אלמוג כהן פותח הכל: "הרב אמר לי שהכי נכון לי ללכת לבית"ר ירושלים"

מערכת היחסים עם ברק אברמוב ("הוא מסיים כל שיחה בצמד המילים 'אני מאחוריך'") • הציפיות מהעונה ("לא נדבר על אליפות, אנחנו עוד לא שם") • ודחיית מכבי תל אביב: "היתה לי הצעה, אבל הלכתי עם הלב" • המנהל המקצועי של הקבוצה מהבירה בראיון מיוחד

אלמוג כהן. צילום: אורן בן חקון

סמוך לשעה 8 בערב אלמוג כהן יוצא ממתחם האימונים בבית וגן לכיוון ביתו בנתניה. המנהל המקצועי של בית"ר ירושלים נמצא בבירה בכל יום משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב, כך הוא מאמין, ישנה יחד עם הצוות המקצועי שלו דפוסי עבודה ובהמשך גם יגיעו תוצאות מתאימות.

"כשאומרים עבודה קשה, צריך לעשות ולא רק לדבר", הוא מסביר בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "קמתי הבוקר ב־7 ונסעתי לירושלים, גם בנסיעה הביתה הראש חושב כל הזמן מה הלאה, מה עושים מחר ואיך משתפרים".

אלמוג כהן שיחק הרבה שנים בגרמניה, בנירנברג ובאינגולשטאט, שם למד מהו מנהל מקצועי ומראשית דרכו במכבי נתניה ניסה להנחיל את התפקיד גם בישראל, אם כי לדעתו יש הרבה הבדלים. "המקום היחיד שיש ספורט דירקטור הוא גרמניה", הוא מספר, "בארץ זה כמו מנהל טכני, סקאוט ראשי שאחראי על בנייה. אני רואה את עצמי כמנהל מקצועי, כמו בגרמניה, שרואה וקובע דרך למועדון. עובד יחד עם המאמן, נמצא בכל אימון. בגרמניה, אגב, המנהל המקצועי יושב על הספסל וממש מעביר הוראות. כאן זה קצת שונה".

מה ההבדלים בין מכבי נתניה לבית"ר ירושלים?

"בסופו של דבר אני מרגיש את אותה עבודה - פשוט העוצמות והגודל של המועדון שונים. מגיע שאפו על כל השינוי הזה לברק אברמוב, הוא זה שדחף לשינוי והרגשתי שהוא רוצה לעשות משהו ענק. אני שמח שהוא האמין בי כמי שיעשה את השינוי הזה. זה התחיל ממינוי ברק יצחקי למאמן וככה התקדמנו ושיפרנו כל היבט במועדון. זה נוגע בדברים הקטנים, מלבוש ועד הדבר הכי גדול, הציוד והדשא בבית וגן, כל פרט ופרט".

אלמוג כהן, צילום: אורן בן חקון

אבל בכל זאת מרגישים משהו שונה סביב בית"ר העונה, וזו לא התלבושת או הציוד בבית וגן.

"מה שהרגשתי שהשתנה זה בעיניי ה'וייב' עם הקהל. אני מכיר את הקהל. מהשנייה הראשונה ועד היום, ברוך השם, הם מאחורי הקבוצה באש ובמים, דוחפים בכל מגרש בכמויות פסיכיות. אמרו שכשנפסיד הקהל יגמור אותנו, אבל הפסדנו לטבריה והקהל תמך. הוא מעריך את העבודה. אוהדי בית"ר אומרים תמיד שזה 'באש ובמים', אז ההרגשה הפעם שזה באמת ככה".

מה מידת המעורבות של ברק אברמוב בהחתמת שחקנים?

"כל מי שהגיע לבית"ר ירושלים אלה החלטות שלי בגיבוי של ברק. האחריות היא עלי, אני הבאתי את המאמן והשחקנים, אבל אני לא עובד לבד. לברק אברמוב יש מילה ולברק יצחקי יש מילה. אם אני אחשוב על שחקן ואני מאמין בו, אלך איתו עד הסוף כי האחריות היא שלי. גם אם משהו לא נראה לברק, בסוף הוא הולך איתי. לפעמים הוא אומר לי 'אני לא יודע' ובסוף הוא מסיים עם צמד המילים 'אני מאחוריך'. זה עושה לי טוב, תחושה שיש אמונה בדרך ובהחלטות".

כולם אומרים שהיה השנה קשה להחתים שחקנים, בעיקר זרים. אצלכם זה הרגיש אחרת. הבלם הצרפתי מרסלן חתם בתחילת הקיץ, פטריק טוומאסי ואחרים. איך זה קרה?

