אחרי תמונת המציאות הלא נעימה שקיבלנו באדיבות נבחרת ישראל (להגנתו של רן בן שמעון ייאמר שזה בלתי אפשרי לשחק בלי 7 שחקני ההגנה הראשונים שלך, אבל זה לטור אחר), נוכל להתנחם בשבת עם חזרתה של ליגת העל - ישירות עם המשחק הכי גדול שיש לכדורגל שלנו להציע.
בעונה שעברה, המשחקים בין מכבי תל אביב למכבי חיפה נטו לכיוון של הירוקים, ובאף אחד מחמשת המפגשים לא הובקעו יותר משני שערים. יש לי תחושה שהעונה, עם שני מאמנים שחושבים בעיקר התקפה, הדברים ייראו אחרת.
אז לקראת מפגש הפסגה באצטדיון טדי, הנה שלושת המאבקים העיקריים בעיניי שעשויים להכריע לא רק את זהות המנצחת בשבת, אלא אולי גם את זהות האלופה בסיום העונה.
דרך האמצע
לרוב, משחקי עונה בין שתי קבוצות שמכירות היטב האחת את רעותה מוכרעים באחד משני אופנים: הראשון זה הקרב הטקטי בין מאמנים (אגיע לזה בהמשך) - הפתעה בתחילת משחק, שינוי הרכב, מערך או סגנון לחץ; והשני הוא הקרב על השליטה בקצב, כלומר הקרב על מרכז השדה. במקרה של שתי הגדולות שלנו, זה המאבק בין שני שחקנים דומים בתכונות שלהם, שיכולת טובה מצידם משפיעה בצורה אקוטית על המשחק של הקבוצה.
בעונה שעברה מכבי חיפה ניצחה את מכבי תל אביב במרכז השדה. יוריס ואן אובריים לא הצליח לחטוף כדורים ולהניע את הכדור היטב, מחמוד ג'אבר נטרל את דור פרץ, עלי מוחמד עשה עלי מוחמד והצהובים התקשו באזור שבו פירקו את רוב הקבוצות.
כשמכבי תל אביב בנתה את הקבוצה שלה העונה, היא חיפשה תואם עלי מוחמד. למרות העונה הנהדרת של ואן אובריים, לצהובים היה חסר שחקן שמכסה שטחים לפני הבלמים, ששובר קווים בכדרור, שמגיב באינטנסיביות לאיבודי כדור ובעיקר שיודע לממש חטיפות ליציאה למעברים. את כל אלו מצאו הצהובים באיסוף סיסוקו, שפתח את העונה בצורה מרשימה.
המפתח של שתי הקבוצות לניצחון במשחק הזה הוא היכולת של הקשר האחורי לשחרר את שני השחקנים לפניו למשחק ההתקפה. ההצטרפויות של פרץ, התנועות מקו שני של ג'אבר, הוורסטיליות בתנועה של קניקובסקי והיכולות של סבע לשחק בין הקווים ולאיים מקו שני. מי מהשניים שיבלוט יותר - סיסוקו או מוחמד - הוא גם זה שיהיה הכי משמעותי בקביעת זהותה של המנצחת.
הקרב על הקו
בניגוד למאצ'־אפ הקודם, כאן ממש מדובר במאבק ישיר בין שני שחקנים שישחקו על אותו קו. תחת ז'ארקו לאזטיץ', דוידה הפך לאחד משחקני הכנף הטובים בליגה. מנגד, אנסימבה השתלב מהר אצל הירוקים ויוצא טוב קדימה, אבל מורגש שהוא לוקה במשחק ההגנה ושמערך של שלושה בלמים מחמיא לו הרבה יותר.
מבחינת לאזטיץ', הוא יקווה לתפוס את אנסימבה בעמדה גבוהה כדי להוציא את דוידה במהירות מול הבלם השמאלי ולייצר שטחים להצטרפויות של פרץ. ובצד של בכר חשוב שדוידה ירדוף ויעבוד בהגנה, כדי להתיש אותו ולצמצם את הנוכחות ההתקפית שלו, מה שיקשה מאוד על האלופה לייצר מצבים דרך האגפים.
מוחות כדורגל
כאן אנחנו מגיעים למאבק הכי מעניין: הקרב בין המאמנים. כבר הרבה שנים לא היה לנו "קרב מוחות" כזה בין שני מאמנים כל כך איכותיים ומגוונים, שמתמודדים ראש בראש במאבקים בין שתי הקבוצות.
בזמן קצר, לאזטיץ' הצליח להשתלט על הקבוצה, לייצר מערך התקפי והגנתי ברור ולהפוך את מכבי תל אביב לקבוצה מאורגנת, שיודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה כמעט בכל מצב במשחק.
מנגד, בכר חזר אחרי חוויה לא מוצלחת בסרביה, וקיבל מכה מקצועית בתחילת העונה עם הדחה מביכה מאירופה. הוא התמודד תוך כדי תנועה עם שינויים גדולים בסגל שייתרו לחלוטין את כל תקופת ההכנה, ועדיין הצליח לייצר את פתיחת העונה הטובה ביותר בעונותיו במכבי חיפה.
בצד הירוק, הדילמה העיקרית היא בעמדות הבלמים. פדראו וסירוטה עושים עבודה טובה, ויחד עם פיינגולד, שעשה קפיצת מדרגה נוספת העונה, נותנים לחלק הקדמי הרבה שקט. מצד שני, שון גולדברג חוזר, והוא ועבדוליי סק גורמים לבכר כאב ראש חיובי. יהיה מעניין לראות אם בכר ימשיך עם אותו קו הגנה, או שמא יחליף את סירוטה בגולדברג וייצר קו הגנה חדש.
מנגד, גם לאזטיץ' יכול לשחק עם שלושה בלמים, ובמקרה כזה שלמה, אסנטה וסטואיץ' ישחקו יחד, מה שישחרר את יחזקאל (שחוזר מפציעה) ואת דוידזאדה קדימה ויגרום לירוקים לחשוב. לאזטיץ' השתמש בעבר במערך דומה, ומי שהפך אותו למגוון ומפתיע יותר היה סטואיץ', שכל הזמן נדחף לקישור.
בשורה התחתונה, הטייק הראשון למשחק העונה נראה מבטיח. ההחלטה החכמה של מכבי תל אביב להעביר את המשחק לטדי תספק יופי של תפאורה, ונקווה שרמת הכדורגל תתאים את עצמה ותיתן לנו את מה שהכדורגל צריך ויכול לספק לנו בימים אלו - ניקוי ראש ובריחה מושלמת מהמציאות הלא פשוטה שאנחנו חיים בה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו