את הדריכות של כוחות הביטחון הצרפתים ניתן להרגיש באופן מוחשי כאשר מתקרבים לאצטדיון הסטאד דה פראנס. כמות יוצאת דופן של רכבי משטרה ושוטרים רבים מאבטחים את הדרכים המובילות למגרש. בכניסה לסטאד דה פראנס ישנם שלשה מעגלי אבטחה מאוישים בסדרנים ושוטרים, שגם סובב את האצטדיון עצמו. "מעולם לא ראיתי משחק עם כל כך הרבה כוחות אבטחה", אומר עיתונאי מצוות הטלוויזיה של 'קאנאל פלוס', בזמן שהוא מתייצב מול המצלמה ובודק את הציוד שהביא עמו. מעלינו מרחף מסוק וקבוצות שוטרים ממשיכות להפגין נוכחות משמעותית, "אנחנו אמנם שעתיים לפני המשחק אבל אין כאן הרבה אוהדים, זה נראה כמו משחק רפאים". ואכן, שעתיים לפני המשחק מסביב לאצטדיון ניתן לראות בעיקר שוטרים וכמות יוצאת דופן של צוותי טלוויזיה ועיתונאים.
אולם, ככל שמועד המשחק התקרב, התחלנו לראות יותר ויותר אוהדים, חלקם גם מגיעים עם דגלי ישראל: "במטרו הסתרתי את הדגל ואיך שהגעתי לתוך האצטדיון הוצאתי אותו", מספר קלוד יצחק, יהודי צרפתי מפריז שהגיע עם שתיים מחברותיו, גבריאלה וג'ולייט, "אני תומך בישראל ובקיום שלנו. לא ניכנע, יהדות התפוצות חזקה ואנחנו כאן בצרפת כדי להישאר. אף אחד לא יקבע לנו מה לעשות". גבריאלה מצטרפת לדבריו, "מיד אחרי המתקפה באמסטרדם קבוצת הוואטסאפ שלנו, אשר מונה מאות אנשים, געשה והחלטנו להגיע למשחק כדי להראות תמיכה ושאנחנו לא נכנעים לטרור ולהפחדות. 200 יהודים מקבוצת הוואטסאפ יהיו הערב במשחק".
בהדרגה החלו להגיע מספר דו ספרתי של יהודים ותומכי ישראל אשר מלווים במשטרה ולא מעט אוהדים של נבחרת צרפת, וגם של ישראל, שמגיעים באופן עצמאי: "אנחנו לא מפחדים מכלום. אם מוסלמים מסתובבים עם סממנים מוסלמים, למה שאני אפחד להסתובב עם סממנים יהודים?", אומרת שרה, ילידת פריז, אשר הגיעה למשחק עם שתי בנותיה, שני ואלונה. שרה עונדת את סיכת החטופים ומספרת שגם בתקופת האולימפיאדה היא באה לעודד את הספורטאים הישראלים" "אני גאה להיות יהודייה וצרפתית. אנחנו תמיד נהיה כאן בשביל ישראל. עם ישראל חי".
ליד היציע של הישראלים עומדים אסף בר (54) ואלון ברסי (59), שניהם ישראלים שמתגוררים בפריז כבר עשרות שנים, ושניהם מאוהבים בעיר ולא מרגישים תחושה של פחד: "אני מכיר את האוכלוסייה כאן ויודע שאמנם יש כאן אספסוף קטן ומתלהם, אבל זה בסך הכל מיעוט שעושה את כל הבלגן והרעש. סך הכל אפשר לסמוך על המשטרה כאן, הם מנוסים ויודעים לנהל אירועים שכאלה", אומר אלון. לדבריו מצטרף גם אסף: "גם באולימפיאדה הגענו לתמוך בספורטאים הישראלים וסך הכל אין מה לחשוש יתר על המידה כשמכירים את המקום".
בשלב כלשהוא הגיעו האוטובוסים עם האוהדים היהודים והפרו ישראלים. המשטרה אבטחה אותם באופן משמעותי, הקיפה אותם בטבעות אבטחה, וביצעה בדיקות קפדניות לפני שנכנסו לרחבה שמסביב לאצטדיון. וכך, מה שנכון לאסף ואלון שהגיעו לבד, לא נכון לקבוצה של יהודים שמגיעים עם דגלי ישראל.
"מעולם לא חוויתי כזו רמה של שמירה, עצוב לי לחוות את זה", אומר מיכאל סידס (45), תושב עיירה הסמוכה לפריז, בזמן ששוטרים מקיפים אותו ועוד כמאתיים אוהדים שנכנסו יחד איתו כקבוצה, "זה לא נורמלי שמאה שוטרים מלווים אותנו עד השער. עצוב שהגענו למצב הזה. אני מודה למשטרה שאישרה את המשחק ולא ביטלה אותו, אבל זה לא הגיוני שאנחנו נמצאים בכזו מציאות. אנחנו גאים כיהודים להגיע למשחק ולתמוך בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו