רגע הנחת הכי גדול של אוהדי הפועל ת"א העונה היה הניצחון של אולימפיאקוס על מכבי ת"א כשהשעון הראה שעברנו ליום שישי בשבוע החולף. תבוסה מבישה שכזאת (6:1), תוצאה של משחק טניס, ועוד כשברקע היה מי שטעה לחשוב שאפשר להשוות את הקמפיין של הצהובים באירופה לאותו מסע חד־פעמי של האדומים בגביע אופ"א. אבל גם אחרוני האדומים האופטימיים יודעים שיש סיכוי לא רע שבסמי עופר הם יקבלו אותה המנה בדיוק ועוד יגידו תודה.
קשה להאמין שהפועל ת"א ומכבי חיפה נלחמו על אליפויות וגביעים עוד במילניום הנוכחי. כיום הפערים בין הקבוצות, בין המועדונים, בין מחלקות הנוער, כל כך גדולים, עד שנדמה שהפועל מגיעה למשחק מול קבוצה מגלקסיה אחרת. מכבי חיפה כבשה שער אחד מול פיורנטינה והרגישה מאוכזבת, הפועל ת"א של יוסי אבוקסיס תשמח להבקיע שער אחד לקבוצת הדגל של המועדון, הפועל שווים.
בשנה שעברה עומר בוקסנבוים ידע שהוא סיים עם הפועל ת"א עקב המחלוקת מול מי שסומן הטאלנט הגדול של האדומים, אל ים קנצפולסקי. מי זוכר עכשיו שעל מלך הכרטיסים האדומים של האדומים הציעה חיפה שלושה שחקנים וחצי מיליון יורו. ממשלת ישראל היתה שמחה לכזאת נדיבות מחמאס. שנה בדיוק לאחר מכן, עם היכולת של השחקן והלוק שלו, אנחנו מאחלים לו לא לסיים כמוכרן בבילבונג מכמורת.
המינצברגים כמובן ישמחו למכור אותו גם כיום לירוקים, ונוכח מצבם הכלכלי הרעוע יש מצב שגם כדורים מנופחים ואספקת חמגשיות לעונה שלמה יעשו את העבודה.
מדהים גם לראות כמובן כיצד מחלקת הנוער של מכבי חיפה, שממנה יצא הישראלי הכי מבטיח כיום בליגה, ענאן חלאילי, הצליחה להמריא מהקיץ האחרון, בעוד שחקני הנוער של הפועל יודעים שבשנה הבאה רוב הסיכויים שהם ישודרו ביום שישי בשעה 12, ואייל לחמן המופלא יגדיר את עומר סניור כאמבפה של מחוז דרום.
איפה שלא תשימו את האצבע תראו הבדלים בלתי ניתנים לגישור. מכבי חיפה יכולה היתה למכור 50 אלף מינויים אם היה לה אצטדיון גדול יותר, בהפועל ת"א מפנטזים על חזרה למושבה, האצטדיון הביתי האחרון של האדומים בשנים האחרונות.
ובכלל, המפגשים בין חיפה להפועל הפכו בשנים האחרונות למוקש פילוסופי עבור האוהדים האדומים. הנקודה המדהימה שהפועל עם שר פיטנס הגברי, בורחה למה, הוציאה מחיפה בסיבוב הקודם עוד עלולה להביא למכבי את האליפות, בעוד בשביל הפועל זו בסך הכל עוד נקודה במאבקים על המקום השמיני או התשיעי.
ואולי זו הנחמה האחרונה שנותרה לאדומים: גם אם יפסידו הם יוכלו להתנחם בכך ששוב הצהובים נדפקו. פעם כבר שאלו את עלי מוהר ז"ל מה האהבה הכי גדולה שלו, והוא ענה את התשובה שרלוונטית כמובן עד ימינו אנו: "השנאה למכבי".
