישראל היא גדולה מכולנו, לא שייכת לאף אחד מאיתנו".
יכול להיות שהסיטואציה של ערן זהבי במכבי ת"א עשתה לך חיים קלים כשלא זימנת אותו?
"לא, אני יכול להגיד לך משפט אחד על ערן זהבי - הלוואי שהיתה לי הזכות לאמן אותו בשנים האחרונות. אחד מגדולי הווינרים בתולדות הכדורגל הישראלי לדורותיו. אני מאוד אוהב אותו ומעריך אותו. אנחנו מדברים על יורו 2028, זה בערך עוד שלוש שנים וחצי, בוא נראה מה יהיה".
אז אתה לא סוגר בפניו את הדלת?
"אני חושב שהוא הרוויח ביושר אדיר, בעבודה, זיעה, הקפדה ו־ווינריות את הזכות להחליט מתי הדלת תיסגר. הוא, רק הוא. אני נותן לו את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו