היינו כפסע ממקום ברבע הגמר, היינו כפסע ממלחמת עולם שלישית, ישראל נגד מצרים. אז שיגידו תודה, העולם ניצל והכדורגל הישראלי ישוב לחלומותיו על מקום של כבוד בטורניר גדול. סיום טורניר אולימפי עם הפסד מריר 1:0 ליפן. לא נעים להגיד, אבל לא הגיע לנו יותר. היה חם הערב בנאנט, לא רק לוהט, גם לח ומגעיל. ראיתי יפנים נמסים על המדרכה, מתחננים למוכר בדוכן שישחרר מהמקרר את בקבוק המים הכי קר. מזל שהמשחק נפתח בשעה תשע בערב, שעון צרפת, לפחות השמש לא ריחפה מעל בשביל לענות.
המאמן היפני, גו אויווה, ידע שאחרי שהבטיח את העלייה לרבע הגמר יש לו ביום כזה את האופציה לעשות ניסויים, לתת לשחקני מפתח לנוח אז חצי מההרכב הפותח נותר על הספסל, למקרה הצורך. יפן בדרך כלל משחקת לחץ על כל המגרש. עשרה שחקנים מתרוצצים מפינה לפינה, אפשר להתעייף רק מלראות אותם. הערב היא הורידה הילוך, או שפשוט ישראל נזכרה לשחק, או שאולי זה היה הנשק הסודי, רוי רביבו, שיצא מהקפאה ונכנס להרכב.
וואלה, הגיע הזמן. רגע לפני טקס הסיום, דקות ספורות לפני שהחשמלאי הוריד את השלטר. בעשרים הדקות הראשונות אפשר היה לדווח על שליטה מוחלטת של ישראל במגרש. ספרתי שלוש הזדמנויות, שתיים מהן חלוץ תותח בועט ורץ לעדכן את לוח התוצאות. בפעם הראשונה היה זה ליאל עבדה שבעט חלש מדי, בטח לא כדור שהשוער הענק של יפן, קוקובו, עם 193 הסנטימטרים שלו, צריך היה להתרגש ממנו.
אבל הייתה את ההזדמנות של אלעד מדמון בדקה ה-18. חלוץ לא מגיע כל יום למעמד כמו משחק אולימפי, זו הזדמנות נדירה. גלוך סידר אותו מול שוער. תבעט, תקרע את הרשת, שים בכדור את הלב והנשמה. תזכור, אולי אתה תהיה זה שיביא אותנו לרבע הגמר. מדמון גלגל דרדל'ה החוצה ובמחצית נכנס במקומו דור תורג'מן. כל ההבדל כדור קטן ברשת. זה סיפור חיינו. נותנים לנו ואנחנו מסרבים לקחת. אין קילריות כמו פרגוואי בשבת. היא הייתה עם גב לקיר ולא הייתה מוכנה לעזוב את הדשא עד שהבקיעה רביעיה. אנחנו פחות.
מעט הישראלים מאחורי השער הדרומי ניסו לעורר את בחוריו של לוזון ושרו 'מי שלא קופץ יפן' ואכן גלוך השתדל להשאיר אותם ואותנו בתמונה. לא היה לאוסקר טורניר ענק כמו שקיווינו, אבל עדיין יש לו את המהלכים שבהם הוא משנה קצב, מעלה הילוך ואין הרבה שחקנים שיכולים לתפוס אותו. היו לו רגעים כאלה גם אתמול, חבל שהכדורים שבעט פחות שכנעו.
המחשב סיפר לנו שפרגוואי מובילה 0:1 במשחק המקביל. יתרון שברירי, לא חסר שהאפריקאים ישוו ואז נבכה על חלב שנשפך. גם ניצחון אולימפי זה הישג שהיינו ממסגרים ותולים בסלון ואכן על סף הדקה השמונים שלוש הזדמנויות לנבחרת. עבדה, תורג'מן ויונה. הזדמנויות אמיתיות, לא חצאי מצבים. ואז, רגע לפני שסגרנו תיקו שני בטורניר בא מאו הוסויה בדקה התשעים והכניס לנו את כל האלמנט, 0:1 יפני, קליל. שני הפסדים ספגנו, שניהם בשניות האחרונות. נחמדים מדי, לא ממש מוכנים למעמד המחייב. כמה חבל.
מהלך המשחק:
1: ההתמודדות יצאה לדרך.
7: מדמון הכניס כדור עומק לעבדה, החלוץ בעט שטוח מתוך הרחבה וקוקובו עצר.
10: גלוך קיבל כדור מעבדה בתוך הרחבה, ברח לימאמוטו ובעט, אבל קוקובו קלט.
18: כמעט שער לישראל. גלוך השאיר למדמון, שסיים עם בעיטה שטוחה החוצה.
33: קווסאקי קיבל כדור רוחב על סך הרחבה ובעט ברגל שמאל החוצה.
50: תורג'מן הוריד כדור לגלוך, שבעט שטוח מ-18 מטר וקוקובו הדף.
57: גלוך מסר לרביבו, קיבל ממנו בחזרה עם העקב, התקדם ובעט שטוח החוצה.
63: עבדה חתך בתוך הרחבה ובעט כדור אלכסוני שפספס את המסגרת במעט.
80: עבדה התקדם לתוך הרחבה ובעט שטוח, קוקובו הדף וההגנה הרחיקה לפני שתורג'מן כובש מהריבאונד.
81: תורג'מן התקדם ובעט מ-18 מטר, קוקובו שוב הדף - הפעם הכדור חזר ליונה שהפציץ מקרוב מעל השער.
90+1: שער!! יפן עולה ליתרון של 0:1!! סאטו מצא את הוסויה פנוי לגמרי ברחבה, האחרון לא התבלבל ושלח בנגיעה לרשת
הרכבים:
ישראל: עומר ניראון, עיליי פיינגולד, שון גולדברג, סתיו למקין, רוי רביבו, עומרי גנדלמן, עידו שחר, איתן אזולאי, אוסקר גלוך, ליאל עבדה ואלעד מדמון.
יפן: קוקובו; סוזוקי, קימורה, אוצ'ינו, נישיו; אראקי, קוואסקי, ימאמוטו; ימאדה, פוז'יו, סאטו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו