ליגת האלופות במתכונתה החדשה יצאה לדרך עם שלושה ערבים רצופים של כדורגל גדול, לפחות על הנייר. כל הזוהר שהכדורגל יכול לתת הציף את מסכי הטלוויזיה ומילא את היציעים - בלי נציגה ישראלית.
כן, בתוך כל אור הזרקורים הזה, אנחנו הסתפקנו בתפקיד להקת חימום, עם לפנות ערב אפור במיוחד בבלומפילד, בו נפגשו למשחק השלמה מהמחזור הראשון מכבי תל אביב והפועל ירושלים. האלופה שנשרה ממוקדמות ליגת האלופות מהר מאוד נגד הקבוצה שנוהגת לאמץ שחקנים צעירים של הצהובים, שלא מוצאים את מקומם במועדון. קחו לדוגמה את מתן חוזז שזכה לפני שריקת הפתיחה לטקס הוקרה חגיגי, שעל פניו ניכר שהכרוז שי סידי בישר לו לעיני 18,267 צופים: "חביבי, הקריירה שלך איבדה כיוון, בהצלחה".
המשחק עצמו הלך לכיוון אחד וצפוי, זה של מכבי ת"א כמובן. המזל, עמוד השער ושאר ירקות מילאו את תפקיד ההגנה של הירושלמים, ולמחצית ירדו הקבוצות עם 0:1 צהוב אחרי שער של רוי רביבו. למרות הבדלי הרמות הברורים, המארחת לא ידעה לנצל זאת כדי לשפר את הפרש השערים, גם לא לאחר שהיריבה נותרה בעשרה שחקנים (דקה 56) תודות לשני צהובים שנשלפו תוך שניות ספורות לעברו של איש המחאה אילוז' יאו.
כמו כל ירושלים, הוא רתח על פנדל שהגיע לקבוצתו, ועל כך שהשופט דודו פוקסמן, במקום להצביע על הנקודה הלבנה, אחרי עבירה ברורה ברחבה של רביבו, הוריד לעצמו נקודות בדו"ח המשקיף. יאו סיים את איבוד העשתונות המובן בזריקת בקבוק מים לעבר אוהדי מכבי, ונראה שהוא התיז מים קדושים על כר הדשא, שגרמו לחבריו להאמין שאפשר לעקוץ את היפהפיה הנרדמת של ז'רקו לאזטיץ'.
בזמן שזו חלמה על כך שהיתה אמורה בכלל לשחק מול אוסקר גלוך וזלצבורג בליגת האלופות, הגיע יונתן ליש (דקה 84) לכדור רוחב וקבע 1:1 מתוך תיבת החמש והעיר את הנסיכה מסיפור האגדות, היישר לשמים החונקים של יפו, הכי רחוק מאירופה.
עמוק בתוספת הזמן, כשהוא מייצר שער דרדרל'ה צהוב של אושר דוידה שהזכיר מכונת פינבול, גם הצדק שאמור היה להסיע את הקבוצה של זיו אריה שמחה ומנוחמת לעיר הבירה, העדיף לעזוב מוקדם את בלומפילד. לפחות הוא יספיק להגיע הביתה כדי לראות את המשחקים המוקדמים של ליגת האלופות.
