מכבי ת"א הריצה לפני המשחק השלישי בליגה מול מכבי חיפה את הסרט של העונה הזו ולא מצאה בו סצנה יוצאת דופן, כזו שתפיל את הלסת במבט לאחור. בסופו של דבר, עונה היא סרט נע של אירועים לפי מחזורי ליגה ולא כל ניצחון הוא משהו שיזכרו בסוף.
הצהובים רצו לייצר אחד כזה מול הענק הירוק שזכה בשלוש אליפויות רצופות. להפיל את מכבי חיפה זו הסצנה החסרה בסרט של רובי קין. בפעמיים הקודמות, האירי לא הצליח לייצר עם הקבוצה שלו את הרגע שלו ציפו כל אוהדיו.
עכשיו דמיינו סיטואציה שהקהל בא לראות סרט בגשם והפופקורן ספוג מים. אז זה בדיוק מה שקרה לפני שריקת הפתיחה. אצטדיון בלומפילד במתכונתו הנוכחית, לא ראוי שישחקו בו משחק בין שתי הגדולות של הכדורגל הישראלי במזג אוויר חורפי. היה מביך לראות אלפי ילדים, הורים ואנשים מבוגרים מתחבאים בכניסות כדי לא להירטב במבול הכבד. זו תמונה ששייכת לבלומפילד הישן במקרה הטוב או למתקנים מיושנים יותר, בטח לא לאצטדיון ששופץ במאות מיליוני שקלים. מדהים שלא מזמן היו כאן בחירות מוניציפליות ולאף אחד לא היה אכפת מזה.
כשהגשם הפסיק וחלק גדול מהצופים נכנסו פנימה, ערן זהבי ייצר את הרגע הדרמטי כבר בתחילת העלילה. אחרי 14 דקות, מלך שערי הליגה נגח שער קל לרשת של שריף כיוף. זהבי מחכה כבר שנתיים כדי להניף צלחת, אבל גם הוא רוצה לעשות את זה עם ניצחון על מכבי חיפה בדרך.
אבל משהו קורה למכבי ת"א מול מכבי חיפה בשנים האחרונות. מאז שהירוקים לקחו את השליטה על הכדורגל הישראלי, הרגליים בצהוב רועדות. זה היה כך במשך עשור, כאשר האלופה הנוכחית לא היתה בלופ, בטח לא על תקן הענק הירוק.
מכבי חיפה עלתה למחצית השנייה כדי לקלקל למכבי ת"א את הסרט. האורחים היו נחושים יותר ומשהו בקבוצה של קין פשוט כבה. השוויון היה רק עניין של זמן, עד שענאן חלאילי גם הבקיע אותו (70).
בסופו של ערב, תוצאת תיקו היא לא משהו רע עבור מכבי ת"א. הפער נותר על 10 נקודות ועוד מחזור ירד. תהיה להם עוד הזדמנות כדי לייצר את הסצנה שעליה חלמו, כאשר הם יגיעו למשחק הרביעי מול מכבי חיפה בסמי עופר. אם זה לא יקרה גם שם ולא תהיה התמונה של הענק הירוק נופל מהרגליים, הצהובים יניפו את הצלחת, אבל זה יקרה בידיעה שלסרט הזה יש המשך בעונה הבאה.
