חן עזרא בן ה-35 פרש ממשחק פעיל לפני כשנתיים, ובעיני רבים נחשב לאחד השחקנים המוכשרים בדורו - וגם לאחד הפספוסים של הכדורגל הישראלי. עזרא בחר שלא להמשיך בכדורגל כמו חברו הקרוב אלמוג כהן. בדומה לכהן, גם עזרא התקרב לדת, ואף לומד בכולל, אך נראה כי הרומן בינו לבין בורא עולם היה שם מאז ומתמיד.
"אני מגדיר את עצמי יהודי שרוצה להתקרב כמה שיותר לבורא עולם, וזו באמת לא קלישאה. אני לא מתחבר לכל הטייטלים האלה - חרדי-מזרחי, חילוני-דתי לאומי. כולנו יהודים, ולכולנו יש אלוהים אחד", מספר עזרא, "תהליך ההתחזקות שלי התחיל כשהייתי בפנימייה באורט ליבוביץ, בבית"ר טוברוק, שם היה לנו שיעור בסיסי פעם בשבוע על יהדות.
"היה לי כיף, אושר שונה, פנימי ואמיתי. משם זה הלך וגבר. ככתוב: 'טעמו וראו כי טוב ה'". עד לאותו זמן לא טעמתי כלום, אבל אחרי שטעמתי - כבר אי אפשר להפסיק".
"הייתה פעם אחת שאני לא אשכח לעולם. זה היה שביעי של פסח שהיה מחובר עם שישי שבת. הייתי שחקן אז במכבי חיפה ובאמת בקבוצה תמיד השתדלו לעזור לי עם השבת וכיבדו אותי מאוד בקטע הזה. הייתי במלון לבד בלאונרדו כמדומני והייתי 4 ימים רצוף לבד חג וגם שבת אבל אדרבא - הרגשתי הכי לא לבד בעולם.
"הרגשתי ממש את הקדוש ברוך הוא איתי בתוך החדר. אני זוכר שידעתי, לא הרגשתי, כאילו זה כבר היה בתוך העצמות שלי ידיעה מאת השם שאני במשחק הזה יבקיע ויצליח בגדול. בכיתי באותו זמן בחדר, כבר אמרתי לו 'תודה על הגולים ועל ההצלחה שהוא נותן לי'.
"המשחק עוד לא החל - והדמעות לא פסקו, דמעות של אמת. אבל עם כמה שאנסה להסביר - גם קלסר שלם לא באמת יעזור לי לכתוב ולהעביר את מה שקרה לי שם בחדר. באותו משחק הבקעתי צמד. ניצחנו 0:2 וגם החמצתי פנדל, אז זה אחד מהרגעים שלא יישכח לעולם.
|היו לי עוד הרבה דברים דומים מאוד גם עם שער הליגה הראשון בסמי עופר שאני זוכר שהייתי בהתבודדות עם השם וידעתי - זה היה ידיעה אני מדגיש לא הרגשה אלא ידיעה - שאני מבקיע את הגול הזה וכך קרה. אלו דברים שעליהם נאמר בתהלים 'אני ידעתי כי גדול ה''.
"אחד מהמפרשים מסביר שהכוונה של הפסוק היא שדווקא אני ידעתי כי גדול השם אבל אחרים לא יודעים באמת את מה שקורה בינך לבינו ואת הניסים והנפלאות שעושה עמדי ואני בטוח שלכל בנאדם יש את הדברים שלו והפסוק הזה בתהלים מדבר על כל אחד והישועות שלו".
"ב-7 באוקטובר הייתי בבית הכנסת. שמחת תורה, אנחנו באמצע הקפות עם ספרי התורה וגם אלינו הגיעו הבשורות הקשות. אני זוכר שלא האמנתי למה שאמרו פשוט לא האמנתי ורק במוצ"ש שפתחתי טלפון וראיתי את כל מה שקרה הלב נשבר. הלב של כולנו עדיין שבור.
"לעניין השאלה עצמה, אני חושב שכל אחד שיש לו טיפה אמונה ברור לי שהוא התחזק עוד יותר כי הוא מבין שזה כבר הסוף של הסוף. גם אני מרגיש שהתחזקתי יותר באמונה ובדרך השם".
"לשומר שבת שרוצה לשחק כדורגל מקצועני יהיה מאוד קשה כי יש משחקים שהם בשבת עצמה וגם יש אימונים בשבת. אבל אפשרי כן לעשות השתדלות בכך שלא לנסוע בכלל וללכת ברגל למשחקים ולאימונים שזה אומר לישון קרוב למגרש. זה מצריךגם שהקבוצה של השחקן תתחשב בו ותעזור לו. זו הזדמנות גם לומר שוב לכל מי שאחראי על שעות המשחקים שיזיזו כבר את המשחקים משבת, המגרשים מלאים גם בימי ראשון ושני וזה סתם תירוצים לשחק דווקא בשבת. יש פתרון להכל אם רק רוצים באמת".
"הכדורגל השפיע עליי מאוד, אין פה ספק. הוא היה כמעט כל עולמי מגיל מאוד קטן ועד הפרישה. לקחתי ממנו את הדברים הטובים - אם זה המשמעת, הרצון להצליח, ההתמדה, ההתמודדות עם לחצים, משברים. אני מנסה ליישם הכל במשחק האמיתי - החיים.
"אני מודה להשם על כל הדרך שעברתי בכדורגל. הייתה לי קריירה נהדרת למרות שאני יודע שזה לא חצי ממה שבאמת יכולתי להפיק מהכישרון שלי אבל זה בסדר".
"הייתה לי תחילת קריירה במכבי נתניה עם ראובן עטר שכל כך נהניתי בשנה הזו. גם במכבי חיפה היו לי 4 שנים מבחינה אישית טובות מאוד וגם הרגשתי שבאמת שיחקתי באימפריה, מועדון ענק ומסודר ברמה הכי גבוהה שיש. אך השנה וחצי בבית"ר ירושלים הייתה משהו מיוחד. החיבור שלי עם הקהל, עם העיר זה היה כמו זיווג משמיים. לתת גול בטדי מול 30 אלף איש זו הרגשה שאין בשום מקום אחר. נהניתי מכל שניה במועדון הזה".
"ראובן עטר, שבתחילת הקריירה היה כמו אבא בשבילי ואחרי זה לקח אותי איתו גם למכבי חיפה. ממנו בעצם הכל התחיל. בכל שאר הקריירה לא היה לי מאמן שהיה איתי כמה שנים רצוף שאני יכול להגיד שהשפיע עלי ברמה גבוהה".
"בשתי מילים ואין מה להוסיף - מאור מליקסון".
"אני כרגע לא רואה את עצמי בתפקידים כאלה ואחרים בכדורגל אלא ממשיך להתרכז בלימוד התורה".
"אני לא אמליץ לילד שלי לשחק כדורגל, מעדיף שיהיה תלמיד חכם ושנזכה להתפלפל בגמרא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו