הפרעות שעברו אוהדי מכבי ת"א באמסטרדם בחמישי בלילה בשבוע שעבר אחרי ההפסד של קבוצתם מול אייאקס לא יורדות מסדר היום, ובצדק. אירוע קיצוני שכזה, שבו אוהדי כדורגל חפים מפשע מותקפים על רקע לאומני וגזעני, כאשר כנופיות של צעירים ממוצא מזרח־תיכוני ובעיקר צפון־אפריקני רודפות אחריהם ברחובות, מתשאלות עוברים ושבים למוצאם כדי לתקוף ומתעדות הכל ברשתות החברתיות - לא קורה כל יום.
אחרי שכל מנותקי הקשר אותרו, הפצועים קיבלו טיפול ובמזל שום אדם לא קיפח את חייו, שלב הסקת המסקנות מעלה תהיות - איך זה קרה, איך תפקדה משטרת אמסטרדם, ואיך תפקדו מועדון מכבי ת"א, שגרירות ישראל בהולנד, משרד החוץ והגופים שאמונים על ביטחונם של ישראלים בחו"ל, באירוע הזה.
במקביל, הגינוי הרפה של אופ"א ודום השתיקה של פיפ"א ביחס לאירועים מחרישי אוזניים. העמדה ה"ניטרלית", הרווחת באירופה, כוללת באירוע גם את התקריות של תלישת דגלי פלשתין ושירי השטנה לעזה על ידי חלק מאוהדי מכבי, והופכת את ההתמודדות של ישראל עם האירוע לקשה ביותר.
כדי להבין איך אירוע כזה קורה בכלל ועל איזה בסיס הוא יושב, צריך לבקר ביציעי המזרח התיכון וצפון אפריקה, ולהבין את הלך הרוח בעולם הערבי כלפי ישראל הרבה לפני 7 באוקטובר, וכמובן ביתר שאת אחריו.
השנאה לישראל בקרב קהילות מזרח־תיכוניות באזור ובאירופה היא תופעה מוכרת זה שנים. שנים של חינוך לבורות במדינות ערב כי ישראל היא קולוניה ועריצה, ושהיהודים הם נטע זר במזרח התיכון ושורש כל רע, עוד מימי גמאל עבד אל־נצר, הנשיא המצרי בשנות ה־50 וה־60, עשו את שלהן והתחברו לתיאוריות אנטישמיות עם העמקת הסכסוך הערבי־ישראלי וההזדהות הערבית עם פלשתין.
ב־2019 אחד משירי האוהדים הפופולריים ביותר בעולם הערבי היה "רג'אווי־פלשתיני", שיר שכתבו האולטראס של ראג'ה קזבלנקה במחווה למאבק הפלשתיני. "כבר שנים שהלב עצוב איתך, והעין דומעת, פלשתין האהובה, איך הערבים ישנים, הארץ יפה מתקוממת, שאללה ישמור עלייך, מהדיכוי והאויבים, והיהודים ששולטים בך".
השיר הזה, על מילותיו הקשות לאוזן ישראלית, הפך ללהיט וזכה לגרסאות ולקאברים מכל הקהלים של המועדונים הגדולים בצפון אפריקה. במאורעות "שומר החומות" ב־2021 ההזדהות של אוהדים וכדורגלנים מרחבי האזור היכתה גלים; ב־2021 בטקס הפתיחה של הגביע הערבי, טורניר רשמי שפיפ"א ארגנה בקטאר כשנה לפני המונדיאל, ההמנון הפלשתיני נוגן באצטדיון עם כל הסממנים הלאומיים לקול תשואות הקהל; שנה אחר כך, במונדיאל, אף שהנבחרת הפלשתינית לא היתה בכלל באירוע, הדגל הפלשתיני היה הדגל השכיח ביותר ברחובות דוחא בקרב קהלים של כלל הנבחרות, והפך לסמל בינלאומי.
כצפוי, מאז הטבח של 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, במגרשי הכדורגל בכל האזור צצו אינספור מחוות לפלשתינים ולמאבקם - החל בתפאורות של דובר חמאס, דרך ציורי פורטרט ענקיים של נסראללה בעיראק ועד דיוקנו של סינוואר במשחק במרוקו.