"אני בן אדם מאוד מאמין, תודה לבורא עולם שכל מי שרצינו ישר החתמנו. האופציה הראשונה למשל היתה פטריק טוומאסי, ישר הסתדר, רצינו את מרסלן וישר הוא חתם. לא בכל חלון זה ככה. כאן הכל הלך חלק. ברק אברמוב הלך איתי בהכל. מערכת היחסים איתו היא משהו שקשה לי להסביר, כשיש קליק אז זה עובד. אני מתקשר אליו בכל שעה ואנחנו מדברים על הכל, לא רק על כדורגל. אני מרגיש שיש לי גב מלא ממנו, בא כל בוקר לעבודה וכיף לי".

אז אתה אומר שיש סגל טוב, שכל מי שרצית הגיע, הקהל מאחורי הקבוצה, בית"ר מועדון גדול. אם כך, הציפיות הן לקחת תארים בדגש על אליפות?

"אנחנו מצפים לבוא ולנצח כל משחק. אין מה לצאת בהצהרות שהן לא ריאליות. המטרה העיקרית היא להיות בפלייאוף העליון ומשם נתקדם. כרגע להגיד אליפות זה ללכת למקומות לא נכונים. גם ברק יצחקי וגם אני רוצים לדבר על אליפות, אבל זה לא נכון.

"גביע למשל זה ריאלי. אליפות זה לא להגיד, זה להיות שם מהתחלה עד הסוף. זה תהליך שאתה בונה אותו. מקום שלישי, מקום שני, להיות בתחרות עד הסוף ואז להיות מוכן, לחזק איפה שצריך וכן אפשר להתחרות. אף אחת מהאלופות בשנים האחרונות - לא מכבי ת"א, לא ב"ש ולא מכבי חיפה - לא לקחו ישר אליפות. הן הפסידו, קיבלו בראש, היו במקום השני, ואז בום, הכל התחבר.

"אם בית"ר ירושלים תרצה להיות שם, זה התהליך. אי אפשר לקפוץ ממקום 12 לאליפות, זה לא שם. זה לא לסטר ולברקוזן כי זה אחד למאה, או עירוני ק"ש שזה אחד לאלף. לברקוזן, למשל, תמיד היו למעלה, אבל לוזרים נצחיים. סימון רולפס המנהל המקצועי וצ'אבי אלונסו המאמן עשו את השינוי הזה".

שחקני בית"ר ירושלים, צילום: דני מרון

על איזה שינוי אתה מדבר? אני מנסה להבין לאן בדיוק אתה מכוון את בית"ר ירושלים.

"בית"ר זה מועדון ענק, יש לו קהל שמגיע לו הכל, אין משהו שלא מגיע לו. ההרגשה שאנחנו מקבלים, גם אני וגם יצחקי, זה משהו שאין להסביר במילים. אבל אתה צריך קודם לבנות קבוצה מנצחת, כזו שגם במשחק פחות טוב יודעת לנצח ואנחנו עוד לא שם. לא חוכמה לנצח כשאתה טוב.

"מכבי חיפה עשו משחק בינוני ונתנו ארבע לקריית שמונה. מכבי תל אביב לא היתה מאה אחוז מול הפועל באר שבע והפועל ירושלים ועשתה שש משש. אנחנו עדיין לא במקום הזה. כן נהיה בצמרת הגבוהה בעונה הזאת. מול אף יריבה לא נבוא ונגיד שאנחנו נחותים, גם לא מול מכבי חיפה במשחק הקרוב".

גם ברק אברמוב חושב כמוך?

"לברק תהיה הסבלנות הזאת. הוא וכפיר אדרי באו ובחרו את האנשים שיעשו את התהליך הזה".

ברק אברמוב, צילום: אורן בן חקון

"הרבה דברים בערו בי"

המינוי של אלמוג כהן בבית"ר ירושלים הושלם בפברואר, אך מתברר שמאחורי הקלעים היו כמה רגעים שבהם הרגיש שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה. "זה נכון", הוא מודה, "הייתי מדבר עם ברק בכר, שהוא חבר שלי, ואמרתי לו 'שמע, יום אחד אני אהיה בבית"ר'. אמרתי לו שאני רואה שם משהו מיוחד, הזיקה של המועדון הזה לדת, ירושלים עיר הקודש, הרבה דברים שבתוך־תוכי בערו בי.

"כשהייתי במכבי נתניה ושיחקנו מול בית"ר ירושלים מאוד רציתי את הגביע, אבל הפסדנו. אני זוכר מהמשחק הזה את השלט שהיה פרוס ביציע של אוהדי בית"ר שעליו היה כתוב 'זה היום עשה אדוני נגילה ונשמחה בו'. זה משהו שאין לתאר.

"דיברתי עם הרב שלי, רפאל רובין מנתניה, והוא אמר לי שהוא חושב שהכי נכון בשבילי ללכת לבית"ר ירושלים. היתה לי אופציה לקחת את מחלקת הנוער של מכבי ת"א, יש לי מערכת יחסים מצוינת עם בן מנספורד, או את הניהול המקצועי של בית"ר ירושלים, והלכתי איתו ועם הלב, לקחתי את בית"ר".

החלטת לקחת איתך את ברק יצחקי כמאמן והוא התלבט, מדוע?

"הוא לא התלבט אם לקחת את בית"ר, הוא רצה לבוא בקיץ. הוא התלבט כי הקבוצה היתה במומנטום כל כך רע, אז זה גרם לו למחשבות. הפסדנו דרבי בדקה ה־96, היה מומנטום של ירידת ליגה אבל הייתי בטירוף שהוא יבוא. בסוף הוא בא, ידעתי שהוא יאמן ושיש לו את התשוקה, שהוא מתחבר לדרך שאנחנו רוצים.

"אחרי שהוא עזב את מכבי תל אביב אמרתי לו 'נעבוד יחד' ומהר מאוד זה קרה. הוא ישב אצלי בבית עוד לפני שהוא מונה באופן רשמי, היה חיבור מהשנייה הראשונה. מה שמשך אותי שיש בו אומץ, כמוני, לחשוב מחוץ לקופסה. זה אומר לתת לירין לוי לשחק בלי לפחד אם הוא מאמין בו. הוא בא מהנוער של מכבי חיפה ישירות להרכב שלנו, בלי פחד. זה אומר לשחק כדורגל התקפי ולהאמין שהדרך מנצחת הכל. כשאתה יודע מה אתה רוצה מהקבוצה שלך זה יצליח".

אלמוג כהן וברק יצחקי, צילום: אורן בן חקון

נתתם לירדן שועה את סרט הקפטן, אבל יש לו סעיף שחרור של 1.2 מיליון יורו. מה האופציה להשאיר אותו, ואיך אתה רואה את העתיד שלו בבנייה שלכם?

"ידענו שיש סעיף, אבל כל עוד ירדן פה הוא אחד הכוכבים הכי גדולים של הקבוצה הזאת. ידענו שהוא יהיה פה. לגבי העתיד, אם זו אופציה אז נממש אותה ואם לא אז יש לו חוזה לשנתיים".

ירדן שועה, צילום: דני מרון

איך אתה מסביר את השינוי והירידה במשקל של מיירון ג'ורג'? זה כאילו שחקן חדש?

"ברגע שברק יצחקי ואני באנו לשבוע הראשון של האימונים היתה לנו בעיה בעמדת החלוץ. ברק חשב שנהוראי דבוש צריך לפתוח, ואחרי שבוע באנו אחד לשני ודיברנו על מיירון ג'ורג'. עשינו לו משטר של חודש, תזונאית וכל מה שצריך. הוא הוריד יותר מ־10 ק"ג ומאז הוא פורח. ידענו שיש לו את הפוטנציאל. הוא נראה מדהים. ברק יצחקי היה חלוץ ענק והוא אמר לי 'יש בו משהו מיוחד. נעשה איתו א', ב', ג' והוא יהיה אמאל'ה'".

מיירון ג'ורג', צילום: דני מרון

המדינה עוברת שנה קשה עם המלחמה, יותר מ־1,500 הרוגים ונרצחים, חטופים שעדיין בעזה. ספר איפה זה פוגש אותך בתוך הכדורגל.

"זה מאוד קשה, כמובן, באופן יחסי לדברים גדולים יותר. באתי לבית"ר ירושלים, הייתי בטקס לזכר הנרצחים, ואתה רואה כמה אוהדי בית"ר הלכו, 102 הרוגים ונרצחים, כמה מטובי בנינו איבדנו ובכיתי. כל מילה שאגיד לא תתאר את עומק הצער והכאב של המשפחות השכולות. יש לנו זכות גדולה שהמשפחות האלה מקבלות רגע קטן של אושר באמצעותנו, אני מודה על הזכות הזאת כל יום לבורא עולם. זאת הזכות הכי גדולה כשחקן או כאיש מקצוע. אני לא זוכר שבכיתי מאז שאמא שלי נפטרה, עד אותו הרגע שערכנו את הטקס לכל הנופלים אוהדי בית"ר, התפרקתי שם".

מה לאחל לך לקראת השנה החדשה?

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"קודם כל שנהיה בריאים ושתהיה לנו הזכות לשמח כמה שיותר אנשים, שנשמע בשורות טובות, שתהיה אהבת חינם בינינו, אחדות, לעשות טוב לאחר במקום שאתה נמצא בו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר