בית''ר ירושלים הגיעה למשחק מול הפועל חדרה כמו מטפס הרים שכבש את הפסגה עם ניצחונות מול מכבי חיפה ומכבי תל אביב ואז יורד למטה וצריך לטפס מחדש. זה לא פשוט גם לקבוצות מנוסות יותר בטיפוס למעלה, אבל בית''ר עמדה במשימה בצורה מרשימה ולפחות זמנית, היא עלתה למקום הראשון עם 0:4 מרשים (ומשחק חסר מול בני סכנין).
פטריק טוומאסי פתח את ההצגה עם שער מוקדם (7) בבעיטה חופשית ומאותו רגע, האוויר בדרך לפסגה לא הרגיש דליל. ירדן שועה (31, פנדל), טימוטי מוזי (60) ועדי יונה (75) השלימו את התבוסה לחדרה. בית''ר טיפסה אולי לפסגה והשאלה האם היא תוכל לשמור על זה לאורך זמן, אבל ברק יצחקי רואה את הקבוצה שלו כמעט בקצה גבול היכולת שלה והדברים התחברו מהר מהצפוי.
עשרה שערים בשלושה משחקים האחרונים, כולל שלישיות על מכבי חיפה ומכבי תל אביב, זה משהו שבבירה לא ראו הרבה מאוד שנים, אם בכלל. מול חדרה, יצחקי נתן לשבעה שחקני התקפה לפתוח בהרכב וזה לא פגע בקבוצה, אלא להיפך. הכישרון לא בא על חשבון משמעת טקטית, שתי תכונות שהיו כמו שמן ומים מזה יותר מעשור עבור בית''ר.
חדרה נותרה במקום האחרון והכרטיס האדום שספג עבדולאי סיסה (68) הוסיף להתפרקות. מה חדרה בכל זאת יכולה לקחת מהמשחק הזה? היא כנראה הקבוצה היחידה בעולם שביום רביעי אחד השחקנים שלה יצא מלחימה בלבנון ובשבת כבר נכנס כמחליף. מנשה זלקה זכה לתשואות גם (אולי בעיקר) מאוהדי בית''ר. ת'כלס, יש ניצחונות גדולים באמת והם לא קשורים לכדורגל.
