אלון חזן הוא יהודי מאמין ומשתדל לשמור על מצוות כמה שאפשר. סביר להניח שאמש (חמישי) הוא לא צם בתענית אסתר נוכח משחקה של הנבחרת. הבוקר הוא צריך לקום ולפתוח בצום ובתענית דיבור, נוכח הקמפיין האחרון של נבחרת ישראל בראשותו.
זה יהיה המינימום כדי שאנחנו והיושב במרומים, נוכל לסלוח לו על מה שעולל לכדורגל ולעם בישראל בקמפיין האחרון. מעולם, בכל תולדות הכדורגל הישראלי, לא עלינו עם הרכב כל כך גרוע למשחק מכריע. הרכב שכולו אינטרסים, סגירת חשבונות וחוסר הבנה של המשחק. לנבחרת הזאת היה את כל מה שצריך בשביל להצליח, וחזן אפילו קיבל יד חופשית - רק כדי לחרב במו ידיו את הסיכוי הכי גדול שלנו לטורניר גדול בעת האחרונה.
לא לפתוח עם מוחמד אבו פאני, אוסקר גלוך ולא להזמין את עומרי גאנלדמן ושון וייסמן, מעלה תהיות האם אלון חזן הוא בכלל אדם שראוי לעבוד עם נבחרת בוגרת. נכון, היו לו נסיבות מקלות נוכח המצב במדינה, האירוח מחוץ לבית והמצב הכללי שלא איפשרו להתרכז בכדורגל. אבל את ההרכב הרי הוא בחר, ואת האינטרסים האישיים הוא הביא לבחירת ההרכב. לכן, הוא הראש, והוא אשם.
את אלון חזן צריך להחליף רוני לוי. המאמן הישראלי הטוב ביותר בעונה הנוכחית, ואחד שמתאים לכדורגלן הישראלי. הוא חמוץ פנים, מאמין בכדורגל מכוער שמתאים לחוסר הכישרון של לדורותיו ונמצא בגיל ובניסיון הנכונים, כדי שלא יקבעו לו הרכבים כמו שהחברים מאשדוד דואגים אחד לשני, כאילו מדובר בסידור עבודה בנמל ולא בספורט מקצועני.
ובסוף, מכיוון שמקצוענות היא לא הצד החזק של הכדורגל החובבני ברובו בישראל, הוא גם יודע להסתדר עם חברו הטוב יוסי בניון והרי אלו הם הקריטריונים החשובים בכדורגל שלנו: חברות וקשרים.