בשנה האחרונה, כל צעיר ערבי במזרח התיכון ובעולם מוצף ברשתות החברתיות במראות הקשים של הרוגים מהמלחמה בעזה, שמעטים בישראל חשופים או נחשפים אליהם, ויחד עם ההסתה האדירה נגד ישראל מערוצי התקשורת הערבית הגדולים - אלו הכינו את הקרקע לתקיפה המאורגנת המזעזעת שראינו באמסטרדם.
כך בדיוק הכוכב של נבחרת מרוקו וגלאטסראיי, חכים זייש, הרגיש בנוח לשתף סרטוני אלימות נגד אוהדי מכבי יחד עם הכיתוב "כשלא מדובר בנשים ובילדים, הם בורחים" - ולהפוך לגיבור.
צריך להבין: התקיפה הזו יושבת על אידיאולוגיה קיצונית, שבעת המלחמה הקצינה יותר, ושבין השאר משרתת מטרה גדולה יותר בשדה הכדורגל - להרחיק ולהשעות את ישראל מהמפעלים הבינלאומיים.
כבר ביום שישי ההתאחדות הפלשתינית פרסמה פנייה רשמית לפיפ"א ולאופ"א, בניסיון לעודד את ההתאחדויות להרחיק את ישראל מתחרויות בינלאומיות כדי למנוע "מצבי אלימות" כאלה. "אנחנו מזועזעים מסדרת האירועים האלימים באמסטרדם, שהתחילו באלימות, בגזענות אנטי־פלשתינית ובאסלאמופוביה על ידי מכבי ת"א", נכתב בהודעה המרגיזה. "כפי שהדגמנו בהצעה האחרונה שלנו לקונגרס פיפ"א, פיפ"א לא יכולה לערוב לביטחון אוהדים במשחקים המערבים קבוצות ונבחרות ישראליות... המצב הזה דורש התערבות דחופה".
ביורו האחרון ניכר היה כי אירופה השתנתה. זו כבר לא "אירופה הקלאסית". זה היה נכון להרכבי הנבחרות, ונכון גם לערי גרמניה שמזמן לא מאוכלסות בגרמנים בלבד, אלא בתושבים רבים ממדינות מוסלמיות, שרבים מהם עשויים להזדהות עם רעיונות כמו הנ"ל. זה נכון גם לצרפת, לבלגיה ולמדינות נוספות.
עשרות אלפי ישראלים נוהגים לפקוד משחקי כדורגל באירופה כל שנה. עכשיו זה עשוי להשתנות, פשוט כי ללכת בערים הגדולות ביבשת עם דגל ישראל, לשיר בעברית, ללבוש סממנים יהודיים או סתם להיות יהודי ברחוב בלילה בקרבת אוהדים ישראלים - יכול להידרדר באופן קשה ביותר. ולראיה הודעת המל"ל שיצאה אמש, הממליצה לישראלים להימנע באופן גורף מלהגיע למשחקי ספורט בהשתתפות ישראלים בחו"ל, בדגש על המשחק בצרפת ביום חמישי.
ללא תגובה משמעותית מהרשויות ההולנדיות והאירופיות, ובתוכן גם אופ"א ופיפ"א, מעבר לפגיעה בחפים מפשע - הפעולה הזו עלולה לקרב את הבידוד של ישראל בעולם הספורט, ואולי לגלוש לתחומים נוספים.
חוסר תגובה ביד חזקה במקרה הזה הוא כיד הדוחפת את כדור השלג במדרון. במוקדם או במאוחר הוא יגיע לפתחן של פיפ"א ואופ"א, ויעמיד אותן למבחן. אז נראה את התוצאות של המלחמה ששטפה את חיינו, של ההסתה והזעם נגד ישראל. זעם שהיה במשך שנים, בצד או מאחורי הקלעים, על אש קטנה, ומאז 7 באוקטובר קיבל דרור ותדלוק עם המלחמה, עד שהגיע לממדים שראינו ביום חמישי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו