אחת הבעיות הנפוצות בכדורגל הישראלי היא להיות "הבן של". אין הרבה כדורגלנים שהצליחו להתקרב לקריירה של אביהם, אבל במשפחה אחת הייתה הצלחה - משפחת כהן. אבי כהן ז"ל היה צריך לחגוג בימים האלה יום הולדת 59 אך נהרג לפני 14 שנים בתאונת אופנוע. בנו תמיר יכול להיות גאה בכך שהמשיך את הקריירה שלו בעולם הכדורגל, וכמו אביו שיחק גם הוא באי הבריטי.
בניגוד לאביו שהמשיך בעולם הכדורגל כמאמן, תמיר בחר להתרחק מכר הדשא לאחר קדנציה קצרה במחלקת הנוער של הפועל רעננה. "אני מתעסק היום בנדל"ן בכל גוש דן ומאוד נהנה מהעיסוקים שלי ולא חושב על כדורגל", הוא מספר ל"ישראל היום".
כמו רבים מתושבי מדינת ישראל, אירועי 7 באוקטובר נגעו באופן אישי גם בתמיר כהן כשכמה חברים טובים שלו נרצחו במסיבה בנובה. "אני חי את העצב והשכול. אני מקווה שהחטופים יחזרו בריאים במהרה ולא נצטרך יותר להתעסק במלחמות".
אתה עוקב אחרי הכדורגל הישראלי?
"אני עוקב בעיקר אחרי הפועל פתח תקווה, שם מאמן בן דוד שלי, עומר פרץ. אני משתדל ללכת ולראות משחקים ולתת לו את התמיכה. רוצה מאוד בהצלחתו".
איך אתה רואה את הקריירה שלו?
"הוא עושה דרך טובה ואיכותית. הוא משתפר עוד מתחילת דרכו בהפועל כפר שלם בליגה א' ורואים את מגמת השיפור שלו בפן העצמי ובפן הקבוצתי. לא הייתי במשבצת של המאמן אבל מדובר בתפקיד קשה וכפוי טובה. אני מאמין בו. הוא מקדם שחקנים ואני רואה עתיד ורוד לקריירה שלו".
אימנת במחלקת הנוער של רעננה. למה לא נשארת בענף?
"שימשתי כמנהל מקצועי תחת עמי ואזנה ברעננה ואף שימשתי כעוזר מאמן בבוגרים של מנחם קורצקי. חוויתי את הכדורגל מהצד של האימון, אבל הקורונה עשתה הרבה שינויים וראיתי מאז שאני לא יכול לתרום את חלקי במערכת והחלטתי לשנות כיוון ועזבתי".
אמרת בעבר שיש חוסר כנות בכדורגל הישראלי ואתה לא נהנה. תסביר למה התכוונת.
"הכל הפך ליותר תובעני, בעיקר מצד התקשורת והרשתות החברתיות. קשה לחיות אורח חיים מקצועני ונראה כי הכוח הגדול נמצא אצל הגדולים. אני לא יכול לתרום ולנסות ולשנות לכיוון תפיסת העולם שלי. האינטרסים מנצחים את הטוב של המקצוע ולכן העדפתי להיפרד מהענף ולהיות מחוץ לכדורגל".
היו לך הצעות במהלך השנים לחזור בתפקידים שונים?
"היו דיבורים אבל לא פיתחתי את זה לשום מקום".
אולי היית צריך ללכת בכיוון של ניהול מקצועי בליגות הבכירות כמו חברך הטוב אלמוג כהן?
"לצערי גם בתחום הזה הכל זה מבחן התוצאה וזה פחות מתחבר אצלי. אלמוג עושה דרך נהדרת. כדי להישאר בטופ צריך אופי מיוחד ויש לו את זה".
בוא נחזור לקריירה שלך. מה ההחלטה הכי טובה שקיבלת במהלך הקריירה?
"עם כל המורכבות שהייתה שם, ההחלטה הכי טובה היא העזיבה של מכבי תל אביב. חתמתי במכבי נתניה כשאבא שלי ארגן לי בבוררות מתווה מיוחד שהשאיר לי אפשרות לעזוב כאשר 3/4 כרטיס נמצא אצלי".
עשית קריירה באנגליה ונראה שלא זכית למספיק קרדיט והערכה ביחס לשחקנים שמשחקים היום באירופה.
"בניגוד לעבר, התקשורת היום הרבה יותר מנפחת והרבה שחקנים יודעים למנף את זה. לא הייתי כזה, אבל זה לא חסר לי ואני לא מצטער על כלום ושמח על הקריירה שלי".
יש החלטה שבדיעבד היית מוותר עליה?
"קשה לי להצביע על משהו משמעותי. אולי בינואר 2013 הייתי צריך לעזוב את הפועל רעננה ולחתום על חוזה של מספר שנים בבית"ר ירושלים ובמקום זה החלטתי להישאר".
כמה אתה מתגעגע לאביך ז"ל?
"אי אפשר להסביר את זה במילים. את החוסר והגעגוע אנחנו מרגישים כל יום במשך 14 שנים, אבל משתדלים לעבוד ולחשוב על העתיד".
עד כמה הוא נוכח ומורגש בחיים שלך גם היום?
"אני לא מאלה שמדברים איתו או חולמים עליו, אבל כן חושב עליו כל יום".
אם הייתה לך אפשרות להגיד לו משפט אחד, מה הייתה אומר לו?
"וואו, התקלת אותי. אני חושב שהייתי אומר שעם כמה קשה וכמה שכואב לעולם לא נפסיק לשמוח. זה המסר שלי".
לסיום, כמה שאלות על כדורגל. מי השחקן הכי טוב ששיחק איתך?
"באנגליה ג'ק ווילשר ששיחק איתי בבולטון, ובישראל יוסי בניון שזה הטופ של הטופ".
מי השחקן הכי טוב ששיחק נגדך?
"וואו, שאלה קשה. שיחקתי מול כל הכוכבים הגדולים כמו פול סקולס, סטיבן ג'רארד, דידייה דרוגבה וג'ון טרי. תיקח את כל השחקנים הטובים ששיחקו בפרמייר ליג באותה עונה ותשים ברשימה".
מי המאמן שהכי השפיע עליך במהלך הקריירה?
"ניצן שירזי ז"ל. כמנהל מקצועי לשעבר וכיום כאוהד שרואה את הבן שלי בהפועל רעננה ואת האחיין שלי בהפועל הרצליה, תפקיד המאמן בעיניי זה לא רק ניהול משחק, אלא בעיקר לזהות את השחקנים ואת העמדה הנכונה ביותר עבורם. לדעתי ניצן עשה לי את הקריירה כאשר בגיל 14 שינה לי תפקיד וממגן שמאלי בינוני הפך אותי לקשר טוב שהגיע לפרמייר ליג".
המשחק הגדול בקריירה?
"הרגע הכי גדול היה במשחק מול ארסנל כשנכנסתי כמחליף בדקה ה-89 וכבשתי שער ניצחון בדקה ה-95. אני זוכר שהורדתי את החולצה ושם הייתה התמונה של אבא שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו