לא רבים יודעים, אבל טוטו תמוז השתקע ברומניה ונראה שמצא שם את השקט שלו. הכדורגלן לשעבר, שעדיין לא הודיע באופן רשמי על פרישה, חגג השבוע יום הולדת 36, עוסק בנדל"ן במדינה, חי את החיים הטובים ולאחרונה פתח סוכנות כדורגל שבמסגרתה הוא מנסה להביא שחקנים מאפריקה לכדורגל האירופי.
תפסתי אותו השבוע לראיון על החיים החדשים וניסינו להבין אם העובדה שלא הודיע על פרישה מעידה שהוא עוד יכול לחזור יום אחד למגרשים. "אחרי תקופה שלא שיחקתי כדורגל ועסקתי בעיקר בנדל"ן, פתחתי לאחרונה סוכנות ואני מספר פה לראשונה על אקדמיה שאני מתכוון לפתוח כבר בקיץ הקרוב, בתקווה לעשות דברים גדולים ולעזור לשחקנים שלא כל כך קל להם להשתלב באירופה", אומר תמוז.
"תמיד אהיה קשור לעולם הכדורגל", ממשיך תמוז בשיחה מרומניה. "הלכתי עם העולם הזה במשך 20 שנים ואי אפשר להיפרד בקלות. עברתי לא מעט בקריירה, אז הרצון שלי הוא לעזור ולראות שחקנים מוכשרים שמתפתחים באירופה. אני רואה את עצמי בעולם העסקים, אבל גם כדורגל בדם שלי".
לא הודעת על פרישה, למרות שאתה לא משחק כבר הרבה זמן. למה?
"פשוט קשה לי להיפרד מכדורגל. שיחקתי בקבוצות הגדולות בישראל וגם בנבחרת ישראל, אבל נראה לי שזה יקרה בסוף השנה. אקח את הזמן שלי. לא קל לקום ביום בהיר אחד ולהגיד 'סיימתי'".
הפסקת לשחק בגיל יחסית מוקדם. מה הסיבה לכך?
"אני רואה שחקנים בגילי 38 ו־40 שנמצאים בשיא כושרם, ככה שזה אכן נכון שסיימתי מוקדם, אבל אני לא מצטער על שום דבר ואני אסיר תודה על הרגעים הגדולים. התחלתי בגיל מאוד צעיר והיו לי ציפיות אדירות ובאיזשהו אופן זה פגע בי. עברתי תקופה לא פשוטה עם המון פציעות, וצריך לדעת להמשיך הלאה. זו גם הסיבה שאני רוצה לעזור לשחקנים לעשות קריירה ארוכה יותר משהיתה לי".
"הגשמתי את החלומות"
לאורך השנים תמוז תמיד משך אש. גם בתקופות שהצטיין על המגרש, ובמיוחד בתקופות בהן היה פחות טוב. מסתבר שהוא עצמו דווקא לא לקח יותר מדי ללב. "אין לי הרבה רגעים לא נעימים ואף אחד לא השאיר אצלי טעם רע", הוא אומר. "אני בוחר לזכור בעיקר את ההצלחות והגביעים, ואני חושב שהשארתי חותם בכדורגל הישראלי. מובן שיש רגעים שארצה לשכוח כמו ההקנטות באצטדיון המושבה. זה חורה לי עד היום ובטוח פגע בקריירה שלי, אבל אני לא מצטער על כלום ומעדיף להסתכל קדימה".
את מי אתה הכי זוכר לטובה?
"היו לי הרבה רגעים קסומים והגשמתי את החלומות שלי - העלייה לבוגרים של הפועל פ"ת וההצלחה הגדולה בבית"ר ירושלים, שזאת קבוצה שאהדתי בילדות והיתה לי זכות לשחק במועדון הזה. גם במעבר להפועל ת"א הוכחתי שאני ראוי לרמות הגבוהות ביותר. עשיתי עם הפועל מסע מרשים באירופה שזה עוד חלום שהגשמתי".
היית חלוץ עם נתונים פיזיים יוצאי דופן בסטנדרטים שלנו, אבל בנבחרת לא ממש היית פקטור וגם באירופה לא הגעת לליגה בכירה. אתה מרגיש שמיצית את הפוטנציאל בקריירה או שסיימת עם תחושת פספוס?
"לא מיציתי את הפוטנציאל שלי עד הסוף. היו לי הצעות שיכולתי להתפתח עוד יותר, אבל אני לא מאשים אף אחד אלא מרוצה מהדרך. אני שמח בחלקי ותמיד גרמתי אושר לאוהדים במדינת ישראל".
שיחקת תחת כמה מהבעלים המפוקפקים בתולדות הכדורגל הישראלי (ארקדי, גומא, טביב). מה אתה יכול לספר עליהם?
"הם עשו את הטוב ביותר עבור המועדונים שלהם ואין לי מילה אחת רעה להגיד עליהם. אני יכול לגלות לך שבתקופה שלי בבית"ר ובהפועל ת"א היו לי הצעות ממונאקו, מהפרמייר ליג וגם מהליגה האיטלקית, אבל לא קיבלתי שחרור".
מה דעתך על מה שקורה בנבחרת ישראל?
"כולם התאכזבו כי כולם רצו שנעפיל, בטח לאחר מה שהמדינה עברה. היו ציפות גדולות מהדור הקיים, אבל זה חלק מהכדורגל וצריך להתעשת ולקום מחדש. יש לנו המון כישרונות שצריכים את התמיכה וההכוונה הנכונה. אני מקווה שהצוות המקצועי החדש יתעסק נטו בכדורגל ולא במלחמות האישיות, כי הנבחרת היא של כולם וצריך לתמוך. מגיע למדינה שלנו לשמוח ואני מקווה שזה יקרה בקמפיין הבא".
מי המאמן שהכי השפיע עליך?
"דרור קשטן ז"ל. הוא היה מורה הדרך הכי טוב שיכולתי לקבל. הוא היה כמו אבא עבורי וזה שזימן אותי לנבחרת ישראל. הוא עזר לי גם בכדורגל וגם בחיים האישיים. הוא לימד אותי כיצד לחשוב והיה הרבה מעבר למאמן. אני זוכר לו רגעים טובים. יהיה זכרו ברוך".
אתה מתכוון להישאר ברומניה או לחזור יום אחד לישראל?
"אין לי ארץ אחרת וברור שאחזור לישראל בעתיד".
