הקטע בליגת העל שעובד לטובת הפועל באר שבע, אולי כבר כמה עונות ברציפות, הוא שגם בעונה לא מזהירה – היא יכולה להצליח. זה עוד עשוי לקרות העונה. נסיים במקום השלישי הנצחי (אל תוותרו לעולם על האופטימיות), "נשכח" מהצרות, ונחגוג ניצחונות קשים. רק, מתי הדרך תפסיק להיות כל כך מייאשת?
לא צריך לשקר לעצמנו. בעונה שעברה היו לא מעט קולות ביציע שדרשו לפטר את אליניב ברדה. כן, מה ששמעתם. מי שאומר שזה לא נכון כנראה ישב ביציע הדרומי ולא שמע בגלל הרעש של העידוד. מי שיושב במערבי ובמזרחי יודע ובוודאות שמע אותם. כמובן שהם לא נמנים על הרוב, שרצה להמשיך עם מאמן הבית על הקווים.
הגיעה הודעת הפיטורים. הלם. הגיעה ההודעה של אלונה ברקת. הלם. הגיעה ההחתמה של רן קוז'וך אחרי חרושת שמועות לא נגמרת. הלם. ידענו. ידענו שמכאן לא הולכים קדימה, רק אחורה. ידענו שלא רק שנפסיק להסתכל מעכשיו בלבן של העיניים של מכבי חיפה ומכבי תל אביב, במקסימום נוכל להסתכל להם על הכתפיים ומטה.
אחרי הסטירה המצלצלת ממלאדה בולסלאב במוקדמות הקונפרס ליג, הגיעה אתמול חתיכת סטירה מטבריה בגביע הטוטו. נכון, זה משחק חסר חשיבות שאפשר לספור על כף יד אחת את מספר האנשים שהוא מעניין, ואיכשהו גם בו הצליחה באר שבע להכניס עניין. במקום לנצח 0:1 קטן ומשעמם, ספגנו שלישייה – כולל אחד בתוספת הזמן. מה. לעזאזל. קרה. פה.
בלי מיגל ויטור אין הגנה. בלעדיו, הפך הלדר לופס ליקיר העיר והשחקן הכי משמעותי בהרכב. מבשל, כובש, זז. לי בטח שאין מושג איך אור בלוריאן חזר ועוד ישירות להרכב או מה רותם חטואל עושה עדיין על הדשא. זה נראה רע ונכון לעכשיו, בטח עם לא מעט אווירה עוינת מהקהל בדקות הלא טובות הראשונות שהשחקנים יציגו העונה בליגה, התחזיות הרעות מתגשמות לנגד עינינו.
אנחנו שומעים מה אומרים. כולם קוראים לנו אוהדי הצלחות. ידוע. זה עובר לידינו. טוב נו, לפני שזה עובר זה טיפה מתעכב. אבל מה, המחאה לא מוצדקת? מי ששוכח מאיפה באנו ומה הפועל באר שבע הייתה בלי אלונה, הוא חוצפן. חייבים להודות תמיד על מה שיש, אבל גם לגבולות האלו יש גבולות.
לא בטוח שהבעיה היא בקוז'וך. בסופו של דבר, הסגל שעומד לרשותו הוא סגל של קבוצה בינונית בליגה. ולמרות כל החסך בציפיות לקראת העונה, עדיין רוצים לקוות שזה יתחבר. אין אירופה, אין גביע הטוטו ובקצב הזה בטח שלא גביע המדינה, אפשר להתרכז אך ורק בליגה. תתחילו בלנצח את טבריה, חדרה וקריית שמונה, אחרי זה נדבר שוב.