אין עוררין על העובדה שמכבי תל אביב ובית"ר ירושלים הם שניים מהמועדונים הגדולים בישראל. אוהדי שתי הקבוצות אולי יתווכחו מי גדולה יותר, אבל עם השנים הפערים המקצועיים כל כך גדולים שכל אחת חיה בעולם משלה.
הפגנה פרו-פלשתינית בשארלוט, ארצות הברית | רשת X
מיטש גולדהאר רכש את מכבי תל אביב ב־2009, ומאז בית"ר הספיקה להחליף ארבעה בעלים - ארקדי גאידמק, אלי טביב, משה חוגג וברק אברמוב. ב־15 השנים הללו לא היתה אפילו פעם אחת שבה בית"ר סיימה מעל מכבי תל אביב בטבלה. הפער כל כך גדול, כך שבמצטבר הקבוצה של גולדהאר השיגה לאורך השנים 341 נקודות יותר - נתון בלתי נתפס כשמדובר בשני מועדונים כה גדולים בכדורגל הישראלי. רק בחמש העונות האחרונות הפער הוא 174 נקודות, מספרים שכאילו תלושים ביחס לגודל הקהל.
די ברור שהפער העצום נעוץ בזהות הבעלים. בעוד גולדהאר העמיד מדי עונה תקציב של לפחות 100 מיליון שקלים (בשנים האחרונות יותר מזה), בית"ר נהנתה בשיאה ממחצית הסכום, בעיקר בתקופת משה חוגג. מבדיקת "ישראל היום" עולה כי לאורך השנים היו אנשי עסקים גדולים שהתעניינו ברכישת הבעלות עליה, כולל הצעה של גורמים חיצוניים להעביר את הקבוצה לבעלי חברת הרכב "אלדן", שבעליה אוהד את הקבוצה, אך גם המהלך הזה לא צלח.
שילוב של אנשי עסקים בכירים יכול היה לשנות את התמונה, אך הם בחרו להישאר מחוצה לה משלל סיבות, חלקן כלכליות וחלקן קשורות בחשש מעימות עם ארגוני האוהדים לאור תפיסת עולם שונה.
"הכל מתחיל בניהול"
בינתיים מכבי תל אביב של גולדהאר נותרה יציבה כלכלית וגם מקצועית. כבר 12 שנים שהקבוצה לא יורדת מהמקום השלישי בטבלה. "הכל מתחיל בניהול", מבהיר אושרי דודאי, מנהל בית"ר ירושלים ודובר במועדון בתקופת אלי טביב וכיום יועץ אסטרטגי ובעלים של משרד תקשורת ויחסי ציבור, "בניית מנגנון שבו לא חוסכים בכוח אדם יעיל ושמירת מרחק נכון מגורמי השפעה חיצוניים - תקשורת, סוכנים, אנשי מקצוע, התמקדות בעשייה ובבניית אקדמיה.
"בזמן שבית"ר דשדשה לאורך השנים ולא דגדגה את הצמרת, למעט תקופת הבעלות של אלי טביב, מכבי נמנתה עם קבוצות הצמרת והשתתפה באופן קבוע במפעלים האירופיים, כשהיא הציגה התמודדות שוויונית מול כל קבוצות הליגה ואף עלתה על רובן".
עם הכסף גם השחקנים הישראלים הבכירים הלכו לרוב למכבי תל אביב, למכבי חיפה או להפועל באר שבע. במקביל, מיטש גולדהאר נלחם באוהדים אלימים, תבע אותם באופן אישי ושלל מינויים לכל החיים. בבית"ר הבעלים המשתנים החלו עם ארגון "לה פמיליה" באופן חיובי, אבל לאט־לאט היחסים הידרדרו עד לעזיבתם.
עד כמה נושא הקהל קשור בבעלות העידו הבעלים עצמם, כמו משה חוגג ואלי טביב, או מנכ"ל בית"ר בעבר איציק קורנפיין. לעומת זאת, במכבי תל אביב מעידים כי "גולדהאר אולי לא נמצא בארץ, אבל המדיניות בנושא אלימות וקהל מאוד ברורים, עובדים לפי הנהלים ולא מאפשרים לאלימות להרים את הראש".
חשוב לציין - הרוב הגדול של אוהדי בית"ר איננו אלים או ממרר את חיי הבעלים, אך לרוב קולו או מעשיו של הקומץ נשמעים יותר ומשפיעים על הנעשה. "תדמית המועדון נפגעה קשות", מעיד דודאי, כמי שהיה בתוך המערכת. "כל בעל בית שמגיע אינו אוהד במקורו את בית"ר והאינטרס הוא כלכלי, פרסום וחיבה יתרה לעולם הכדורגל ולמה שהוא מזמן מבחינת יחסי ציבור אפשריים. לכן ההעדפה היא לא להתחיל במתח עם לה פמיליה, וכשרוצים למגר את התופעה מסתבר לבעל הבית התורן כי מאוחר מדי, והפיצוץ איתם רק סולל את הדרך החוצה".
יש תקווה בבירה?
בכל הקשור לעתיד, גולדהאר איננו מתכוון ללכת ומכבי תל אביב תישאר איתנה. ברק אברמוב הגדיל את התקציב בבית"ר, אם כי חלקו הלך לכיסוי חובות של עשרות מיליוני שקלים. בכל מקרה, עדיין לא מדובר באותם סכומי ההשקעה, ומשכך - קשה להאמין שהפערים המקצועיים ייסגרו בזמן הנראה לעין.
רק לאחרונה, תחת בן מנספורד, עבדו במכבי תל אביב על תוכנית ארוכת טווח הנוגעת בשינוי השקעה במחלקת הנוער, תוכנית רכש של שחקנים ישראלים בכירים בשוק (חלקה יצא לפועל בינואר, ההמשך יקרה בקיץ הקרוב). אברמוב מנסה אף הוא בכלים שלו לנסות לשים את היד על שחקנים בכירים והחליט על בניית מערכת מקצועית חדשה תחת אלמוג כהן וברק יצחקי, בתקווה להחזיר את בית"ר ירושלים לקדמת הבמה ולצמרת, שכן כרגע היא שקועה עמוק מאחורי שאר הגדולות.
אברמוב הצהיר כי אם יגיע משקיע בקליבר גדול משמעותית, הוא יזוז הצידה. כרגע, כאמור, אין כזה - ובית"ר בבעלותו. בתוך המועדון מבהירים כי "התוכניות של ברק לשינויים הן משהו שלא היה בעבר, רואים שיש חזון לעתיד".
כדי לראות האם התוכניות יצליחו צריך זמן והרבה סבלנות מצד הקהל. "הברית בין לה פמיליה לאברמוב מאפשרת לו שקט. הוא לא יביא שחקן ערבי או מוסלמי - והם לא יעשו לו בעיות", מסביר דודאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו