עכשיו זה רשמי - ברק בכר, גדול מאמני ישראל במילניום הנוכחי, המאמן הישראלי היחיד שלקח אליפות ב-12 השנים האחרונות, חוזר למכבי חיפה שנה אחת בלבד אחרי שנפרד מהמועדון ויצא להרפתקה קצרה ופחות מוצלחת בכוכב האדום בלגרד.
הבחירה של בכר לשוב למכבי חיפה היא ממש לא טריוויאלית לשני הצדדים. לפי חלק מהדיווחים, הייתה לבכר אפשרות לשבור את רצף המאמנים הזרים במכבי ת"א ולאמן בעונה הבאה את האלופה המיועדת, קבוצה שלפחות כרגע נראית הרבה יותר שלמה ממכבי חיפה ובסבירות מאוד גבוהה, תתחרה בשנה הבאה במוקדמות הצ'מפיונס, מפעל שבכר נהנה ממנו בשנתיים האחרונות.
בנוסף, שינו זוארץ סימן את בכר כמועמד המוביל לאימון נבחרת ישראל בארבע השנים הקרובות, כשהיתרון בצד המינוי הזה הוא עבודה עם אחד הדורות הכי מוכשרים שגדלו פה וכל זה כדי לעשות היסטוריה ולהביא את הנבחרת ליורו 28, מטרה בהחלט אפשרית בהתחשב באיכות השחקנים של הדור הנוכחי וההישגים שלהם בנבחרות הצעירות.
אבל בכר הלך עם אהבת נעוריו והזיכרון הטוב הכי קרוב שהיה לו וחזר לכפר גלים בחוזה לשנתיים. בחירה מאוד מעניינת, גם אם מסתכלים על ניהול הקריירה של בכר בישראל עד כה, ניהול שהיה לא פחות מבריק מיכולות האימון שלו.
להפועל ב"ש הגיע בכר אחרי שנתיים טובות של אלישע לוי, שהחזיר את הקבוצה לצמרת וייצר לה ציר מרכזי חזק. בכר הוסיף זר מגה איכותי בדמותו של אנתוני וואקמה ויחד עם יכולות הניהול והאימון המבריקות שלו, הוביל את הקבוצה לשלוש אליפויות מופלאות.
גם בקדנציה הקודמת של בכר בחיפה, הוא הגיע בתזמון מושלם מבחינתו - למועדון רעב שלא הניף צלחת במשך עשור, נצח מבחינתו. אחרי שהקבוצה סיימה כסגנית אלופה תחת מרקו בלבול והבסיס שלה היה טוב וחזק, מה שהצריך שדרוגים קלים, אבל אלו שעושים את ההבדל ובכר הוא מהבודדים שיודעים להביא אותם. ההצלחה של בכר בחיפה הייתה פנומנלית ובשלוש שנים שלו בכרמל הוא זכה שוב בשלוש אליפויות, הגיע לשלב הבתים בליגת האלופות וסיים עם אחוזי הצלחה מדהימים של 69.3 % (הטובים בקריירה שלו).
הפעם, בכר מקבל קבוצה במצב שונה לחלוטין מזו שהגיע אליה בעונת 20/21, שגם היריבה שלו נראית הפעם במצב טוב בהרבה מזו שהייתה לפני ארבע שנים, רגע אחרי שעזב אותה מאמן סופר דומיננטי בדמותו של ולדימיר איביץ'.
מכבי חיפה הנוכחית, לא צריכה שחקן אחד או שניים כדי להתחרות על האליפות, היא בבעיה בכמה עמדות משמעותיות, בעיקר בחלק הקדמי, מה שיאלץ את בכר וגל אלברמן לבצע מהפך בסגל - דבר לא פשוט כלל, בטח בימים כאלה ולחבר את הקבוצה תוך כדי תנועה.
בכר סיים את עונת האליפות שלו עם ג'וש כהן בשער, מוחמד אבו פאני, צ'ארון שרי, דיא סבע בקישור ועם עומר אצילי, דולב חזיזה ופרנצדי פיירו בחוד. מלבד החלוץ (שגם הוא נראה בדרך להימכר), כל שאר השחקנים לא רלוונטיים כרגע.
בנוסף, גם הכישרון הכי גדול שגדל במועדון ב-15 השנים האחרונות, ענאן חלאילי, ייצא בסיום העונה לאירופה, מה שמשאיר את בכר עם קישור וחלק קדמי בעייתי מאוד שיצטרך לעבור בניה מחדש ומהמסד ועד הטפחות וזאת תהיה משימה מאוד מורכבת.
אנחנו בימים שלא פשוט להביא זרים לישראל, ישראלים צעירים מקבוצות הביניים לא ששים להגיע לקבוצות הגדולות בארץ וכשכן, המחירים שדורשים עבורם לא ריאליים. גם להחזיר ליגיונרים לסיבוב שני, בטח אחרי דשדוש בקבוצותיהם החדשות (אצילי, נטע לביא), מקשה על קבלת תפוקה מיידית או מאוחרת (ע"ע יונתן כהן).
מבחינת בכר, הוא שוב מגיע לכרמל כסוג של משיח וככזה, הוא יקבל גם אשראי רחב מהאוהדים ומהתקשורת המקומית, אבל גם לסבלנות יש גבולות, בטח בקבוצה לחוצה כמו מכבי חיפה. אם בניית הקבוצה לא תהיה טובה והקבוצה תקרטע בתחילת העונה, בכר ייאלץ להתמודד עם לחצים שונים מאלו שהתמודד איתם בעבר וכאן יהיה המבחן הגדול שלו וכמובן של הבוסים שלו ברחוב המסגר.
ואסיים עם מחמאות למאמן הנוכחי של חיפה מסאי דגו, שנכנס לנעליים הכי גדולות שיש עם סגל חלש משמעותית מזה שהיה לקודמו ולמרות כל אלו, הביא את הקבוצה לשמינית גמר הקונפרנס והיה תחרותי בליגה לאורך כל העונה.
בנוסף, דגו גם קידם שחקנים צעירים כמו עיליי פיינגולד, שריף כיוף וכמובן חלאילי, שפרץ בצורה מדהימה והפך לבאנקר בנבחרת הבוגרת ולמכירה הגדולה בהיסטוריה של המועדון מהכרמל בהפרש עצום מהמקום השני. על כל אלו מגיע לו פרגון עצום מהבעלים ומהאוהדים ובתקווה שגם הערכה מבעלים של קבוצות אחרות, שיקחו אותו בחשבון לקראת העונה הבאה. אין לי ספק שלא יצטערו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו