הפוגרום שעברו אוהדי קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב ברחובות אמסטרדם גרם להלם גדול בישראל בכלל ואצל חובבי הענף בפרט. הזעזוע העמוק שעובר על כולנו לגיטימי, אבל מי שלא חווה את הדברים מקרוב, לא באמת יכול להבין עד כמה האירוע הזה היה קשה.
מי שהרגיש את האירועים על בשרו ויכול לתת עוד פרספקטיבה על הלילה הנוראי שעברו אוהדי האלופה בהולנד, הוא טום ג'ורג', בן 26 מבאר יעקב, שטס ללוות את קבוצתו האהובה יחד עם אחיו ושני חבריו טובים, שמנויים למשחקי מכבי לאורך שנים.
"כשראינו שיש משחק של מכבי נגד אייאקס הפכנו את העולם כדי לטוס. אתה לא יודע איזה קשרים הפעלתי כדי להשיג כרטיסים למשחק. ראינו את זה כהזדמנות של פעם בחיים, למרות ששניים מאיתנו היו כבר חמש פעמים באמסטרדם ושניים היו שלוש פעמים. אנחנו מכירים את העיר הזו מצוין, אבל היה לנו ברור שללוות את מכבי למשחק זה משהו אחר לגמרי", פתח טום את דבריו בשיחה עם "ישראל היום".
"הגענו לאמסטרדם כבר ביום שני, התחלנו את הטיול בכיף, נהנו מכל הטוב שיש לה להציע, אבל מיום רביעי התחלנו להרגיש שהאווירה קצת יותר מתוחה. התחלנו לספוג מבטים מאנשים, היו כמה אנשים שצעקו לעברנו 'פאק ישראל' אבל לא הגבנו. אני לא חלק מארגון "הפנאטיקס", אבל אני חושב שהדעות והדרך שלי היא דומה מאוד לשלהם ולמרבית האנשים שהגיעו לשם.
"התייחסנו להולנדים בכבוד. לא העזנו להתנהג לא יפה. גם אתמול בזמן המשחק לא היו התרסות, לא היה שום דבר שהגיע מהכיוון שלנו. בסוף כמו שרוב האנשים יודעים, זו עיר שאנטי. לא באנו לחפש בלאגן. עשינו את כל הדרך הזו בזמן מלחמה בשביל הקבוצה שלנו. בטח לא להתריס".
"ביום של ההתכנסות בכיכר דאם ובצעדה היתה אבטחה מטורפת שכללה פרשים, ניידות. השוטרים שם הקיפו אותנו מכל עבר, לא נתנו לאף אחד להתקרב, היו פרו-פלשתינים שניסו לעשות פרובוקציות וירקו לכיוון שלנו אבל עצרו אותם, הכניסו אותם לניידות מהר והעיפו אותם משם.
"לפני המשחק הרגשנו כמו מלכים. ברכבת לא שילמנו כסף, פתחו בשבילנו את כל הקרונות והרכבת נסעה מהסנטרל ישר עד לאצטדיון בלי לעצור באף תחנה. במהלך המשחק לא היתה בעיה או הפרת סדר. בדקת הדומייה לפני שריקת הפתיחה לזכר ההרוגים בוולנסיה, לא פצינו פה. הייתה אווירה מחשמלת. נהנינו מאוד למרות התוצאה של הקבוצה".
הבלאגן הגדול כאמור, לפי טום, הגיע לאחר המשחק. "המשטרה ליוותה אותנו לכיוון הרכבת, אבל כאן הרכבת לא הייתה רק שלנו. כל אחד היה אדון לעצמו והמשטרה ההולנדית העלימה עין. לא הייתה משטרה ברחובות וברגע שאנשים ירדו מהרכבת התוקפים חיכו בקבוצות של 30-40 אנשים עם כלי נשק – סכינים, אולרים, אגרופנים וממש חיפשו ישראלים. לא עניין אותם שזה אבא עם ילד קטן, גבר צעיר עם בת הזוג שלו או בילד שהיה עם אמא שלו".
"אנחנו כחבורה של כמה אנשים ירדנו בתחנה ליד הדאם סקוור, התקדמנו קצת ואז ראינו גוש של אוהדי מכבי, אז הלכנו איתם, היינו כמה עשרות ואז התחיל בלאגן מטורף. רצנו אלינו אנשים מכל הכיוונים, מאות של אנשים וראית אנשים שרצים לכל מקום כדי להימלט. לא יכולנו להתעמת או להתנגד, הם רצו לתפוס בודדים, להרביץ להם, לכייס אותם.
"ראיתי אנשים שמקבלים מכות רצח, אנשים נשברים על הרצפה ובועטים בהם בלי הפסקה. זו תחושה שאי אפשר להסביר במילים, בטח בשנת מלחמה. שנה אחרי מה שעשו לנו בארץ שלנו, פתאום אנחנו חווים דבר כזה בחו"ל. אני בעצמי ספגתי בוקס בפרצוף אבל הצלחתי לברוח למלון ויתר החברים שלי יצאו בלי פגע, אבל יש אנשים שנפצעו בצורה קשה".
טום ויתר חבריו כבר הספיקו לנחות בישראל אבל הטראומה והמסקנות שהם יסיקו מהאירועים תלווה אותם תקופה ארוכה. "בתור בנאדם שהיה ארבע פעמים באמסטרדם, אני יכול להגיד שאני לא מתכוון לחזור לשם. הולנד בבעיה כמו גרמניה וצרפת, עם מלא צעירים רדיקלים שרק מחפשים לעשות בלאגן וצרות. אנחנו בהלם. זה סימן אזהרה לישראלים, לאירופה כולה. הייתה חוויה לא נעימה בכלל. לא מאחל לאף אחד לעבור את זה".
"אני חושב שזה מחזיר אותנו לתקופות אפלות מאוד. זה לא משהו שמנהיגים, אזרחים וגם הספורטאים יכולים לעבור עליו לסדר היום. זה היה הבית השני שלנו, אבל יש שסע פנימי שגורם לאסלאם להשתלט על מקומות. זו מחלה שאי אפשר לתאר.
"בניגוד לעבר, היום יש לנו מדינה ואנחנו יכולים להגן על עצמנו. אני קורא לאנשים שעשו לנו את זה שיגיעו לישראל ואז נראה אם הם כל כך אמיצים. אני מקווה שכל הפצועים ירגישו טוב ואם יש אנשים שנלקח מהם כסף או דברים חשובים, שזה יחזור אליהם במהרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו