דור תורג'מן רק בן 20, אבל ברזומה שלו כבר יש הופעות בחצאי גמר במונדיאליטו וביורו לנבחרות צעירות. הוא גדל באקדמיה של מ.ס אשדוד, שיחק גם בשכונה ועבר בגיל 15 למכבי ת"א. המסלול שעבר לקח אותו למקום אחר בקריירה, שבו יוסיף לעצמו הופעה בטורניר האולימפי בפריז. בראיון מיוחד ל"ישראל היום" החלוץ מודה: "אין ספק שהניסיון יעזור לי בפריז. עכשיו צריך לבוא מוכן לדבר האמיתי".
חלמת שבגיל הזה הרזומה שלך יכלול שלושה טורנירים כאלה?
"כילד לא חלמתי לשחק באולימפיאדה, כי כדורגל זה אוטומטית יורו או מונדיאל, אבל עכשיו אני מבין את המשמעות, וזה מטורף. גאווה גדולה לעלות עם דגל ישראל באירוע כזה. האמנתי שאגיע לרמות הגבוהות ואשחק בטורנירים גדולים, אבל לא בכל כך הרבה ובשלב כזה מוקדם. כל ילד יכול רק לחלום על כך. קשה להסביר את זה מבחינה רגשית. מהרגע שבו אתה משחק בשכונה עם החברים - זה משהו שאתה יכול רק לדמיין".
אתם מאמינים שאפשר להגיע גם לשלבים הגבוהים בפריז?
"אני תמיד מאמין. המונדיאליטו והיורו הוכיחו שהכל אפשרי. יש לנו נבחרת מוכשרת מאוד עם שחקנים איכותיים ברמות הגבוהות".
"הכל לפי התוכנית"
בשלב הזה גיא לוזון נכנס לחדר, קורא לעבר תורג'מן "תתעורר" ומחייך. "ככה אנחנו כל הזמן", מסביר החלוץ את הקשר המיוחד למאמן. "אנחנו מדברים הרבה, והוא אומר לי שהוא מאמין בי וביכולות שלי ושאני יכול להוביל גם פה, אפילו שיש שחקנים מבוגרים ממני. גיא דורש תמיד לדחוף, גם כשלא הולך במשחק, להאמין שהרגע הזה יבוא. הדגש שלו הוא שברגע שאני אקבל את ההזדמנות, אני חייב להיות מוכן".
זה היה גם במונדיאליטו וביורו, וגם שם היה לך קשר קרוב עם המאמן אופיר חיים.
"בנבחרת זה בעיקר החיבור למאמן, ובאמת זכיתי לעבוד עם מאמנים כמו אופיר וגיא. הם תמיד דחפו אותי לקחת את הקבוצה עלי, לא לפחד, וזה חשוב. אגב, בנוער של מכבי היה לי את אורי דוד, שתמיד דרש הרבה מעבר לגולים".
המעבר למכבי ת"א בגיל הנערים הוא זה שגרם לך לפרוץ, אחרי שגדלת בכדורגל השכונות באשדוד?
"האמת היא שגדלתי בשכונות החדשות. שיחקתי בבתי הספר, במגרשי קט־רגל. נועם מוצ'ה ושלו הרוש היו איתי יחד כל הדרך. היינו משחקים כדורגל בילדים במ.ס אשדוד, ואחר כך בשכונה עד הערב. בנינו על זה שנהיה שחקנים מקצועיים, להגיע לבוגרים ומשם הכי רחוק שאפשר. מ.ס אשדוד היא מקום טוב לגדול בו, והמעבר למכבי ת"א היה שלב אחד למעלה. הכל הולך לפי התוכנית, רק שיימשך ככה".
לא תמיד זה היה קל.
"נכון, לפני המונדיאליטו בקושי שיחקתי במכבי, ואז הגעתי לאופיר והוא אמר לי 'תיקח עליך את הקבוצה'. אז הבנתי שיש לי יותר אחריות. לא אשכח איך מול ברזיל, אחרי שהם השוו, נזכרתי בדברים של אופיר והבקעתי את שער הניצחון. זה היה אחד מהרגעים הגדולים בחיי".
"החיילים תמיד איתנו"
תורג'מן מתפנה לראיון רגע אחרי הרצאה על חומרים אסורים. הוועד האולימפי הבינלאומי קפדני מאוד בנושא, וכל השחקנים מבינים שעל כל טיפה שנכנסת לגוף שלהם יש ליידע את רופא הנבחרת. "זה הרבה שעות", אומר תורג'מן בחיוך, "אבל כל שחקן עושה את מה שצריך כדי לעמוד בתקנות המחמירות".
בין לבין הוא ממשיך לקבל מסרים ממשפחות שכולות, מלוחמים וממפונים. כולם מסבירים לו עד כמה הצלחת הנבחרת היא חשובה. תורג'מן מקפיד לענות לכולם. "הרבה אנשים שעברו דברים איומים שלחו לי הודעות שהם רוצים שאבקיע", הוא מספר. "יש את אריאל זוהר בן ה־13, שאיבד את כל משפחתו ב־7 באוקטובר. היינו אצלו בשבעה והוא אמר לי שזה חיזק אותו, ששימחנו אותו. זאת היתה תחושה אדירה, שלא חשבתי שאפשר לחוות בכדורגל. הילד הזה הוא הגיבור האמיתי".
איך אתם, השחקנים, מתמודדים עם האווירה האנטי־ישראלית בעולם?
"זה רק נותן לנו יותר מוטיבציה. עם כמה ששונאים אותנו בעולם, אנחנו באים, גם כמדינה, לסתום את הפיות לכולם. אני מאמין בחבר'ה, אנחנו נבחרת מוכשרת מאוד, אנשים טובים. כל מה שגיא יבקש נעשה על הצד הטוב ביותר, ואם נתחבר - ידברו עלינו אך ורק בהקשר של כדורגל".
איזה אירוע אתה זוכר במיוחד?
"אנחנו מדינה שסובלת הרבה. אני זוכר את בוקר המשחק מול ברזיל, היה פיגוע שנהרגו בו שלושה חיילים, ואז עלינו והשגנו ניצחון גדול ששימח הרבה אנשים. ההבדל בין שמחה לעצב הוא עניין של רגע, בטח בכדורגל. החיילים והלוחמים תמיד נמצאים איתנו. רק שנזכה לשמח אותם ואת העם כולו".
אתה חושב שהשנה תהיה בורג יותר משמעותי במכבי ת"א?
"ברור. אני רוצה להוכיח שאני יכול להיות יותר טוב ולהביא את מה שמצפים ממני".
עם המאמן החדש, ז'רקו לאזטיץ', כבר דיברת?
"עוד לא יצא לי, אבל אחרי האולימפיאדה בטוח נעבוד ביחד. אני מאמין שתהיה עונה מוצלחת ושאקבל הזדמנות להוכיח את עצמי".
מתי ידברו עליך במכבי ת"א במונחים של "באנקר" בהרכב?
"אין דבר כזה במכבי. בכל משחק ובכל אימון אתה צריך להוכיח את עצמך, אחרת לא תשחק. אנחנו מועדון שתמיד שואף לזכות בכל התארים, להצליח באירופה, והמטרה האישית שלי היא לכבוש יותר מאשר בעונה שעברה, דו־ספרתי לפחות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו